פסק-דין בתיק עע 1633/04

השופטת נילי ארד

1.   האם פיטוריה של המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מעבודתה במערערת (להלן: החברה) במהלך הריונה היו כדין? כך סברה הממונה על חוק עבודת נשים (להלן: הממונה), בהתירה את פיטורי המשיבה.

בית הדין האזורי בירושלים (השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור מר בוימל ומר כהן; עב 1721/00) קיבל את עתירת המשיבה כנגד החלטת הממונה, ופסק כי פיטוריה נעשו שלא כדין, מחמת היותם קשורים בהריון. כנגד קבלת תביעתה של המשיבה מכוון ערעורה של החברה מושא דיוננו.

ההליכים בפני הממונה

2.   החברה, רשת חנויות אופטיקה, העסיקה את המשיבה החל מחודש מרץ 1999 כמנהלת שניים מסניפיה. בסעיף 3 לחוזה ההעסקה מיום 28.2.1999 הוסכם "[ש]בתום חצי שנה מתאריך התקשרות זאת, ייפגשו הצדדים על מנת לקבוע את המשך ההתקשרות או הפסקתה...". כשמונה חודשים לאחר מכן, בתאריך 4.10.1999, החליטה החברה על פיטוריה לאלתר של  המשיבה. בפועל לא חזרה המשיבה לעבוד בחברה לאחר הודעת הפיטורים. ממועד זה ואילך שהתה בחופשה בתשלום עד ליום 31.12.1999, המועד ממנו התירה הממונה על יחסי עבודה את פיטוריה.

3.   ביום 1.11.1999 פנתה החברה אל הממונה בבקשת היתר לפטורי המשיבה, תוך שציינה כך:

       "העובדת החלה עבודתה ביום 28 בפברואר 1999.

            בהסכם העסקה שנחתם בין החברה לעובדת, במועד תחילת העסקתה, הוסכם כי ששת חודשי עבודתה הראשונים של העובדת יהוו תקופת ניסיון, בסופה יפגשו הצדדים על מנת לקבוע את המשך ההתקשרות.

            במהלך תקופת הניסיון האמורה, הרתה העובדת...

            עוד במהלך תקופת הניסיון התברר לחברה, כי אין ברצונה להמשיך את ההתקשרות עם העובדת וזאת מהסיבות הבאות:

            העובדת הינה חסרת מוטיבציה ואינה ממלאת את תפקידה כלל;

            העובדת מפגינה חוסר מנהיגות, מקבלת החלטות ללא שיקול דעת, ובעלת קושי בקבלת החלטות ניהוליות;

            עובדי החברה, הכפופים לעובדת, אינם מכבדים את העובדת ואינם נשמעים להוראותיה;

העובדת אינה נותנת שירות ללקוחות החברה כמצופה וכנדרש ממנה על ידי החברה.

האמור לעיל הביא לידי כך כי אני, כמעבידה של העובדת, לא סומך עליה כי תבצע עבודתה נאמנה.

למרות שעוד בתקופת הניסיון, הגעתי לידי מסקנה, כי אין העובדת מתאימה לעבוד בחברה, נמנעה ממני האפשרות להפסיק את ההתקשרות עמה, לאור עובדת הריונה ועל כן נעשה ניסיון, בהסכמה משותפת עם העובדת, לתקן את המצב ולשפר את תפקודה של העובדת, אולם ללא הואיל.

במצב הדברים הנוכחי, אני מוצא כי המשך העסקתה של העובדת בתפקידה הנוכחי, הכרוך כאמור בפיקוח על עובדים, בקידום מכירות ובמגע עם קהל, לא רק שאינו תורם לחברה אלא אף גורם לנזק אמיתי לשמה הטוב של החברה ולשירות הניתן על ידה ללקוחותיה.

לפיכך, אין עוד באפשרות החברה להמשיך להעסיק את העובדת, ויאמר במפורש, בקשתי לפטר את העובדת, אינה קשורה עם עובדת הריונה, והיא מבוססת אך ורק על ליקויי עבודה חמורים בתפקודה של העובדת, באי התאמתה לתפקיד בו היא מועסקת ובאי התאמה לעבודה הקשורה במכירה ובמגע עם קהל.

לאור כל האמור לעיל, אבקש את אישורך לפיטורי העובדת בתקופת הריונה וזאת בהקדם האפשרי, שכן כל יום נוסף בו מועסקת העובדת גורם לחברה נזקים מיותרים" (להלן: הבקשה להיתר פיטורים או הבקשה) .