פסק-דין בתיק עע 263/05

השופט שמואל צור

1.         ארבעה ערעורים בפנינו בהם עולים נושאים משותפים. מדובר בתביעותיהם של נפגעי גזזת אשר לקו בפגימות שנגרמו להם עקב טיפול בהקרנות שקיבלו נגד מחלת הגזזת. כל אחד מן המערערים הוכר כמי שקיבל טיפול בהקרנה ולכן הוא זכאי לפיצוי לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד- 1994 (להלן - "חוק הגזזת " או " החוק"). בארבעה הערעורים שבפנינו מתעוררות שאלות זהות אשר התבררו בהליכים נפרדים בבית הדין  האזורי בנצרת כדי להבין אל-נכון את השאלות הנתונות במחלוקת, נעמוד בתחילה על המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לעניין.

המסגרת הנורמטיבית

2.         חוק הגזזת מעניק פיצוי חד-פעמי, קיצבה או מענק למי שלקה ב"מחלה" שנגרמה לו עקב "טיפול בהקרנה", אשר ניתנה ערב הקמת המדינה ולאחריה לצורך טיפול במחלת הגזזת או לשם מניעתה.

            סעיף 1 לחוק מגדיר "מחלה", לאמור:

                        "מחלה" - אחת המחלות המוגדרות בתוספת".

            התוספת לחוק כוללת רשימה של מחלות ממאירות באזור הראש והצוואר ובהן גידולי מוח, גידולי בלוטת התריס וגידולים אחרים בגולגולת ובעור וגם גידולי מוח שפירים וסרטן דם  (סעיף 1 לתוספת).

            דיוננו נוגע לפריט (א)(4) שבסעיף 1 לתוספת שהוא גידול ממאיר בבלוטת התריס. גידול שכזה, היינו - ממאיר, הוא בבחינת "מחלה" לפי החוק, המזכה בפיצוי הקבוע בחוק.

3.         סעיף 9 לחוק הגזזת קובע הוראות בדבר סמכויות הועדה הרפואית והועדה הרפואית לעררים לאמור:

"9. (א) השר ימנה ועדה רפואית שחבריה יהיו שלושה רופאים בעלי 

   תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון. הועדה

   הרפואית תדון ותקבע -

            (1)  אם לקה התובע או האדם שמכוחו מוגשת תביעת

                   השאירים במחלה;

(2)  את אחוזי הנכות של התובע הנובעים מהמחלה שבה

       לקה; אחוזי הנכות ייקבעו לפי מבחנים ובהתאם

       לעקרונות שנקבעו לפי סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי;

       השר רשאי לקבוע בתקנות מבחנים ועקרונות נוספים

       לענין זה;