פסק-דין בתיק עע 163/05

השופטת נילי ארד

1.         בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט יצחק לובוצקי ונציגי ציבור מר יוסי רון ומר מרדכי אולשטיין; עב 7123/00) קיבל בחלקה את תביעתו של מר ששון מרון, המערער לפנינו בתיק עע 172/05 (להלן: מר מרון) באופן שחייב את המערער בתיק עע 163/05 (להלן: הבנק) לשלם למר מרון סך של 63,338 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

            כנגד פסיקתו של בית הדין האזורי הגיש כל אחד מהצדדים ערעור. הבנק בערעורו טוען כי החיוב בתשלום למר מרון הוא שלא כדין, ומר מרון אינו זכאי לתשלום כלשהו בנוסף על הסכומים שכבר שולמו לו.

            מר מרון מצידו טוען בערעורו, כי הוא זכאי לקבל את מלוא הסכום שתבע בשלמותו ולא את חלקו בלבד, כפי שנפסק לזכותו.

2.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שבתיק ולטענות הצדדים לפנינו, בכתב ובעל-פה, הגענו למסקנה כי ערעורו של הבנק בדין יסודו, ואילו דין ערעורו של מר מרון להדחות. טעמינו לכך נבאר להלן.

3.         מר מרון, רואה חשבון במקצועו, עבד בבנק כשלושים שנה. תחילה הועסק כסגן המבקר הפנימי, לאחר מכן כמבקר הפנימי הראשי של הבנק וסמנכ"ל לענייני משאבי אנוש, ובהמשך שימש כמשנה למנהל שלוחת הבנק בלונדון.

            בתאריך 30.6.2000 נחתם כתב קבלה ויתור וסילוק על ידי מר מרון ועל ידי בא-כוחו, עו"ד שלמה טמיר (מוצג ת/5; להלן: כתב הויתור). בכתב הוויתור אישר מר מרון:

            "[ש] ביום 30.4.00 הפסקתי באופן סופי את עבודתי בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") וכי ביום __/__/__ קיבלתי מאת הבנק פיצויי פיטורים בתוספת מענק לפנים משורת הדין בסך כולל של ________ש"ח (במילים: כמפורט בנספח המצ"ב) (רישום בכתב יד - נ.א.) וכן יתרת כל המגיע לי מהבנק בגין כל תקופת עבודתי והפסקת עבודתי בבנק".

            והוסיף והצהיר:

"א.      הסכומים האמורים לעיל הינם סילוק סופי מלא ומוחלט של כל המגיע לי מהבנק ושל כל דרישותי כעובד/ת הבנק מכל מין וסוג שהוא ללא יוצא מן הכלל, בגין כל שנות עבודתי. 

ב.         עם קבלת הסכומים האמורים לעיל, אין ולא תהיינה לי נגד הבנק, מנהליו ו/או עובדיו כל תביעות ו/או דרישות ו/או טענות הקשורות בעבודתי בבנק ו/או בהפסקת עבודתי בבנק, ולא אגיש נגד הבנק ו/או נגד עובדיו כל תביעה שהיא.     

ג.         במידה ויש לי טענות ודרישות או תביעות כאמור, הרי אני מוותר/ת עליהן באופן סופי, מלא ומוחלט.

ד.         בנוסף, מסמך זה מהווה גם הודאת סילוק סופית לגבי פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963.

ה.        הנני מצהיר/ה כי אפצה ו/או אשפה את הבנק על כל הוצאה ו/או נזק ו/או תשלום שיגרם לבנק עקב אי מילוי אחת או יותר מהתחייבויותיי האמורות לעיל, וכן הנני מסכים/ה מראש כי כל תביעה שלי העומדת בניגוד למסמך זה תידחה ו/או תימחק על הסף"

            לכתב הוויתור צורף מסמך שכותרתו "ששון - גמר חשבון" ובו פירוט של כל הסכומים המגיעים למר מרון, לרבות הסכומים שהצטברו לזכותו בגין פוליסות ביטוח (מוצג ת/6; להלן גם: מסמך גמר חשבון).

4.         בתביעתו לבית הדין האזורי טען מר מרון, כי קיבל מן הבנק את כל הזכויות הממוניות המגיעות לו לפי המוסכם, למעט סכום של 211,128 ש"ח, הוא מושא תביעתו וערעורו לפנינו (להלן גם: הסכום שבמחלוקת).

הבנק מצידו טען, כי הסכום שבמחלוקת נכלל בסכומים ששולמו למר מרון, על פי הפירוט במסמך גמר חשבון, אותו אישר מר מרון בחתימתו, ואשר בפועל אף שולם לו במלואו. בהסתמך על כתב הוויתור עתר הבנק להורות על מחיקת התביעה על הסף, אולם בקשתו זו לא נענתה.

5.         בית הדין האזורי קבע, כי התנהגותו של מר מרון במגעיו עם הבנק לקתה בחוסר תום לב, הן עובר לחתימתו על כתב הוויתור והן בתביעתו לאחר מכן. זאת, בין היתר, לאור מעמדו הבכיר בבנק ומומחיותו בתחום החשבונאות והניהול, ותוך "ניצול טעות" שיצאה מלפני הבנק, אשר לשיטתו של בית הדין לא "סגר קצוות המשא ומתן" עם מר מרון.

            בנסיבות אלה, חייב בית הדין את מר מרון לשאת ב-70% מ"מחיר הטעות" וזיכה אותו ב-30% בלבד מן הסכום שבמחלוקת, אותו תבע.