פסק-דין בתיק עע 443/03

השופט שמואל צור

1.         השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם המשיבה (להלן - קרן מקפת) היתה זכאית לגבות מן המערערים סכומי כסף שונים אשר - לטענתה - שולמו להם כ"מקדמות", זאת בעקבות בחירת המערערים בשנת 1991 לעבור למסלול פנסיה בהתאם לתקנות הקרן, במקום מסלול הפנסיה הקודם שלהם. בית הדין האזורי (השופטת אורלי סלע ונציגי ציבור גב' גילצר ומר אברהם; תיקים עב' 600013/98 - 600017/98) השיב על שאלה זו בחיוב. על כך נסב הערעור בפנינו.

התביעה בבית הדין האזורי הוגשה על ידי חמישה גמלאים של חברת "בזק". לאחר הגשת התביעה נפטרו שלושה מן הגמלאים ועזבונם בא במקומם כתובעים וכמערערים (להלן - הגמלאים).

הרקע העובדתי

2.         הגמלאים היו עובדי מדינה קבועים אשר, עם הקמתה של חברת "בזק",  הועברו אליה והפכו עובדיה. העברה זו נעשתה בשנת 1985 מכח הסכם קיבוצי מיוחד בין המדינה לבין חברת בזק וההסתדרות שהסדיר את מכלול תנאי השכר והעבודה של העובדים המועברים (להלן - הסכם 1985).

3.         הסכם 1985 כלל נספח המכונה "נספח י'" שאינו אלא הסכם עצמאי בדבר זכויות הגמלה של העובדים המועברים. הנספח נחתם בין הצדדים להסכם 1985 יחד עם קרן מקפת, הוא חל על העובדים המועברים והוא נועד להיות הסכם פנסיה זמני עד שיערך הסכם פנסיה קבוע לכלל עובדי "בזק" (מוצג  ת/1 ומוצג נ/1; להלן - הסכם הפנסיה הזמני).

4.         לפי הסכם הפנסיה הזמני, העבירה המדינה לקרן מקפת כספים להבטחת זכויותיהם לגמלה של העובדים המועברים לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות). במקביל, התחייבה קרן מקפת לכבד, החל מיום 1.2.85, את זכויות העובדים המועברים לפי חוק הגמלאות לגבי תקופת עבודתם במדינה (סעיף 3 וסעיף 4(ב) להסכם הפנסיה הזמני). עוד נקבע באותו הסכם כי ייפתח משא ומתן באשר להסדר הפנסיה של כלל עובדי "בזק" וכאשר יושג הסדר זה יתאפשר לאותם גמלאים ושאיריהם אשר פרשו בתקופת הביניים שבין 1.2.85 למועד חתימת הסדר הפנסיה הכולל, "... לבחור בתשלום גמלאותיהם על פי הסכם הפנסיה שייחתם ללא תשלום נוסף מצידם החל ממועד הפעלת הסכם הפנסיה האמור" (סעיף 6(ד) להסכם הפנסיה הזמני).

5.         לימים, ביום 21.9.89, נחתם "הסכם פנסיה מקיפה" בין קרן מקפת לבין חברת "בזק" (מוצג ת/2; להלן - הסכם הפנסיה הקבוע). הסכם זה בא במקום הסכם הפנסיה הזמני. הסכם זה נועד להסדיר גם את זכויות העובדים המועברים והדבר מוצא ביטויו בנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע (מוצג    ת/3). על פי נספח זה נשמרות לעובדים המועברים כל זכויותיהם לפי חוק הגמלאות, כפי שאלה הוסדרו בהסכם הפנסיה הזמני (סעיף 5) ובנוסף, ניתנה לעובדים המועברים האפשרות "... להמיר זכאותם לגמלה על פי חוק הגמלאות כאמור לעיל, בזכאות לקבלת פנסיה על פי הסכם הפנסיה" (סעיף 7(ב)(1) לנספח ג' להסכם הפנסיה הקבוע).

            להשלמת התמונה יצויין כי ביום 20.2.90 נחתמה תוספת להסכם הפנסיה הקבוע (מוצג ת/4) ובה, בין היתר, הוראות לעניין הפרשי פנסיה לגמלאים שפרשו לפני כניסת הסכם הפנסיה הקבוע לתוקפו (סעיף 18(ה)).

6.         הגמלאים פרשו לפנסיה במועדים שונים בין השנים 1985 - 1990. בשנת  1991, לאחר כניסת הסכם הפנסיה הקבוע לתוקפו ובהתאם לנספח ג' שלו, ניתנה לכל אחד מן הגמלאים האפשרות להמיר את מסלול הפנסיה שלהם לפי חוק הגמלאות במסלול פנסיה לפי תקנות קרן מקפת. בהתאם לכך, קיבל כל אחד מן הגמלאים הודעה בדבר שיעור קצבתו בהתאם להסכם הפנסיה הקבוע כמתחייב מחוק הגמלאות, ובדבר שיעור קצבתו לפי תקנון קרן מקפת, תוך מתן אפשרות להמיר את מסלול חוק הגמלאות במסלול לפי תקנות קרן מקפת. להודעה זו צורפו דברי הסבר המפרטים את השוני בין המסלולים, כגון - אופן חישוב המשכורת הקובעת, שיטת עדכון הפנסיה, וחישוב שיעור הפנסיה. גמלאי שביקש להמיר את מסלול  הפנסיה שלו, התבקש לחתום על ספח מתאים שצורף להודעה (ההודעה, דברי הסבר והספח לגבי כל אחד מן הגמלאים הם מוצג ת/5).

            בנוסף לאמור לעיל, ערכה קרן מקפת פעולות הסברה והדרכה לציבור הגמלאים ובהם ניתנו הסברים באשר לשוני וליתרונות של כל אחד ממסלולי הפרישה וכן התאפשר לכל גמלאי שביקש זאת, לקבל ייעוץ אישי (סעיף י"ב בעמוד 4 של פסק הדין).

7.         כל אחד מן הגמלאים שבפנינו בחר להמיר את מסלול הפנסיה שהיה לו לפי חוק הגמלאות במסלול פנסיה לפי תקנות קרן מקפת. בהתאם לכך נערך, לגבי כל אחד מן הגמלאים, חישוב של זכויות הפנסיה במסלול החדש, למפרע מיום הפרישה של כל אחד מהם, לעומת זכויות הפנסיה ששולמו להם בפועל במסלול הקודם. חישוב זה העלה שכל אחד מן הגימלאים קיבל, במסגרת המסלול הקודם, סכומי כסף שונים העולים על אלה שהיה זכאי להם במסלול החדש. קרן מקפת ראתה בכך יתרת חובה שעל הגמלאים לשלם לקרן וגבתה סכומים אלה מן הגמלאים. כדי להקל על הגמלאים בתשלום "יתרת החובה" נערך הסדר עם בנק יהב במסגרתו העמיד הבנק הלוואות לגמלאים לצורך מימון תשלום ההחזר (מוצג ת/9).

            מן הראוי לציין כי אף שלגבי כל אחד מן הגמלאים שעניינם נדון בפנינו נוצרה "יתרת חובה" כלפי הקרן, היו גמלאים רבים שבחירתם במסלול החדש הביאה ליצירת "יתרת זכות" לטובתם, אותה שילמה הקרן (סעיף יח' בעמוד 5 לפסק הדין).

8.         הגמלאים הגישו ערעור על החלטת קרן מקפת לגבות מהם את "יתרת החובה". ערעורים אלה הוגשו לועדת הערעורים לענייני קרן מקפת הפועלת במסגרת ההסתדרות. בכל אחד מן הערעורים הללו ניתנה החלטה לפיה גביית ההפרשים מן הגמלאי על ידי קרן מקפת נעשתה שלא כדין וכי על הקרן להחזיר את הכספים שגבתה (החלטה מיום 27.11.97 - מוצג ת/13). החלטות אלה הביאו את קרן מקפת להגשת התביעה בבית הדין האזורי, בה ביקשה להצהיר כי גביית ההפרשים מכל אחד מן הגמלאים נעשתה כדין וכי הקרן אינה חייבת בהחזר הכספים שגבתה.

פסק הדין של בית הדין האזורי

9.         בית הדין קיים דיון בתביעה שבפניו ושמע את עדויותיהם של נציגי הקרן ושל הגמלאים. בפסק דינו, סוקר בית הדין האזורי את מסכת ההסכמים שנפרשה בפניו וכן את העדויות והטענות. בית הדין האזורי קבע כי הבסיס ההסכמי לביצוע חישובי הזכות והחובה לגמלאים שהמירו את מסלול הפנסיה שלהם מעוגן בסעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע (סעיף 13 בעוד 23 לפסק הדין). בית הדין האזורי קבע כי סעיף 2 לתקנון קרן מקפת קובע את עליונות תקנות הקרן ומכוחו זכאית הקרן לגבות מתשלומי הפנסיה מקדמות ששילמה לחבריה על חשבון הפנסיה (שם). בית הדין קבע כי אי ביצוע איזון תשלומים במצב בו קיבלו הגמלאים מקדמות ביתר, יוצר מצב של התעשרות שלא כדין של הגמלאים על חשבון כלל חברי הקרן (סעיף 14 בעמוד 26). מסקנתו של בית הדין האזורי היתה שגביית ההפרשים שנוצרו לחובת הגמלאים בעקבות המרת מסלול הפנסיה, נעשתה כדין והקרן אינה חייבת להחזיר לידי הגמלאים את הכספים שגבתה מהם.

הערעור

10.       בערעור בפנינו תוקפים המערערים את פסק דינו של בית הדין האזורי. לטענתם, זכויותיהם של הגמלאים נגזרות מחוק הגמלאות ומן ההסכמים הקיבוציים החלים עליהם ולא מהסכמה שונה שהושגה בין קרן מקפת לבין הנהלת "בזק". לטענתם, ההסכמים שנערכו אינם מחייבים את הגמלאים להחזיר כספים ששולמו להם בגין העבר. יותר מכך, הגמלאים טוענים שלפי ההסכמים שנערכו, עומדת להם הזכות לבחור במסלול פנסיה שונה בלא שהדבר יהיה כרוך בתשלום נוסף, כך שבחירתם במסלול החדש אינה יכולה להיות כרוכה בהחזר כספים מצידם. המערערים טוענים כי סעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע מיום 21.2.90 עוסק בחובה לשלם לגמלאים הפרשים אך אין בו כדי לסתור את הוראות סעיף 6(ד) להסכם הפנסיה הקבוע השולל תשלומי החזר. לטענת הגמלאים, בית הדין האזורי נתן בפסק דינו משקל לעקרון של "איזון תשלומים", בעוד עקרון זה אינו עולה ממערכת ההסכמים הקיבוציים הנוגעת לעניין.

            קרן מקפת תומכת בטיעוניה בנימוקי בית הדין האזורי. הקרן מדגישה כי מדובר בתשלומי מקדמות אשר נוצרו בעקבות בחירת הגמלאים במסלול הפנסיה החדש. לטענתה, סעיף המפתח הוא סעיף 18(ה) לתוספת להסכם הפנסיה הקבוע, אשר על פיו אמנם פעלה הקרן ומכוחו גבתה את הפרשי תשלומי הפנסיה העודפים שנוצרו לחובת כל אחד מן הגמלאים ומכוחו שילמה הפרשים לגמלאים שהיו זכאים לכך. בהשלמת הטיעון בעל פה הוסיפה הקרן והדגישה כי מציאות זו הוסברה לגמלאים במסגרת אסיפות ההסברה שנערכו להם בטרם קיבלו את ההחלטה בדבר המרת מסלול הפנסיה.