פסק-דין בתיק עע 309/07

השופט עמירם רבינוביץ

1.         המשיבה היא חברה העוסקת בפרסום. המערער מס' 1 (להלן  : רמי) ביצע עבור המשיבה שליחויות שונות במשך כ - 12 שנים (החל מחודש פברואר 86 ועד לחודש פברואר 98) ואילו המערער מס' 2 (להלן : חדידה) ביצע אותן עבודות במשך כ - 15 שנים (החל מחודש פברואר 83 ועד לחודש פברואר 98).

2.         בתביעה שהגישו המערערים לבית הדין האזורי בתל אביב עתרו לתשלומים שונים הנובעים ממערכת יחסי עובד ומעביד אשר, לטענתם, הייתה קיימת בינם ובין המשיבה.

3.         בית הדין האזורי בתל אביב (עב 7893/04, 7894/04; השופטת ורדה סאמט ונציגי ציבור מר שלמה קפלן ומר יואב מרחבי), דחה את תביעת המערערים בקובעו, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המערערים למשיבה. בית הדין האזורי נימק את קביעתו זו בנימוקים הבאים:

א.        רמי וחדידה הם בעלי עסק לשליחויות הרשומים כעצמאיים אצל שלטונות מס הכנסה ומס ערך מוסף. רמי אף העסיק את אחיו כעובד בעסקו.

ב.         הן רמי והן חדידה ביצעו שליחויות גם עבור לקוחות אחרים בנוסף לאלה שבצעו עבור המשיבה.

ג.         המערערים השתמשו לביצוע השליחויות ברכב מסוג קטנוע, אשר היה בבעלותם, והם נשאו בכל הוצאותיו.

ד.         התמורה שקיבלו המערערים בגין עבודתם הייתה גבוהה לאין שיעור מהשכר המשולם לשליחים שכירים.

4.         בערעור שהגישו המערערים על פסק דינו של בית הדין האזורי טענו המערערים בתמצית טענות אלה:

א.        המערערים היו השליחים היחידים ששירתו במשך שנים ארוכות את המשיבה בכפיפות לחיים כהן, שהיה אחראי לביצוע שליחויות אצל המשיבה.

ב.         המערערים היו מגיעים לעבודה מדי בוקר ועומדים באופן בלעדי במשך כל הזמן לרשות המשיבה. לא נותר למערערים זמן פנוי לעבוד עבור לקוחות אחרים בשעות העבודה שעמדו לרשות המשיבה. לאחר שעות העבודה אצל המשיבה ביצעו המערערים מספר שליחויות, בעיקר עבור מעבדות שיניים.

ג.         המערערים נטלו חלק פעיל בפעילויות החברתיות של המשיבה וגם קיבלו ממנה הלוואות כשם שקיבלו עובדי המשיבה.

ד.         המשיבה היא שקבעה את גובה התמורה ששילמה למערערים. למערערים לא היו סיכוני רווח והפסד בעבודתם, נתון שקיים רק אצל שכירים.

ה.        המערערים היו תלויים כלכלית במשיבה, ועם סיום הקשר עמהם על ידי המשיבה, פחתה הכנסתם באופן דרסטי.

5.         המשיבה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי, תוך שהיא מדגישה, כי מחומר הראיות עולה, כי אכן ניהלו המערערים עסק עצמאי של שליחויות.

6.         לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה, כי דין ערעורם של המערערים להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי, על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) , תשנ"ב - 1991 .

מחומר הראיות עולה, כי המערערים ניהלו עסק עצמאי של שליחויות, בו נתנו את שירותיהם בעיקר למשיבה, אך גם ללקוחות אחרים, אם כי במידה פחותה בהרבה. מתכונת העבודה של המערערים הייתה אופיינית לעוסק עצמאי. כך גם הציגו את עצמם בפני שלטונות המס, וכך גם הציג את עצמו רמי כלפי חברת "סטופר" שהעסיקה את אחיו באמצעותו, ושילמה לרמי תמורה נאותה בגין העסקה זו.

            מסקנת הדברים היא, שגם אם ניתן לסבור שהתמלא לגבי המערערים הפן החיובי, דהיינו, שהשתלבו במסגרת הארגונית של המשיבה, לא התקיים לגביהם הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, כלומר מי שאין לו עסק משלו.

            לא למותר לציין, כי, בעיקרו של דבר, המערערים שלטו בזמנם, בכפוף להתחייבויותיהם הנובעות מעצם אופי השירות למשיבה וללקוחות האחרים, נתון האופייני לעוסקים עצמאיים.