פסק-דין בתיק עע 387/05

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא, האם היה מקום להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובות החברה בה עבד המערער למשיב. בית הדין האזורי בתל אביב (עב 3260/01 ; השופט יצחק לובוצקי ונציגי הציבור מר אנשל אשכנזי ומר הרצל חגי) השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע העובדתי

2.         המערער, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, החל לעבוד כסמנכ"ל פיתוח וייצור בחברת נאפתל טכנולוגיות בע"מ (להלן - החברה) ביום 15.2.1999. העסקתו הסתיימה ביום 12.2.2001 עקב חיסול פעילותה של החברה והעברת נכסיה לחברה אחרת.

3.         החברה הוקמה בשנת 1998 ותחום עיסוקה היה פיתוח מערכות ניווט מתקדמות לרכב. מעיון בדו"ח רשם החברות בעניינה עולה כי במועד העסקתו של המערער הייתה החברה בבעלותם של שלושה בעלי מניות: בעל המניות הראשון הוא חברת וילנגרין הולדינג, חברה זרה שרשומה באיי הבהאמה. בעל המניות השני הוא חברת שלאח אחזקות בע"מ ו השלישי הוא בית ההשקעות פ.י.ב.י. לטענת המערער, המשיב היה בעל המניות העיקרי בחברת וילנגרין הולדינג.

זאת ועוד. מעיון בדו"ח רשם החברות עולה כי מנהלה של החברה היה מר אלי חנציס. יוער, כי מר אלי חנציס היה בעל המניות העיקרי בחברת שלאח אחזקות - היא בעלת המניות השנייה בחברה. עוד יוער, כי חברת שלאח אחזקות היא חברה פרטית שנמחקה מרשם החברות עוד בשנת 1999. 

4.         תנאי העסקתו של המערער עוגנו בחוזה עבודה שנחתם בינו לבין החברה ביום 7.3.1999 (להלן - חוזה העבודה). כפי העולה מסעיף 10.2 לחוזה העבודה, על החברה מוטלת החובה לבטח את המערער בביטוח מנהלים. בפועל פוצל הסדר הביטוח הפנסיוני של המערער באופן שהפרשות בגין כפל השכר הממוצע במשק הועברו למבטחים, ואילו הפרשות בגין השכר העולה על התקרה דלעיל הועברו לפוליסת ביטוח המנהלים של המערער במגדל חברה לביטוח בע"מ. כמו כן התחייבה החברה להעביר 10% משכרו של המערער לקרן השתלמות (7.5% על חשבון החברה ו - 2.5% שינוכו משכר המערער)

5.         ביום 23.2.2000 חתמו הצדדים על "נספח" לחוזה העבודה. בנספח הוסכם להעביר אחוז אחד ממניות החברה על שמו של המערער. עוד הוסכם כי שכרו של המערער יועלה מדי שנה בשיעור של 10%.

6.         בשנת 1999 הוזרמו לחשבונה של החברה סכומי כסף גדולים שנתנו כהלוואה על ידי הבנק הבינלאומי הראשון. בנוסף, השקיעו משקיעים נוספים בחברה סכומי כסף גדולים בה. לטענת המשיב, על אף מצבה הכלכלי האיתן באותה תקופה של החברה החליט הבנק בו התנהל חשבונה באופן חד צדדי ושלא כדין להפסיק לכבד המחאות שהוצאו על ידי החברה. פעולה זו הביאה בסופו של יום להגבלת חשבון הבנק של החברה.

7.         לטענת המשיב, הגבלת חשבון הבנק של החברה הסבה נזק כבד ביותר לחברה הן משום שהרחיקה משקיעים פוטנציאליים והן משום שהביאה למצב בו לא ניתן היה לשלם את משכורות העובדים בדרך בה שולמו עד למועד זה, היינו באמצעות חשבון הבנק. לאור האמור, שולמו חלק מהמשכורות על ידי המשיב עצמו (לטענתו, באמצעות כספים שהתקבלו ממשקיעים בחברה).

8.         בשלב מאוחר יותר חדל המשיב לשלם את משכורות העובדים והמערער בכללם.

9.         ביום 12.1.2001 נחתם הסכם עקרונות בין החברה לחברה זרה (pardigm advanced technologies inc, להלן - פאראדים).  בהסכם העקרונות הסכימו הצדדים למכור את הטכנולוגיה שפיתחה החברה לפאראדים בתמורה למניות ולאופציות של פאראדים.   

10.       כפועל יוצא מהסכם העקרונות נחתם ביום 30.10.2001 הסכם משולש בין החברה, בעלי המניות בה, המשיב ומר אלי חנציס וכן משקיעים נוספים בחברה (הסכם זה יכונה להלן - הסכם אוקטובר 2001). ההסכם כולל הוראות מפורטות ביחס לכל אחד ואחד מבעלי המניות וכן ביחס למשיב. בין היתר, הוסכם כי סך כל החובות של החברה למשיב ולבעלי המניות האחרים " בגין הלוואות בעלים שהם ו/או מי מטעמם העמידן לחברה, בין בגין עבודתם ו/או הפסקת עבודתם בחברה...לא יעלה על סך מצטבר של 450,000$" (סעיף 4.2 להסכם). עוד הוסכם כי החברה תפורק וכי מהכספים הראשונים שיתקבלו ממימוש מניות פאראדים ישולמו כל חובותיה של החברה, פרט לחובות לבעלי המניות בחברה (סעיף 8.2.1 להסכם) וכי רק לאחר תשלום החובות תיפרע יתרת חובה של החברה למשיב ולשאר בעלי המניות (סעיף 8.2.5 להסכם). להשלמת התמונה יצויין כי על פי ההסכם זכאי המשיב להחזר סכום של 30,000$ שהועמד על ידו למימון פעילות החברה ממועד חתימת הסכם העקרונות ואילך וזאת כנגד הצגת קבלות מתאימות.  

11.       בעקבות החתימה על ההסכמים שפורטו לעיל נכתב על ידי חברת הנאמנות אליה הועברו באופן זמני מניותיה של פאראדים שהתקבלו כתוצאה ממכירת החברה מכתב הממוען לכלל נושי החברה, לאמור : " הרינו לאשר בפניכם כי לאחר רישומן של המניות [של פאראדים שהועברו לחברה - ע.ר.] למסחר ושחרורן מחסימה כאמור, תפעל חברת הנאמנות על מנת למכור ו/או להעביר מניות פאראדים בכמות הדרושה לפירעון מלוא חובותיה של נאפתל לנושיה ולעובדיה, כפי שאלו רשומים בספרי החשבונות של נאפתל. להסרת כל ספק יודגש כי חברת הנאמנות לא תחלק את מניות פאראדים ו/או התמורה המתקבלת בגין מכירתן, כדיבידנד לבעלי המניות של נאפתל עד לאחר פירעון מלוא החובות כאמור". 

ההליכים בבית הדין האזורי

12.       בחודש אפריל 2001 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי כנגד החברה, המשיב ומר אלי חנציס. בכתב התביעה טען המערער כי לא שולם לו שכר עבודה לחודשים יוני 2000 - פברואר 2001 ; כי החל מחודש דצמבר 1999 לא הועברו עבורו כספים למבטחים, לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות ; כי לא שולמו לו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת וכי יש לשלם לו פידיון חופשה שנתית ודמי הבראה.

13.       במהלך הדיון בבית הדין האזורי הוברר, כי מר אלי חנציס עזב את גבולות המדינה, וכי לא ניתן לאתרו. לאור האמור, ביקש המערער למחוק אותו מכתב התביעה ובקשתו התקבלה. זאת ועוד, לאחר הגשת התביעה החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 17.6.2002 ליתן צו פירוק כנגד החברה. לאור האמור, עוכבו ההליכים בבית הדין האזורי כנגד החברה.

14.       במאמר מוסגר יצויין עוד, כי לאחר הגשת התביעה הגיש המערער תביעה למוסד לביטוח לאומי לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד). תביעת המערער למוסד לביטוח לאומי התקבלה בחלקה ושולם לו בגין שכר עבודה  סכום של 50,364 ש"ח.   

14.       בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובות החברה למשיב. כמו כן דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער להכיר במשיב כ"מעביד משותף". פסיקתו של בית הדין האזורי נומקה בנימוקים הבאים : לא הוכח כי המשיב פעל בצורה עצמאית וכל פעולותיו נעשו במסגרת החברה וכאורגן שלה ; לא הוכח כי המשיב פעל בחוסר תום לב או כי עירב נכסיו עם אלה של החברה ; במקרה הנוכחי הייתה הפרדה בין החברה לבעלי המניות בה והתחייבויות המשיב נעשו בשם החברה.

טענות הצדדים בערעור