פסק-דין בתיק עע 382/07

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.      בפנינו ערעור, לאחר מתן רשות, על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דינה אפרתי; עב 4183/03) אשר דחה את בקשתו של המערער לבטל את פסק הדין שמחק את תביעתו, מחמת אי הגשת סיכומים.

השתלשלות ההליכים

2.         המערער הגיש בבית הדין האזורי תביעה כנגד המשיבה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, המגיעות לו לטענתו, בגין עבודתו אצלה. בתום ישיבת הוכחות ביום 30.05.07, הורה בית הדין האזורי על הגשת סיכומי הצדדים.

3.         בהחלטה מיום 03.12.06 האריך בית הדין האזורי את המועד להגשת סיכומי המערער עד ליום 31.12.06, לאחר שזה הגיש מספר בקשות בעניין.

משלא הוגשו הסיכומים, קבע בית הדין האזורי כך:

"מעיון בתיק עולה, כי למרות החלטתי בה נעיתי [נעניתי - ו.ו.ל] לבקשת ב"כ התובע - טרם הוגשו סיכומים מטעמו.

לא יוגשו הסיכומים תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה - תימחק התביעה."

4.         משלא הוגשו הסיכומים מטעם המערער, עתרה המשיבה ביום 18.01.07לדחות את התביעה. בית הדין האזורי נענה לבקשת המשיבה, ובפסק דין מיום 21.01.07 מחק את התביעה (להלן - פסק הדין).

5.         למחרת, ביום 22.01.07 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין, וצירף אליה את הסיכומים. לאחר שנתבקשה תגובת המשיבה, החליט בית הדין האזורי לדחות את הבקשה כדלקמן:

"לאחר עיון בבקשה לביטול ההחלטה על מחיקת התביעה בשל אי הגשת הסיכומים, בתגובה בבקשה, ובהתנהלות רצופה של אי קיום החלטות שיפוטיות במשך מספר חודשים - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה."

            גם בקשה נוספת שהגיש המערער לעיון חוזר בהחלטת בית הדין כאמור, נדחתה בהחלטה מיום 09.05.07.

6.         המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין כאמור, ולאחר שהוגשה תגובת המשיבה, ניתנה רשות ערעור. כמו כן, נקבע שהערעור יידון בדרך של סיכומים בכתב, לפי תקנה 103 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה).   

טענות הצדדים בערעור

7.         טוען המערער, כי הארכות המועד שנתבקשו מצדו נענו כמבוקש, ועל כן לא הייתה הצדקה לקבוע כי התנהלותו היתה רצופה ב "אי קיום החלטות שיפוטיות במשך מספר חודשים". עוד טוען המערער, כי משהוגשו הסיכומים בסופו של דבר, באיחור של יום אחד בלבד, נרפא הפגם ולא היה מקום למחוק את תביעתו. עוד נטען, כי בקשתה של המשיבה בבית הדין האזורי למחוק את התביעה הוגשה טרם זמנה, עוד לפני שחלפו 7 הימים שהקציב בית הדין האזורי להגשת הסיכומים, מן המועד בו נתקבלה אצלו החלטה זו. שכן, לדידו יש לראות את החלטת בית הדין מיום 11.01.07 שנשלחה לו בפקס ביום ה' בשעה 19:40, כאילו נשלחה ביום א' 14.01.07, מכח תקנה 497א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה. משכך, ומתוך שיקולים של יעילות, בהתאם לגישה הסלחנית בפסיקה בעניין ביטול פסק דין המוחק תביעה, טוען המערער כי יש לקבל את ערעורו, ולבטל את פסק הדין.

8.         בסיכומיה פרשה המשיבה את טענותיה, לגופו של עניין, ביחס לתביעתו של המערער לקבל זכויות סוציאליות שונות. טוענת המשיבה, כי המערער פעל בטכניקה פסולה של הגשת בקשות רבות להארכת מועד, מבלי שטרח להמציא לה את בקשותיו, התרשל בהתנהלותו בהליך קמא וזלזל בהחלטות בית הדין באופן עקבי.

הכרעה

9.         לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בהחלטותיו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל.