פסק-דין בתיק עע 293/07

1.      הערעור שבפנינו סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (עב  4090/06; השופטת חנה בן-יוסף ונציגי ציבור גב' נורית אמיתי ומר דני גולדברג), בו התקבלה באופן חלקי תביעת המערער לתשלום זכויות שונות שנבעו מקשר העבודה בינו לבין המשיבה וסיומו.

הרקע העובדתי:

2.      המשיבה הינה חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה. המערער הועסק על ידי המשיבה כשומר בבניין "קונקורד" שבבני ברק, החל מיום 2.11.03. לפני כן, בתקופה שבין 10.7.03 ועד 1.11.03, הועסק המערער כשומר באותו בניין, על ידי חברה אחרת.

3.      ביום 27.12.04 הופסקה עבודתו של המערער בבניין "קונקורד". בתקופה שבין 27.12.04 ועד 15.2.05, מועד פיטורי המערער, המערער לא הועסק באופן רציף.

4.      ביום 15.2.05 פוטר המערער מעבודתו על-ידי המשיבה כאמור. עם פיטוריו, שילמה המשיבה למערער סכומים בגין רכיבים שונים במסגרת גמר חשבון, המסתכמים בסך כולל של 6,585.76 ש"ח.

5.      בתביעה שהגיש המערער לבית הדין האזורי בתל-אביב עתר המערער לתשלום רכיבים שונים בגין קשר העבודה בין הצדדים, לפי חישוב תקופת עבודתו המצטברת בבניין "קונקורד", ואלו הם: תמורת הודעה מוקדמת; הפרש בגין פיצויי פיטורים; דמי הבראה; פדיון חופשה שנתית; פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל; החזר ניכויים; הוצאות נסיעה ופיצויי הלנת שכר. המערער הוסיף עוד ותבע הפרשי שכר עבור תקופת עבודה שבה לטענתו לא סיפקה לו המשיבה עבודה (בין התאריכים 27.2.04                 ו- 15.2.05). כמו כן ביקש כי "סכומי הנטו אשר ישארו בידי, לא יפחתו משעור של 75% מהסכום הנתבע בתוספת ריבית והצמדה כחוק".

פסק דינו של בית הדין האזורי:

6.      בית הדין האזורי קיבל באופן חלקי את תביעת המערער, כמפורט להלן:

א.     התקבלה טענת המערער באשר לרצף תקופות עבודתו בבניין "קונקורד" לשם חישוב זכויותיו בגין עבודתו אצל המשיבה וסיומה. בית הדין האזורי חישב את הסכומים להם זכאי המערער בגין רכיבי התביעה השונים מעבר לסכומים ששולמו לו במסגרת גמר החשבון, וקבע כי המערער זכאי לתשלום נוסף בסך כולל של 10,088 ש"ח. מסכום זה הפחית בית הדין האזורי את הסכום שקיבל המערער במסגרת גמר החשבון (6,585.76 ש"ח), וקבע כי המערער זכאי לתשלום ההפרש בסך של 3,502 ש"ח בערכי ברוטו, בצירוף 1,000 ש"ח עבור הוצאות משפט.

ב.      בית הדין דחה את תביעת המערער לתשלום הפרשי שכר בגין החודשיים שקדמו לפיטוריו בהם סופקה לו עבודה חלקית, משקיבל את גרסת המשיבה לפיה ניסתה לשבץ את המערער במקומות עבודה חלופיים בתקופה זו, אך ניסיונות אלה כשלו מכיוון שהמערער לא היה זמין לעבודות אלה מפאת מחלתו, או כי נמצא לא מתאים.

ג.       נדחו טענות המערער בדבר הנזק המיסויי שנגרם לו, בנימוק כי הן נטענו בעלמא.

טענות הצדדים:

7.      בערעור שהגיש טען המערער טענות אלה: בית הדין האזורי טעה בכך שהפחית מן הסכום שפסק את הסכום ששולם לו בגמר החשבון בסך של 6,585.76 ש"ח; בית הדין האזורי התעלם מן התצהיר שהגיש המערער בו מפורטת גרסתו באשר להקטנת היקף משרתו בחודשיים שקדמו לפיטוריו; למערער נגרם נזק מיסויי מכך שהסכום הפסוק שולם לו על ידי המשיבה בשנת 2007, ולא במועד בו התגבשו זכויותיו; המשיבה שילמה לתובע סך של 1851.59 ש"ח נטו בלבד בגין הסכום שנפסק בפסק הדין, סכום הנמוך מהמגיע לו. במעמד הדיון ביקש המערער כי המשיבה תמציא לו חישוב של הסכום ששולם לו על פי פסק הדין.

8.      במסגרת סיכום טענותיה תמכה המשיבה בכל הקביעות שבפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו. אולם, במעמד הדיון שהתקיים לפנינו, הסכימה כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי בהפחיתו סך של 6,585.76 ש"ח מהסכומים להם זכאי המערער. נוכח האמור, הודיע ב"כ המשיבה בדיון על הסכמת המשיבה לשלם סכום זה למערער. כמו כן, הסכימה המשיבה להמציא למבקש תלוש שכר המפרט כיצד חושב הסכום ששולם לו בגין פסק הדין. באשר ליתר טענות המערער, המשיבה ביקשה להותיר את פסק דינו של בית הדין האזורי על כנו.

דיון והכרעה:

9.      אכן, טעות נפלה בפסק דינו של בית הדין האזורי בהפחיתו מן הסכומים שהמערער נמצא זכאי להם בנוסף למה ששולם לו במהלך תקופת עבודתו וסיומה, סך של 6,585.76 ש"ח ששולם לו במסגרת גמר החשבון. בהסכמת המשיבה, אנו מורים כי המשיבה תשלם למערער בתוך 30 מהיום סך של 6,585.76 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.2.05 ועד התשלום בפועל. כמו כן אנו מורים כי בתוך המועד האמור תמציא המשיבה למערער פירוט של חישוב הסכום ששולם לו על פי פסק דינו של בית הדין האזורי.

10.  באשר ליתר טענות המערער- 

לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא לפנינו, נחה דעתנו, כי דין יתר טענות המערער להידחות, וכי יש לאשר את  פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו, לפי האמור ב תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991. על האמור נוסיף את הדברים הבאים.

11.  באשר לטענת המערער בדבר זכאותו לתשלום הפרשי שכר בגין התקופה שקדמה לפיטוריו בה סופקה לו עבודה חלקית - בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדויות הצדדים ועיין בחומר הראיות שהובא לפניו, לרבות תצהירו של המערער, קבע, כי לאחר שהופסקה עבודת המערער בבניין "קונקורד", נעשו ניסיונות מצד המשיבה לשבצו בעבודות חלופיות, אולם ניסיונות אלה לא צלחו בשל אי התאמה של המערער לעבודות שהוצעו לו או בשל מחלתו. מדובר בקביעות עובדתיות, בהן אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב. לא מצאנו כי קיימת במקרה זה הצדקה לחרוג מכלל זה.