פסק-דין בתיק עע 428/06

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה המונחת לפתחנו בערעור זה היא, האם נפל פגם בהחלטת המערערות 1 ו - 2 (להלן - המערערות) לאייש את משרת מבקר הפנים במערערת 1 (להלן - משרד התמ"ת) בדרך של "העברה רוחבית" כקבוע בנסמן א' של סעיף 10.232 לתקשי"ר. בית הדין האזורי בירושלים (בשא 001277/06, 001657/06, עב 001410/06 ; השופטת הראשית רונית רוזנפלד ונציגי הציבור כרמון ופיינברג) סבר, כי על המערערות חלה חובה לערוך מכרז פנימי לצורך איוש המשרה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי וההליכים בבית הדין האזורי

2.         המשיבה עובדת במשרד התמ"ת החל משנת 1981. מאז שנת 2000 שימשה המשיבה בתפקיד סגנית מבקרת הפנים במשרד.

3.         בחודש ינואר 2005 פרשה מבקרת הפנים במשרד התמ"ת מתפקידה. לאור האמור, מונתה המשיבה ביום 1.6.2005 להיות מבקרת הפנים בפועל של המשרד. מינויה זה הוארך על ידי משרד התמ"ת פעמים מספר, עד שבא אל סיומו ביום 28.2.2006.

4.         בחודש מרץ 2005 הודיע מנכ"ל משרד התמ"ת, מר רענן דינור, כי בכוונתו לפרסם מכרז פנימי לצורך איוש משרת מבקר הפנים. על אף האמור לעיל, פנה משרד התמ"ת בחודש יוני 2005 למערערת מס' 2 (להלן - הנציבות) בבקשה "למשוך הבקשה הקודמת לפרסום מכרז לאיוש משרה זו" (נספח א' לתגובת המערערות לבקשה לסעד זמני בבית הדין האזורי). בפניית משרד התמ"ת צויין, כי בכוונת המשרד לאייש למשרה בדרך של "העברה רוחבית" את מר נח שני - הוא המערער 3 (להלן - מר שני) - ששימש עד לאחרונה כנספח כלכלי מטעם משרד התמ"ת בטוקיו.

5.         ביום 12.7.2005 אישרה הנציבות את שיבוצו של מר נח שני למשרת מבקר הפנים, לאחר שנמצא כי עמד בדרישות התפקיד. במאמר מוסגר יצויין, כי כניסתו של מר שני לתפקיד מבקר הפנים נדחתה ליום 1.3.2006, לאחר שחזרתו ארצה מהשליחות נדחתה אף היא.

6.         בסוף חודש נובמבר 2005, זומנה המשיבה לפגישה עם מנכ"ל משרד התמ"ת, במהלכה הודיע לה האחרון, כי מר נח שני ימונה לתפקיד מבקר הפנים, וכי לא יפורסם מכרז פנימי לתפקיד.

7.         ביום 7.12.2005 פנתה באת כוחה של המבקשת למבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, בבקשה, כי יורה על פרסום מכרז פנימי לאיוש משרת מבקר הפנים. במכתב מיום 20.2.2006 הודיעה נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, כי לא מצאה לנכון להתערב בהחלטת משרד התמ"ת למנות את מר נח שני כמבקר פנים, אף כי  צויין באותו מכתב כי " לדעתו [של מבקר המדינה - ע.ר] ראוי שמשרד התמ"ת ישקול אם אין מקום לקיים מכרז למשרת מבקר הפנים וזאת כדי לשמור על עצמאות מוחלטת ואי תלות נושא משרה מיוחדת זו" (נספח כ"ב לבקשה למתן צו מניעה זמני).

8.         משלא נענתה דרישתה לפרסם מכרז פנימי למשרת מבקר הפנים הגישה המשיבה ביום 22.2.2006 לבית הדין האזורי "בקשה למתן צו מניעה זמני ולמתן סעדים זמניים וקבועים וכן בקשה למתן צו עשה". בבקשה זו עתרה המשיבה לסעדים הבאים :

"א.      להימנע ו/או לבטל שיבוצו ו/או מינויו המיועד ליום 1.3.06 של מר נח שני לתפקיד מבקר פנים (להלן : המשרה) במשרד התמ"ת ללא מכרז.

            ב.         להתלות כל הליך לאיוש המשרה ללא מכרז פנימי

ג.         להורות למשיבות [המערערות בענייננו - ע.ר] לקיים מכרז פנימי כדין למשרה לאלתר" (ההדגשות במקור - ע.ר).

9.         בית הדין האזורי קיבל את בקשת המשיבה, תוך שהוא מנמק קבלתה בנימוקים הבאים:

א.        איוש משרה תקנית יעשה על פי הוראות התקשי"ר בראש ובראשונה בדרך של העברת עובד ממשרה אחרת באותו משרד (נסמן א' לסעיף 10.232 לתקשי"ר), ואולם דרך זו אינה בגדר חובה.

ב.         במקרה שלפנינו, אין חולק כי לא ניתן לנקוט בדרך הקבועה בנסמן א' כלפי המשיבה, שכן דרגתה נמוכה מהדרגה הגבוהה ביותר הצמודה למשרת מבקר הפנים.

ג.         בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב - 1992 (להלן - חוק הביקורת הפנימית) אין הוראות באשר לאופן מינויו של מבקר פנים. יחד עם זה, אין דינה של משרה זו כדין משרות אחרות, שכן מבקר פנים הוא חלק בלתי נפרד מהגוף אותו הוא מבקר, אך בה בעת נדרשת ממנו עצמאות  ואי תלות.

ד.         האופי המיוחד של משרת מבקר הפנים מחייב נקיטה בדרך של מכרז פנימי בו " מבוצע הליך בחירה מוקפד בין משתתפים שונים בצורה גלויה, התנאים שוים, ובשקיפות".

ה.        זאת ועוד, מעובדות המקרה עולה כי על אף הכוונה המוקדמת של משרד התמ"ת לצאת במכרז פנימי לאיוש המשרה בסופו של יום בחר המשרד לאייש המשרה בדרך של "העברה רוחבית". למרות שההחלטה אודות איוש המשרה בדרך של "העברה רוחבית" התקבלה בחודש יוני 2005 עדכן המשרד את המשיבה אודות כוונותיו רק בחודש נובמבר 2005.   פגם זה עלול לפגוע באמון הציבור ויש בו כדי להטות את הכף לעבר קיומו של מכרז פנימי.