פסק-דין בתיק עע 282/07

הנשיא סטיב אדלר

ערעור זה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו , עניינו בגובה ההפרשות שהיה על המשיבה (להלן: חברת מולטי מדיה או החברה) להעביר  לפוליסת ביטוח המנהלים עבור המערערת (להלן: הגב' דריילבט או המערערת).

     בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעתה של חברת מולטי מדיה להשבת סכום של 38,753 ש"ח, שלטענתה הופרש ביתר עקב טעות לפוליסת ביטוח המנהלים של הגב' דריילבט (להלן: התביעה). הגב' דריילבט הגישה מצידה תביעה שכנגד, בה עתרה לתשלום סכום של 10,087 ש"ח, אשר לטענתה הופרש על ידי החברה בחסר לביטוח המנהלים על שמה (להלן: התביעה שכנגד).

רקע הדברים

[2]        חברת "מולטי קד"מ", היא חברת בת של חברת "מולטי מדיה" שתחום עיסוקה בהפקת אירועים. הגב' דריילבט הועסקה כמנהלת חברת הבת מולטי קד"מ, החל מיום 9.2.1999 ועד להתפטרותה ביום 15.11.2001. הגב' דריילבט שהתה בחופשת לידה בתקופה שבין חודש ינואר 2000 ועד שלהי חודש אפריל 2000. עם שובה מחופשת הלידה, הועלה שכרה של הגב' דריילבט - שעמד על 9,000 ש"ח ברוטו - לסכום של 20,000 ש"ח ברוטו; הועמד לרשותה רכב צמוד; והחברה החלה להפריש בעבורה כספים לביטוח מנהלים. במסגרת זו, החל מחודש ספטמבר 2000, הפרישה החברה כספים לביטוח מנהלים עבור המערערת, במסגרת שלוש פוליסות ביטוח שונות, רטרואקטיבית ממועד שובה לעבודה בחודש מאי 2000. בהתאם להוראות פוליסות הביטוח, הייתה הגב' דריילבט זכאית להעברת בעלות אוטומטית של כספיי הפיצויים שהופרשו בעבורה עם עזיבת מקום העבודה.

     ביום 31.12.2000 העבירה חברת מולטי מדיה לחברת הביטוח "שילוח" המחאה על סך 37,759.56 ש"ח עבור המערערת. המדובר בהפקדה חד-פעמית ברכיב הפיצויים, במסגרת פוליסת ביטוח נוספת וחדשה שנפתחה למערערת ונחתמה על ידי החברה, מבלי שהתקבל אישור מנציבות מס הכנסה להפרשה ברכיב פיצויים (להלן: ההפקדה החד-פעמית).

    זכאותה של הגב' דריילבט לביטוח מנהלים על פי סיכום דברים בין הצדדים אינה נתונה למחלוקת בין הצדדים להליך זה. דיעותיהם של הצדדים נחלקו בעניין מועד תחילת זכאותה של הגב' דריילבט לביטוח מנהלים: האם כטענתה סוכם כי תבוטח רטרואקטיבית ממועד תחילת העסקתה בחברה בחודש פברואר 1999, או שמא כטענת החברה, סוכם כי תבוטח בביטוח מנהלים החל ממועד חזרתה מחופשת הלידה בחודש מאי 2000. שאלה זו עומדת במרכז דיוננו בערעור זה.

התביעה והתביעה שכנגד בבית הדין האזורי

 [3]       החברה הגישה לבית הדין האזורי תביעה כנגד הגב' דריילבט להשבת סכום של 38,753 ש"ח שהופקד לטענתה ביתר ובשל טעות לפוליסת ביטוח המנהלים של המערערת. לטענת החברה, סוכם בין הצדדים במועד חזרתה של הגב' דריילבט מחופשת הלידה, כי היא תבוטח בביטוח מנהלים, במסגרתו יופרשו עבורה 5% מהשכר בגין תגמולים, 1.7% מהשכר בגין אובדן כושר עבודה ו- 8.33% מהשכר בגין פיצויי פיטורים. אולם, עקב טעות או הטעייה של סוכן הביטוח של החברה, הפרישה החברה עבור המערערת סכומים ביתר בסך  38,753 ש"ח, ברכיב פיצויים וברכיב תגמולים.  

הגב' דריילבט הגישה תביעה שכנגד, בה טענה כי החברה הפרישה עבורה לביטוח מנהלים סכומים בחסר בסך כולל של 10,087 ש"ח. המערערת סמכה תביעתה על סיכום הדברים בין הצדדים במועד חזרתה מחופשת הלידה, לפיו ההפרשות לביטוח מנהלים היו אמורות להשתלם לה רטרואקטיבית החל ממועד תחילת העסקתה בחברה. הגב' דריילבט טענה עוד, כי החברה התחייבה להפריש בעבורה תגמולים בשיעור של 6.7% מהשכר ולא בשיעור 5% כפי שנעשה בפועל.

פסק דינו של בית הדין האזורי

 [4]       בית הדין האזורי קיבל באופן חלקי את תביעתה של חברת מולטי מדיה וחייב את הגב' דריילבט להשיב לחברה סכום של 31,676 ש"ח, לגביו נקבע כי הופקד ביתר בפוליסת ביטוח המנהלים של המערערת. בעניין זה, קיבל בית הדין האזורי את עמדת החברה, לפיה המועד המוסכם לתחילת ביצוע ההפרשות לפוליסת ביטוח המנהלים הוא בחודש מאי 2000, ולא במועד תחילת ההעסקה, כטענת המערערת. עוד קבע בית הדין האזורי, כי הגב' דריילבט לא הרימה את נטל ההוכחה לעניין התחייבותה של החברה להפריש 6.7% מהשכר לרכיב התגמולים ולא 5% מהשכר כפי שנעשה בפועל.

                במסגרת התביעה שכנגד, חייב בית הדין האזורי את החברה לשלם לגב' דריילבט או להפקיד בפוליסת הביטוח המתאימה הפרשים חסרים לרכיב התגמולים בסך 331 ש"ח.

           בית הדין האזורי השית על הגב' דריילבט הוצאות בסך 1,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כדין.

     על פסק דינו של בית הדין האזורי, הגישה הגב' דריילבט ערעור לפנינו.

הערעור

 [5]       עיקר טענות המערערת

הגב' דריילבט טענה, כי בית הדין האזורי הפך את נטל הראייה בכל הנוגע לשאלת מועד זכאותה לביטוח פנסיוני. לטענתה, מעת שהופקדה ההפקדה החד-פעמית, הנטל להוכחת ה'טעות' בהעברת הכספים רובץ לפתחה של החברה בהתאם לכלל היסודי של "המוציא מחברו עליו הראיה". חרף זאת, טענה הגב' דריילבט, ביסס בית הדין קמא את פסק דינו על הקביעה כי המערערת לא הוכיחה את טענתה בדבר המועד המוסכם לביטוחה בביטוח מנהלים, תוך דחיית גרסתה כי ההפקדה החד-פעמית נועדה לכיסוי התחייבותה של החברה לבטחה בביטוח מנהלים החל ממועד תחילת העסקתה. לטענת המערערת, בית הדין האזורי התעלם מטענתה בעניין התחייבות החברה כלפיה במועד חזרתה מחופשת הלידה, וכתנאי לחזרתה, להשלמה רטרואקטיבית של ביטוח המנהלים החל ממועד תחילת העסקתה.

    הגב' דריילבט הוסיפה וטענה, כי החברה לא עמדה בנטל הוכחת ה'טעות' בעניין ההפקדה החד-פעמית ולא הציגה גירסה סדורה בעניין זה. בתוך כך, מנכ"ל החברה לא השיב על שאלות מהותיות כגון זהות החותם על ההמחאה שהועברה לחברת הביטוח; החברה לא הביאה לעדות את המנהלת, הגב' אלדור, שטיפלה כפי הנראה בפתיחת הפוליסה; וסוכן הביטוח אשר לטענת החברה טעה או הטעה אותה לא זומן להעיד.