פסק-דין בתיק עע 472/05

השופטת נילי ארד

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון; עב 2263/01), שפסק לפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 בתביעה שהגיש המשיב בעקבות סיום עבודתו בנגרייה שבבעלות המערער.

2.         המשיב (להלן: סבג) עבד בנגרייה שבבעלות המערער (להלן: שטרן) החל מחודש יוני 1986 ועד לחודש אוקטובר 2000. לטענת סבג, אירעה לו בתאריך 17.9.2000 תאונת עבודה, כתוצאה ממנה נחבל בגבו ובעמוד השדרה התחתון. הרופא המטפל המליץ על מנוחה בת שבעה ימים. במהלך חופשת המחלה התבקש סבג על ידי שטרן לחזור לעבודה. הוא ניסה לעשות כן, אולם הכאבים מנעו זאת ממנו. עם סיום חופשת המחלה שב לעבודה, אולם התבקש על ידי שטרן לצאת לחופשה השנתית המגיעה לו כחוק.

3.         בין סבג לבין אחותו, שהיא רעייתו של שטרן, ושהייתה אחראית על ניהול הנגרייה, נחתם ביום 29.10.2000 הסכם לפיו סבג יקבל עם סיום עבודתו את כל הזכויות המגיעות לו על פי דין, לרבות פיצויי פיטורים. אולם, ביום 10.11.2000 קיבל סבג הודעה לפיה מבטל שטרן את ההסכם עמו. סבג סבר כי הודעה זו מבטלת את פיטוריו וחזר לעבודתו בנגרייה, אולם שטרן סירב להתיר כניסתו למקום. בקשתו של סבג לקבל מכתב פיטורים נענתה בשלילה.

על רקע אירועים אלה, תבע סבג משטרן פיצויי פיטורים עבור 14 שנות עבודתו, וכן שכר בגין עבודה בשעות נוספות.

4.         בכתב ההגנה טען שטרן כי סבג לא פוטר מעבודתו בנגרייה, אלא התפטר מיוזמתו, על כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים. אשר לתביעה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות טען שטרן כי סבג קיבל גמול בגין שעות נוספות, כאשר נדרש במהלך שנות עבודתו לעבוד שעות נוספות בפועל, וכי בתביעתו לא הוכיח מתי במהלך התקופה הנתבעת עבד בפועל שעות נוספות. שטרן אף הכחיש את המסכת העובדתית שפירט סבג בכתב התביעה, ועמד על הבדלים בין כתב התביעה המקורי לבין כתב התביעה המתוקן שהגיש סבג. 

5.         לפי הרישום בפרוטוקול הדיון מיום 3.7.2005, הסמיכו הצדדים את בית הדין לפסוק לפשרה, על פי החומר הקיים בתיק בית הדין, הוסיפו באי כוח הצדדים והבהירו: "ברור לנו שבמסגרת זו ביה"ד יהיה מוסמך לקבל את מלוא התביעה או לדחות את מלוא התביעה או לפסוק כל דבר בין שתי אפשרויות אלה".

6.         בפסק הדין ציין בית הדין האזורי כך: "הסכמה לפסיקה לפשרה עשויה להיות טובה בכל תובענה, אך בתובענה זו היא חשובה שבעתיים, וזאת - מאחר שמדובר בצדדים שהם קרובי משפחה, ולא רק זאת - אלא שהשאלה העיקרית שבמחלוקת - תלויה גם בעניין שבו אשת הנתבע [שטרן] שהיא גם אחותו של התובע [סבג] "נקרעת" בין נאמנותה לבעלה לבין תחושותיה כלפי אחיה".

            הוסיף בית הדין וקבע, כי ההסכם אליו הגיעו ביום 29.10.2000 סבג ואחותו, היא רעייתו של שטרן, תקף. בסעיף 1 להסכם זה נאמר שסבג יקבל פיצויי פיטורים כחוק בגין כל שנות עבודתו בנגרייה, ועל כן פסק בית הדין כי על שטרן לשלם לסבג פיצויי פיטורים בסך 89,050 ש"ח בגין 14 שנות עבודתו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.11.2000 ועד לתשלום בפועל. מנגד, נדחתה תביעתו של סבג לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות, כיוון ש"לא הוכיח שום עבודה בשעה נוספת ספציפית".

7.         כנגד החיוב בתשלום פיצויי פיטורים מוסב ערעורו של שטרן. לטענתו, מושתת החיוב על הסכמה אליה הגיעה אשתו עם סבג, שעה שכלל לא היתה מוסמכת להגיע להסכמה כאמור. עוד עמד המערער על נסיבות הפסקת עבודתו של סבג בנגרייה, לפיהן, לטענתו, עזב את העבודה מיוזמתו ולא פוטר.

            סבג, מנגד, ביקש לדחות את טענותיו של שטרן בערעור ולהותיר את פסק דינו של בית הדין האזורי על כנו.

            הדיון בערעור התנהל על דרך של סיכומים בכתב, על פי החלטת רשם בית דין זה מיום 3.1.2006.

8.           לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בערעור ולכלל החומר שהובא בפנינו, לא מצאנו לנכון להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי. עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך פשרה מצומצמות יותר מעילות ההתערבות במקרה של ערעור רגיל, וערכאות ערעור, ובהן אף בית דין זה, נוטות להתערב בפסק דין לפשרה רק במקרים בהם קיימת חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337); במקרים בהן הערכאה הדיונית חרגה מסמכותה, התעלמה לחלוטין מטענות הצדדים, לא נתנה לבאי-כוח הצדדים לטעון את טענותיהם, או כאשר קיימת בפסק הדין טעות "העולה על פני הדברים" (רע"א 2587/98 י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים נ' מלכי ששון, ניתן ביום 23.8.1999).

9.           המקרה שלפנינו אינו מן המקרים בהם קמה עילת התערבות בפסיקה לפשרה. כעולה מן הפרוטוקול, היו הצדדים מודעים היטב לכך  שהסמכתם את בית הדין לפסוק לפשרה משמעה שהתביעה יכולה להתקבל, כולה או חלקה, או להידחות. מסקנתו של בית הדין, כי יש ליתן תוקף להסכם שנחתם בין סבג לרעייתו של שטרן, לפיו זכאי סבג לפיצויי פיטורים, סבירה והגיונית לאור כלל חומר הראיות שהונח בפני בית הדין. משכך הוא, אין לשעות לטענותיו של שטרן, המבקש להשתחרר כעת מהסמכתו את בית הדין לפסוק לפשרה.

10.         סוף דבר : הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח. לא ישולם הסכום בתוך 30 יום מהיום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 

ניתן היום, כ"ח שבט תשס"ו (26.2.2006) ותשלח לצדדים.

השופטת נילי ארד     השופט שמואל צור     השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים, מר בן-עמי עמירן        נציג מעבידים, מר דוד בן-הרוש