פסק-דין בתיק עע 301/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         יצחק דקל, (להלן גם המשיב), גמלאי של חברת החשמל לישראל (להלן גם המערערת או חברת החשמל), הגיש תביעה בבית הדין האזורי בתל אביב בה הוא ביקש מבית הדין לקבוע כי במשכורת הקובעת לחישוב הפנסיה המשולמת לו מהמערערת, ובמענק הפרישה בדמות פיצויי פיטורים ששולם לו, יכללו הרכיבים הבאים: תשלום בעד 50 שעות נוספות גלובליות, שכר עידוד ושכר עידוד בחופש.

            בית הדין האזורי (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציגת הציבור גב' רחל עוזיאל; עב 301738/99) קיבל את תביעתו של המשיב רק באשר להכללת רכיב 50 השעות הנוספות בפיצויי הפיטורים ששולמו לו.

תביעתו של המשיב ברכיבים הנוספים - הכללת רכיב 50 השעות הנוספות בשכר הפנסיוני והכללת רכיב שכר העידוד ושכר העידוד בחופש בשכר הפנסיוני ובפיצויי הפיטורים- נדחתה.

            שני הצדדים הגישו בפנינו ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי. המערערת הגישה ערעור על הכללת רכיב 50 השעות הנוספות בפיצויי הפיטורים ששילמה למשיב (עע 301/06). המשיב הגיש אף הוא ערעור בגין רכיבי תביעתו שנדחו בבית הדין האזורי (עע 307/06).  

פתח דבר - רקע עובדתי כללי:

2.         המשיב, יליד 1936, עבד בחברת החשמל בתפקידים שונים במשך כ-37 שנים, החל משנת 1961, ומונה לתפקיד של מנהל מחלקה החל מיום 1.4.1991.

3.         במהלך כל שנות עבודתו של המשיב כמנהל מחלקה הוא קיבל במסגרת שכרו, כמו גם מנהלי המחלקות האחרים המועסקים בחברת החשמל, תשלום עבור 70 שעות נוספות גלובליות בחודש.

התשלום עבור שעות נוספות גלובליות חולק לשני רכיבים נפרדים:

א.   50 שעות נוספות גלובליות ששולמו ללא דיווח וללא התניה או הצהרה על ביצוען;

ב.   20 שעות נוספות גלובליות ששולמו על פי דיווח.

התשלום עבור הרכיב השני הותנה בעבודה של לפחות שעה נוספת אחת בכל יום עבודה, כך שהמשיב קיבל החל משנת 1991 תשלום עבור 70 שעות נוספות גלובליות, כאשר בפועל הוא נדרש לדווח על עבודה של 20 שעות נוספות בחודש.

יודגש, כי החל משנת 1983, שולם רכיב התשלום עבור 50 השעות הנוספות הגלובליות למנהלי המחלקות בחברת החשמל ללא התניה של דיווח על שעות העבודה בפועל, זאת מספר שנים לפני תחילת עבודתו של המשיב בתפקיד זה. מאוחר יותר נקבע, כי בנוסף ישולם למנהלי המחלקות התשלום עבור הרכיב השני שכלל 20 שעות נוספות, זאת החל מחודש אפריל 1990, גם זאת טרם מינויו של המשיב כמנהל מחלקה.

4.         על פי טענת חברת החשמל, הרקע להרחבת התשלום וקביעת הרכיב השני של 20 השעות הנוספות הגלובליות היה תלונות שנתקבלו מטעם מנהלי מחלקות, לפיהן שיטת התשלום הגלובלי עבור 50 שעות נוספות מקפחת אותם לאור היקף העבודה בשעות נוספות אשר הם מבצעים בפועל. לכן, על פי טענת חברת החשמל, הורחבה מכסת השעות הנוספות הגלובליות ב-20 שעות לחודש, המתבטאת בעבודה של מנהלי המחלקות בשעה נוספת מדווחת בחצרים של המערערת.

5.         המשיב פנה בכתב לחברת החשמל בתחילת חודש מאי 1998 מיוזמתו בבקשה לאשר לו פרישה מוקדמת מעבודתו מהטעם כי הוא חש שחיקה הולכת וגוברת. חברת החשמל קיבלה את בקשת המשיב בהפתעה וניסתה להניא אותו מכוונתו לפרוש, אולם בסופו של דבר התרצתה ואישרה את בקשתו. המשיב עצמו אישר בעדותו בפני בית הדין האזורי כי ד"ר רזון, שכיהן באותה תקופה כמשנה למנכ"ל חברת החשמל, לא היה מעוניין שהוא יפרוש וניסה לשכנעו להמשיך בעבודתו. המשיב פרש לגמלאות ביום 1.6.1998, ואין חולק כי הוא לא פוטר מעבודתו, אלא פרש מרצונו המלא.

6.         עם פרישתו, כאמור, המשיב מקבל פנסיה תקציבית על פי תקנות הפנסיה לעובדי חברת החשמל (להלן גם התקנות). המשיב זכאי, על פי התקנות ובהתאם לוותק במערערת, לקצבת פנסיה מקסימלית בשיעור של 70% ממשכורתו הקובעת, כמשמעותה בתקנות.

בנוסף לכך, שילמה המערערת למשיב, למרות שלא היתה מחויבת לעשות כן לאור נסיבות סיום עבודתו של המשיב, מענק פרישה בדמות פיצויי פיטורים בגובה של 50% על פי סעיף 3(ב) לתקנות, שעניינו תשלום לעובד שפוטר מעבודתו.

7.         הגדרת השכר הקובע לפנסיה מופיעה בסעיף 7 לתקנות. הסעיף מחריג במפורש תשלום עבור שעות נוספות מהשכר הקובע לפנסיה. בהתאם לכך, המערערת לא כללה את רכיב השעות הנוספות הגלובליות במשכורתו הקובעת של המשיב לצורך תשלום הפנסיה, ולצורך חישוב פיצויי הפיטורים והמענקים השונים מטעמה. מכאן תביעתו של המשיב לבית הדין האזורי. כן תבע המשיב מהמערערת לכלול בשכר הקובע לפנסיה ולמענקים את הרכיב המכונה "שכר עידוד".

במהלך ניהול התביעה בבית הדין האזורי, הסכימה המערערת לשלם למשיב מענק פרישה נוסף בסכום השווה ל-25% מפיצויי הפיטורים.

8.         פסק דינו של בית הדין האזורי: