פסק-דין בתיק עע 411/06

הנשיא סטיב אדלר

     בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת ,  בו התקבלה ברובה תביעת המשיב (להלן גם - מר יחזקאל). עיקר המחלוקת בין הצדדים בפנינו, כמו גם בפני בית הדין קמא, סבה על השאלה, האם המשיב זכאי היה לפיצויי פיטורים בשיעור של 200% מכוח הסכם משנת 1988, שנכרת בין נציגי המערערת (להלן גם - המעסיקה) לבין נציגי עובדי המערערת ונציגי מועצת פועלי עפולה.

     בצד המחלוקת בדבר שיעור פיצויי הפיטורים כאמור לעיל, נחלקו הצדדים גם בעניינים אלה:  האם מסכום הפיצויים ששוחרר למשיב מביטוח המנהלים יש לנכות סכומי כסף שהופרשו בעבר בסך 100 דולרים לחודש כמפורט להלן; השכר הקובע לצורך פדיון דמי חופשה; זכאות המשיב לפיצוי בגין אי-ניצול ימי מחלה.

     טרם נבוא לכלל דיון במחלוקות לעיל, נפרט את עיקרי העובדות, כפי העולה מפסק הדין מושא הערעור ומכלל המסמכים שבפנינו.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו

[2] מר יחזקאל עבד משך 45 שנים כמכונאי, כמנהל עבודה וכמנהל מקצועי של מוסך. משנת 1984 ועד לפיטוריו בשנת 2003, בצע עבודתו במוסכה של המשיבה.  בשנה הראשונה לעבודתו, שולם למר יחזקאל תשלום מסויים בגין "אחזקת רכב". בשנת 1985 חדלה המעסיקה מתשלום זה והצדדים הסכימו, כי חלף אותו התשלום, יתווסף להפרשות המעסיקה לביטוח מנהלים סך של 100 דולרים (להלן - הסכום הנוסף). בשנת 1991 הפסיקה המעסיקה את  הפרשת הסכום הנוסף. זאת, באופן חד צדדי, מבלי שיידעה בדבר את המערער ומבלי שהשינוי החד צדדי ימצא ביטויו בתלושי השכר. בפועל נודע למערער על הפסקת הפרשת הסכום הנוסף רק לאחר פיטוריו בשנת 2003.

[3] בשנת 1988 עמדה המעסיקה בפני סגירת מחלקות במוסך ופיטורי עובדים. זאת, למגינת ליבם של העובדים ותוך שאלה פרצו בשביתה וסגרו את שערי המוסך. הסכסוך בין העובדים להנהלת המעסיקה הגיע לכלל סיום עם החתימה על " הסכם פיצויים" הנושא את התאריך 14.07.1988 ואשר עליו חתומים נציגי הנהלת המעסיקה, נציגי עובדי המעסיקה ומר חטב ממועצת פועלי עפולה (להלן - הסכם 1988). להלן יובא נוסחו של אותו הסכם:

            "הסכם פיצויים:

            ...

          הוסכם בין הצדדים:

          1.           התבור איננו פועל לכיוון חיסול עבודה שכירה;

         2.            הוסכם לשלם פיצויים לעובדים המפוטרים בהתאם לדרישת מועצת הפועלים וועד העובדים בהתאם לפירוט הבא:

א.      קואופרטיב התבור ישלם מאה אחוז פיצויים בניכוי פיצויי פיטורים שהופקדו במבטחים וזאת עד 15 יום מיום הפסקת העבודה בפועל - בתום ההודעה המוקדמת.

ב.      עבור עובדים בעלי ותק עד 10 שנים כולל - יקבלו תוספת פיצויים לפי הפירוט:

          עבור השנה ה-6: 20%.

          עבור השנה ה-7: 40%.

          עבור השנה ה-8: 60%.

          עבור השנה ה-9: 80%.

          עבור השנה ה-10: 100%.

ג.       עבור עובדים בעלי ותק מ-11 שנים ולמעלה יקבלו תוספת פיצויים של 90% מן התוספת לפי הפירוט מהתביעה.