חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עע 431/07

: | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
431-07,434-07
6.4.2008
בפני :
1. הנשיא סטיב אדלר
2. שמואל צור
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
:
ד"ר יפתח סוכנובר
עו"ד אורלי לייבו
:
1. מדינת ישראל -משרד הביטחון אגף השיקום
2. אוניברסיטת בר-אילן

עו"ד ניצן בן ארויה
פסק-דין

השופט שמואל צור

פתח דבר

1.         ד"ר סוכנובר, הוא המערער בע"ע 431/07 (להלן - המערער), רופא פסיכיאטר במקצועו, פעל במרכז השיקום לנפגעי ראש של משרד הביטחון (להלן - המרכז) במשך כ- 16 שנה, משנת 1987 עד לשנת 2003. המערער קיבל תשלום ממשרד הביטחון בהתאם לדיווח שעות שהגיש, על פי תעריף לשעה, כנגד חשבוניות מס. במקביל לעבודתו במרכז עבד המערער כרופא בקופת חולים ואחר כך כמנהל מחלקה בבית חולים ממשלתי וכן ניהל קליניקה פרטית. לימים הלך והצטמצם היקף פעילותו של המערער במרכז והעסקתו הופסקה. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגיש המערער נגד מדינת ישראל - משרד הביטחון (להלן- המדינה) להכיר בו כעובד ולחייב את המדינה בתשלום הזכויות הסוציאליות הנובעות ממעמד זה וכן בתשלום פיצוי על פיטורים שלא כדין. המדינה טענה כי לא היתה מעבידתו של המערער והגישה תביעה שכנגד להשבת סכומים ששולמו לו ביתר אם ייקבע שאומנם היה עובד שלה. לבקשת המדינה צורפה אוניברסיטת בר-אילן (להלן- האוניברסיטה) כנתבעת נוספת.

2.         בית   הדין  האזורי  (השופטת  הדס  יהלום  ונציג ציבור מר לאוזון;  תיק עב'

4012/03) בחן את מערכת היחסים בין הצדדים וקבע - על יסוד המבחנים המקובלים וההלכות הפסוקות - כי המערער הועסק על ידי המדינה כעובד שכיר. כפועל יוצא, חייב בית הדין את המדינה לשלם למערער פיצויי פיטורים לפי השכר שהיה משולם לו אם היה מועסק כשכיר, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופדיון חופשה. בית הדין קיבל את התביעה שכנגד שהגישה המדינה בחלקה וחייב את המערער להשיב לה רבע מן ההפרש שבין הסכום ששולם לו בפועל כעצמאי לבין התחשיב שהגישה המדינה לגבי שכרו של המערער לשנים 1998-2002. התביעה נגד האוניברסיטה נדחתה תוך חיוב המדינה בהוצאותיה. ביחסים שבין המערער למדינה נקבע שכל צד ישא בהוצאותיו.

על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגשו שני ערעורים: ערעורו של המערער (ע"ע 431/07) ביחס לסעדים כספים שלא נפסקו לו ולחיובו בהשבת חלק מן הכספים ששולמו לו ביתר וערעורה של המדינה (ע"ע 434/07) ביחס לעצם הקביעה כי התקיימו בינה לבין המערער יחסי עובד - מעביד.

            נפתח בתיאור הרקע העובדתי, נעמוד על עיקרי הדיון בבית הדין האזורי ופסק דינו ועל טענות הצדדים בערעורים. לאחר מכן נפנה למסגרת המשפטית וליישומה על העניין שבפנינו.

הרקע העובדתי

3.         בראשית שנות ה- 70 הקים משרד הביטחון את המרכז אשר נמסר לניהולה של האוניברסיטה, במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה. היחסים בין משרד הביטחון לאוניברסיטה הוסדרו בהסכם שהוארך מעת לעת (נספח 1 לתצהירו של משה פטר). החל משנת 1973 שימש מר משה פטר כמנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז. אופן העסקת עובדים על ידי המרכז עוגן בסעיף 7 להסכם, בין משרד הבטחון והאוניברסיטה, לאמור:

"מוצהר בזה כי העובדים שהמרכז יעסיק, אינם עובדי משרד הביטחון, וכי אין יחסי עובד ומעביד בין עובדי המרכז ובין משרד הביטחון בתביעות בעניין כלשהו הקשור לתנאי העסקתם. מוצהר בזה כי המרכז יקבל לעבודה עובדים ללא גרירת תנאים סוציאליים או זכויות סוציאליות (פיצויים, חופשה, דמי מחלה) פרט לתקן המקצועי".

(נספח 8 למוצגי המדינה) .

4.        בשנות ה-80 המאוחרות הגיעו הגורמים המקצועיים באוניברסיטה למסקנה כי יש לרכז את הטיפול הפסיכיאטרי במרכז בידי איש מקצוע אחד. לאחר קבלת הסכמת משרד הביטחון, הוצע למערער לרכז את התחום הפסיכיאטרי במרכז ובכלל זה לטפל בנכים ולהדריך את צוות העובדים במרכז. המערער קיבל על עצמו את התפקיד וכיהן בו בתקופה 1987 - 2003.

5.         תפקידו של המערער במרכז לא היה יחידי ולא עיקרי. בשנים 1983 - 1987 הוא עבד כרופא בקופת חולים וכן בקליניקה פרטית שניהל. בשנת 1987, עם תחילת עבודתו במרכז השיקום, החל המערער לעבוד במשרד הבריאות, כעובד מדינה מן המניין. כשנה לאחר מכן מונה המערער לנהל מחלקת אישפוז יום במחלקה הפסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות. בשנת 1989 חזר המערער למשרתו הקודמת בקופת חולים כללית ועבד שם עד שנת 1997. כאמור, בנוסף לעיסוקים אלה, עבד המערער לאורך כל התקופה במרכז השיקום וכן ניהל קליניקה פרטית. במסגרת עבודתו בקליניקה הפרטית טיפל המערער, בין השאר, במטופלים שהופנו אליו באופן פרטי על ידי עובדי השיקום במחוזות אגף השיקום.

6.        תנאי העסקתו של המערער במרכז השיקום סוכמו ישירות בינו לבין אגף השיקום (סעיף 5 לתצהירו). ד"ר דן דולפין, הרופא הראשי באגף השיקום במשרד הביטחון (להלן- ד"ר דולפין), הוציא לו כתב הסמכה בו נכתב, בין היתר -

" "הרינו מתכבדים להודיעך כי בתוקף סמכותנו לפי חוק הנכים - תקנות טיפול רפואי, הריני מסמיך אותך לטפל בנכי צה"ל בתחום הפסיכיאטריה. הינך מוסמך להגיש את הנ"ל לנכי צה"ל הנמצאים באחריותן של הלשכות הבאות:

1.         מרפאת שיקום תל אביב...

2.         מרפאת שיקום דן...

קבלת נכים במרפאתך:

את החשבון עם ציון מספר עוסק מורשה ובצרוף ההפניה המקורית יש להגיש למערכת חשבונאות שיקום והנצחה אגף השיקום, רח' דוד אלעזר 18 הקריה תל-אביב. את חשבונותיך עליך להגיש בהתאם ובמסגרת המחירון המאושר של אגף השיקום.

המשרד רואה אותך כנותן שירותים עצמאי ולפיכך חלה עליך החובה לדווח על הכנסותיך בקשר למתן שירותים אלה לשלטונות מס הכנסה וביטוח לאומי.

(מכתב מיום 7.1.87 של ד"ר דן דולפין הנספח לתצהירו) .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>