פסק-דין בתיק עע 428/07

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו שני ערעורים, הנדונים במאוחד, על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור מר אביגדור הדר ומר חיים זהבי; עב 5390/02) בו התקבלה בחלקה תביעתה של דינה מנקין (להלן גם גב' מנקין) נגד אוניברסיטת תל-אביב (להלן גם האוניברסיטה) בטענה של פיטורים שלא כדין. האוניברסיטה חויבה לשלם לגב' מנקין פיצוי בגין הפגם שנפל בפיטוריה, בסך של 108,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפסקת עבודתה של גב' מנקין (1.9.01) ועד יום תשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח. כל אחד מהצדדים הגיש ערעור על פסק הדין.

להלן עובדות המקרה העולות מפסק דינו של בית-הדין האזורי והשתלשלות ההליכים:

2.         החל מחודש ספטמבר 1995 הועסקה גב' מנקין כמנהלת החטיבה התיכונית בבית הספר להנדסאים אשר בבעלות האוניברסיטה (להלן גם בית הספר). העסקתה של גב' מנקין בוצעה בהתאם לחוזה אישי לתקופה קצובה אשר חודש מדי שנה (להלן גם הסכם העבודה).בהסכם העבודה נקבע מפורשות, בין היתר, כי ההסכם הקיבוצי של הסגל המינהלי (אשר נחתם בין האוניברסיטה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י וארגון עובדי האוניברסיטה, להלן גם ההסכם הקיבוצי של הסגל המינהלי) לא יחול על העסקתה של גב' מנקין, ושכרה ישולם לה לפי דירוג המהנדסים יחד עם תוספות שונות, לרבות "תוספת היעדר קביעות" בגובה 25% מהמשכורת.

3.         בעקבות פנייתה של גב' מנקין, במהלך שנת 1997, לעבור להעסקה לפי דירוג עובדי ההוראה, הואיל ועל פי הסכם העבודה, בין היתר, אין היא יכולה לצאת לפנסיה מוקדמת ואין לה קביעות, תוקן הסכם העבודה. ביום 24.12.97 הוציאה האוניברסיטה אישור על התיקון, כך שחלו שינויים בדירוג השכר ובהיקף המשרה, ונקבעה לגב' מנקין זכאות לתשלומים נוספים והפרשות לקרן "מבטחים". בעקבות תיקון הסכם העבודה, חל שיפור משמעותי בשכרה של גב' מנקין. גם לאחר תיקון הסכם העבודה, המשיכה האוניברסיטה לחדש את ההסכם מדי שנה, תוך שהיא מציינת כי ההארכה נעשית "בהמשך לכתב המינוי שהוצא לך" או "בהמשך להעסקתך בהסכם מיוחד". ההארכה האחרונה של הסכם העבודה היתה בתוקף עד ליום 31.8.01.

4.         ביום 1.3.01 הודיע מיכאל קיסרי, מנהל בית הספר דאז (להלן גם מר קיסרי) לגב' מנקין, במהלך פגישה ביניהם כי בכוונתו להמליץ לאוניברסיטה שלא לחדש את ההסכם עימה בשנת הלימודים הבאה. בפרוטוקול הפגישה, שנכתב בכתב ידו של מר קיסרי, פירט הלה את חסרונותיה של גב' מנקין כך - " אובדן אמון, חוסר לויאליות קיצוני, חוסר רצון בסיסי לקבל מרות והשתלבות בארגון, חוסר יכולת לשתף פעולה - מגמת בידול ועצמאות". גב' מנקין ביקשה שהות להגיב להודעה בכללותה.

            לאחר שמר קיסרי הודיע למנהל משאבי אנוש באוניברסיטה, מר אבישי שמר (להלן גם מר שמר), על תוכן ההודעה שנמסרה לגב' מנקין, שלח מר שמר, ביום  16.4.01, מכתב פורמאלי לגב' מנקין המודיע על אי הארכת תוקף הסכם העסקתה. עם קבלת המכתב פנתה גב' מנקין אל מר שמר בבקשה לקבל את נימוקי ההחלטה, ומר שמר השיב שהנימוקים נשמעו בפניה בשיחתה עם מר קיסרי, וביקש ממר קיסרי להעלותם על הכתב. בין לבין, פורסם ביום 8.5.01 מכרז פנימי לתפקידה של גב' מנקין, ומשלא נמצא מועמד מתאים פורסם מכרז חיצוני.

            בהמשך, ביום 10.5.01, העביר מר קיסרי למר שמר את פירוט העילות לפיטורי גב' מנקין, בזו הלשון: "כאשר מסכמים שלוש שנות עבודה משותפת ניתן לקבוע כי הן מתאפיינות בשני נושאים: מחד, הערכה פדגוגית ומאידך לצערי, התמונה המצטיירת מבחינת האירועים והעובדות היא שלגב' מנקין יש חוסר רצון ובעיה בקבלת מרות וסמכות. התנהגותה מעידה על העדר לויאליות ונסיונות רצופים ליצור תמונת מצב ש'המנהל לא מבין' ולכן אין צורך לשתף עמו פעולה" . כן הציג מר קיסרי במכתבו מספר רב של דוגמאות למקרים שונים הרלוונטיים להחלטתו.

לאור תגובת גב' מנקין כי אין ממש בטענות נגדה, היא זומנה לפגישה עם מר שמר, ביום 24.5.01, בנוכחות מר קיסרי, במהלכה דחתה גב' מנקין ללא פירוט את כל הטענות נגדה למעט אחת. לאחר הפגישה נשלחה הודעהנוספת לגב' מנקין, על ידי מר שמר, המודיעה על סיום העסקתה. העסקתה של גב' מנקין באוניברסיטה הסתיימה ביום 31.8.01.

5.         בשנת 2001 הגישה גב' מנקין תביעה ראשונה לבית הדין האזורי כנגד אי חידוש חוזה העסקתה ובמסגרתה בקשה לצו זמני לביטול פיטוריה. בהסכמת הצדדים, ניתן פסק דין הדוחה את התביעה. בשנת 2002 הגישה גב' מנקין תביעה נוספת לבית הדין האזורי במסגרתה טענה כי פוטרה שלא כדין ובניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים של המורים ועובדי ההוראה (להלן גם ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה), אשר לטענתה חל על העסקתה מכוח תיקון הסכם העבודה. בתביעה זו עתרה המשיבה לסעדים כספיים הנובעים מאי חידוש חוזה העבודה עמה וכן לפיצוי בשל העדר אפשרות לניצול ימי מחלה, עובדה אשר נתגלתה לה כתשעה חודשים לאחר סיומם של יחסי העבודה. בשנת 2002 המציאה גב' מנקין לאוניברסיטה אישור רפואי כי אינה מסוגלת לעבוד. בהתאם להמלצת האוניברסיטה פנתה גב' מנקין לקרן הפנסיה וזו הכירה במחלתה כנכות מלאה לעניין זכאותה לקצבת פנסיית נכות.

6.         בית הדין האזורי קיבל את תביעתה של גב' מנקין בחלקה. להלן עיקרי קביעותיו של בית הדין האזורי בפסק דינו:

א.   מלכתחילה, העסקתה של גב' מנקין בוצעה על פי הסכם אישי שהוחרגה ממנו תחולתו של ההסכם הקיבוצי של הסגל המינהלי בהסכמת ועד העובדים. לא ניתן לייחס לאוניברסיטה, מתיקון הסכם העבודה מחודש דצמבר 1997, הסכמה להחיל על העסקתה של גב' מנקין את ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה, ואין בתיקון כדי לשנות את מעמדה, אלא השינוי התקיים בדרך תשלום שכרה בלבד. מתקבלת טענתה של האוניברסיטה כי ההסכמים הקיבוציים של עובדי ההוראה חלים על העסקתם של מורים בלבד (מכוח החלטה של האוניברסיטה מיום 4.3.96) והם אינם חלים על העסקתם של מנהלים, אשר עוסקים בין היתר גם בהוראה. בעלי התפקידים הבכירים באוניברסיטה, וביניהם המנהלים, הועסקו על פי הסכם אישי לאחר שהוחרגו מתחולת ההסכם הקיבוצי של הסגל המינהלי בהתאם להוראותיו.

ב.   גב' מנקין הועסקה מכוח חוזה אישי לתקופה קצובה ללא כפיפות להסכמים קיבוציים כלשהם, ומבלי שהוכיחה מעמד "קבוע" מכוח מקור חוקי או הסכמי כלשהו.

ג.    לא היתה פרוצדורה מוגדרת, מכוח דין או הסכם, לפיטוריה של גב' מנקין ועל כן האוניברסיטה רשאית היתה לפטרה, תוך מתן זכות שימוע, בתום לב ובהגינות, מתוך שיקולים עניינים וסבירים וללא הפליה.

ד.   לא נערך לגב' מנקין שימוע אמיתי, כנדרש בפסיקה, טרם שהתקבלה ההחלטה לפטרה. בית הדין קבע כי אומנם להודעת הפיטורים שנמסרה לגב' מנקין קדמו שיחות בינה לבין מר קיסרי, אך לא הובהר לה כי נשקלת אפשרות של פיטוריה. כן נקבע כי טרם הישיבה, בה נמסר לגב' מנקין על החלטת הפיטורים, לא נמסר לה מה יהא תוכן הפגישה ולא נמסרו לה העילות והסיבות לפיטוריה, וממילא גב' מנקין לא יכלה להתכונן להשמעת עמדתה בצורה מסודרת. כן ציין בית הדין האזורי כי הישיבה עם מר שמר נערכה לאחר שנמסרה ההודעה על הפיטורים ופורסם מכרז לתפקידה, ולכן השימוע היה פורמלי בעיקרו והסיכויים לשנות את ההחלטה בדבר הפיטורים היו קלושים ביותר.

ה.   אשר לעילות הפיטורים, בית הדין האזורי נתן אמון בעדותו של מר קיסרי, לפיה הוא חש, במשך תקופה ארוכה, בעוינות ובהעדר שיתוף פעולה מצד גב' מנקין, דבר שפגע בהכרח בניהולו השוטף של בית הספר. הטענות כנגד גב' מנקין נגעו להעדר לויאליות ואי קבלת מרותו של מר קיסרי, ולא דנו בכישוריה המקצועיים, אשר גם לפי גרסתו של מר קיסרי היו ללא דופי. כפועל יוצא מהאמור, הגיע בית הדין האזורי למסקנה, כי גב' מנקין פוטרה מתוך נימוקים עניינים ובתום לב, אך נפל פגם בפיטוריה בכך שלא ניתנה לה זכות טיעון מלאה. כן דחה בית הדין האזורי את הטענה לפיה מר שמר קיבל את המלצתו של מר קיסרי באופן עיוור, ואין פגם בהסתמכותה של האוניברסיטה על חוות דעתו של מר קיסרי בדבר יחסי עבודתו עם גב' מנקין.

ו.    אשר לתביעתה של גב' מנקין בדבר זכאות לדמי מחלה - בית הדין האזורי קבע כי תביעתה ברכיב זה לא הוכחה, הואיל והפגם בפיטורים אינו מביא לבטלותם, ובויתורה של גב' מנקין על החזרה לעבודה ויתרה גם על זכאותה לדמי מחלה המשולמים לעובד תוך קיומם של יחסי עובד ומעביד. כן נקבע כי גב' מנקין לא הראתה כל מקור הסכמי או חוקי לדרישתה לימי מחלה ממעסיקים קודמים, ולא הוכיחה את מספר ימי המחלה שנצברו לזכותה.

באשר לגובה הפיצוי הראוי, בהתחשב בסוג הפגם ומשמעותו, בנסיבות העניין, פסק בית הדין האזורי לטובת גב' מנקין פיצוי בשיעור חמישה חודשי שכר, בסכום נומינלי של 108,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפסקת עבודתה         (1.9.01) ועד יום התשלום בפועל. כמו כן חייב בית הדין האזורי את האוניברסיטה לשלם לגב' מנקין הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסך של 10,000 ש"ח. מכאן שני הערעורים שבפנינו.

7.         האוניברסיטה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין (בש"א 531/07). הבקשה התקבלה בחלקה בהחלטה מיום 7.8.07, כך שעוכב תשלום מחצית הסכום, אשר נפסק בגין הפגם שנפל בפיטורי גב' מנקין, עד להכרעה בערעור שהגישה האוניברסיטה.

עיקר טענות הצדדים בערעורים שבפנינו :