פסק-דין בתיק עע 1619/04

השופט שמואל צור

1.         המערערת הועסקה במשיבה מאז חודש ספטמבר 1980. תחילה הועסקה המערערת כנותנת שירותים (פרי - לנסר; או ש.ת.) ומיום 1.1.1988 היא הועסקה על פי חוזה מיוחד במשרת תקן של עורכת תכניות. בחודש ספטמבר 1993 עברה המערערת לעבוד במחלקת החדשות של הרדיו ככתבת לענייני חוץ וכממלאת מקום של עורך תכניות חדשות חוץ.

            במהלך עבודתה במשיבה, שהתה המערערת בחופשה ללא תשלום (להלן - חל"ת) במשך שלוש תקופות: תקופה א' - מדצמבר 92 ועד אוגוסט 93; תקופה ב' - מסוף שנת 96 ועד פברואר 97; תקופה ג' - לאחר תום חופשת לידה - מיולי 2000 ועד מרץ 2001.

            המערערת סיימה עבודתה במשיבה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים.

2.         בבית הדין האזורי בירושלים התבררה תביעה שהגישה המערערת בקשר לזכויות שונות המגיעות לה לתקופת עבודתה במשיבה. התביעה היתה להכרה בשרות צבאי כשנות ותק בעבודה, הכרה בתקופת החל"ת כתקופות עבודה לצורך שהיה וקידום בדרגה, קביעת דרגה תחילית, קידום בדרגה ותשלום שעות נוספות. כמו כן התעוררה מחלוקת נוספת באשר לזכאות בפיצויי  פיטורים עבור תקופת עבודתה של המערערת במעמד של "נותן שירותים".

            בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים, כי תביעתה של המערערת תתברר על דרך של תביעה לסעד הצהרתי לגבי זכויותיה ועל יסוד פסיקה זו תערוך המשיבה את חישוב המגיע לה. עוד הוסכם במהלך הדיון בבית הדין האזורי כי תקופת העסקתה של המשיבה כנותן שירותים תוכר כתקופת עבודה לעניין זכאותה לפיצויי פיטורים.

3.         בית הדין האזורי (השופט הראשי יעקב נויגבורן; תיק עב' 2522/00) קיבל את תביעתה של המערערת לתשלום על עבודה בשעות הנוספות. בית הדין האזורי דחה את כל מרכיבי התביעה האחרים. לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים, נמנע בית הדין מלפסוק לאור הסכמת המשיבה להכיר בתקופת עבודתה כנותן שירותים לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

4.         הערעור בפנינו נסוב על מרכיבי התביעה שנדחו על ידי בית הדין האזורי. כמו כן מעלה המערערת נקודת מחלוקת נוספת שהתגלעה לעניין פיצויי הפיטורים. נעמוד להלן על כל אחד ממרכיבי הערעור שבפנינו.

ותק צבאי

5.         בשנת 1998 הגישה המערערת בקשה להכיר בשנות שרותה הצבאי לצורך חישוב הותק המקצועי שלה. בקשה זו הוגשה לפי הסדר משנת 1981 הקיים במשיבה, לפיו ניתן להכיר בשנות שרות צבאי כשנות ותק. ההסדר מעוגן בחוזר פנימי של המשיבה מיום 17.6.81 שהוציא  המשנה למנהל הכללי (נספח ב' לכתב ההגנה). לפי הסדר זה, ניתן להגיש בקשה מתאימה להכרה בשנות שרות חובה, והבקשה תאושר החל בראשון לאפריל של שנת הכספים בה הוגשה הבקשה (לימים שונה המועד לראשון בינואר של אותה שנה). בהתאם לכך - ובשל העובדה שהמערערת הגישה את הבקשה בשנת 1998 - הכירה המשיבה למערערת בתקופה של שנתיים ימים של שרות חובה בצה"ל כשנות ותק וזאת מיום 1.1.88.

6.         לטענת המערערת היא לא ידעה על קיום ההסדר עד שנת 1998 ולכן נמנעה מלהגיש את הבקשה קודם לכן. לטענתה, המשיבה לא דאגה להביא את דבר קיומו של ההסדר לידיעתה ולידיעת ציבור העובדים.

            בבית הדין האזורי נשמעה בעניין זה עדותו של מר צבי צימרמן, מנהל כח אדם במשיבה, כי הנוהל הופץ והובא לידיעת ציבור העובדים ואף נעשו פעולות לרענון תוכנו. בית הדין האזורי קבע בעניין זה כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי המשיבה לא הביאה לידיעת עובדיה את דבר ההסדר בעניין שנות שרות צבאי.

לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בעניין זה אנו מאשרים את פסיקת בית הדין האזורי. מדובר בהסדר הקיים במשיבה מזה שנים רבות. בבית הדין היתה עדות כי ההסדר הופץ בקרב העובדים והיה בידיעתם. גם אם נכונה טענת המערערת כי היא עצמה לא היתה מודעת לקיומו של ההסדר, אין בכך כדי ללמד על התרשלות של המשיבה בהבאת תוכן ההסדר לידיעתה. בית הדין האזורי ציין גם שהמערערת לא הצליחה לפרט ולהסביר מה היו הנסיבות של המקרים האחרים של עובדים שלטענתה לא ידעו על זכות זו (עמוד 5 לפסק הדין). מדובר בעניין עובדתי מובהק שהתברר בבית הדין האזורי. פסיקת בית הדין מבוססת על מסכת הראיות שהובאה בפניו ובכגון אלה אין ערכאת הערעור מתערבת.

הואיל ואין חולק כי המשיבה הכירה בשנות שירותה הצבאי של המערערת לצורך ותק מראשית שנת 1988 ואילך, אין היא זכאית להכרה בשנות השרות הצבאי לצורך ותק לגבי השנים הקודמות לכך.

7.         בערעור ובסיכומי טענותיה, טוענת המערערת כי המשיבה לא שילמה לה את מלוא הפרשי הותק המגיעים לה עבור שנות השרות הצבאי גם לאחר 1.1.98. בית הדין האזורי דחה טענתה זו, בין השאר על בסיס תלושי שכר שהציגה המערערת (סעיף 7 לפסק הדין).

בשל ההסכמה הדיונית בבית הדין האזורי לפיה פסק בית הדין בעניין זכויותיה של המערערת בדרך של הצהרה אשר תבוצע על ידי המשיבה, אפשר שעניין התשלומים ששולמו למערערת בפועל לא התברר כל צרכו בבית הדין האזורי. לפיכך אנו מורים למשיבה להעביר למערערת, באמצעות בא-כוחה, פירוט מלא של תשלומי תוספת הותק בגין השרות הצבאי ששולמו לה מאז 1.1.98 וזאת תוך 60 יום מיום פסק הדין. המערערת תבדוק פירוט זה ואם, לדעתה, לא שולם לה כל המגיע בנושא זה ולא תושג הסכמה בעניין בין הצדדים, תהא רשאית המערערת להגיש תביעה נפרדת על כך לבית הדין האזורי.

חישוב תקופת החל"ת לצורך ותק

8.         במהלך עבודתה של המערערת במשיבה היא שהתה בחל"ת משך שלוש תקופות (סעיף 1 לעיל). המערערת טענה כי, לעניין חישוב הותק שלה, יש להביא בחשבון את תקופות א' ו-ב' כתקופות עבודה. לטענתה, בתקופה א' היא שהתה בצרפת בהשתלמות מקצועית ובתקופה ב', במהלך שהות של 7 חדשים בחו"ל, היא השקיעה בלימוד ובהעשרה עצמית ואף הכינה כתבות לטלויזיה ולרדיו.

            בית הדין האזורי דחה את התביעה.            בית הדין האזורי קבע כי תקופת חל"ת אינה מוסדרת בחוק אלא בהסכמים או הסדרים קיבוציים. בית הדין האזורי קבע, על יסוד עדויות הגורמים המוסמכים במשיבה, כי ההסדרים הנוהגים במשיבה אינם מכירים בתקופת חל"ת לצורך חישוב שהיה או קידום בהדרגה. בית הדין קבע לגבי שתי תקופות החל"ת המדוברות, כי המערערת לא ביקשה - וממילא לא קיבלה - תוספת השתלמות ומעמדה היה של עובד בחל"ת לכל דבר.