פסק-דין בתיק עע 1529/04

השופטת נילי ארד

פתח דבר

1.      פעם נוספת עדים אנו להתנהלות פגומה של רשות מקומית, המתעלמת באורח שיטתי מתביעתה של קרן השתלמות להפקדת כספים בקרן לזכות העובדים,  מהמצאת רשימות העובדים ומפירוט התשלומים המועברים בגין כל עובד.

התעלמות שיטתית זו, ראשיתה באי העברת הכספים והפרטים כנדרש על פי דין, והמשכה באי הגשת כתב הגנה לבית הדין האזורי ובאי הגשת סיכומים בכתב לבית דין זה בהליך הערעור.

רק בשעה אחרונה, במהלך הדיון לפנינו, התייצבה המשיבה (להלן: המועצה),  "בהרכב מלא" של מזכיר המועצה וחשב המועצה, ולראשונה שטחה טענותיה בהתייחס לתביעתה של המערערת (להלן גם: הקרן) .

על רקע זה נדרשים אנו לדיון בערעורה של הקרן על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיכאל שפיצר; בש"א 2991/04, עב 540/04), אשר נמנע מלהשית על המועצה חיוב בתשלום פיצוי הלנה על החוב הנתבע.

ההליכים בבית הדין האזורי

2.   כתב התביעה - המערערת, קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות, הינה קופת גמל כהגדרתה בתקנות מה הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן: תקנות מס הכנסה) וכהגדרתה בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר). בכתב התביעה שהגישה נגד המועצה, ביום 12.2.2004, טענה הקרן בפני בית הדין האזורי כי המועצה לא מילאה אחר החובות המוטלים עליה בתקנון הקרן, בתקנות מס הכנסה ובהסכמים הקיבוציים, ולא הפקידה בקרן כספים לזכות עובדי המועצה. הפקדות אלה כוללות ניכויים חודשיים והעברה לקרן של 10% ממשכורת העובדים (2.5% מכספי העובדים ו-7.5% הפרשות המועצה לזכות העובדים), בצירוף רשימת העובדים ופירוט התשלומים המועברים בגינו של כל עובד ועובד (להלן: הרשימות המפורטות).

תביעת הקרן בגין אי העברת ההפקדות התייחסה לחודשים מרץ עד אוקוטבר 2003. חוב המועצה לקרן "חושב על בסיס התשלומים האחרונים אותם שילמה הנתבעת לתובעת (חלק עובד ומעביד)". לפי חישוב זה הועמד הסכום הנומינאלי של התביעה על 240,000 ש"ח. בהיות הסכום הנתבע חלק מן השכר, כמשמעותו בסעיף 10א' לחוק הגנת שכר, תבעה הקרן פיצוי הלנה מלא על החוב, ולחלופין ריבית פיגורים שמפרסם החשב הכללי (להלן: ריבית חשב). בנוסף ביקשה הקרן צו למתן חשבונות בגין העבר וצופה פני עתיד, להעברת רשימות מפורטות באורח שוטף מאז מרץ 2003.

בד בבד עם התביעה הגישה הקרן בקשה למתן צו עיקול זמני על סך של  249,207.35 ש"ח, שהוא קרן התביעה בצירוף ריבית חשב (להלן: סכום החוב).

המועצה נאלמה דום ולא הגישה כתב הגנה במועד, או כתבי בי-דין אחרים במהלך ההתדיינות בבית הדין האזורי.

3.      ביום 25.3.2004 התייצב בא-כוח הקרן בפני בית הדין "מטעם שני הצדדים" והודיע כך: "חברי נתן הסכמתו להסדר דיוני לפיו המשיבה תעביר את רשימת העובדים לידי המבקשת לצורך הכנת הסדר פשרה, הכולל קרן בצירוף ריבית חשב ושכ"ט עו"ד. כמו כן הוסכם כי במידה ולא יחתם הסכם פשרה בתוך 30 יום מהיום, יינתן צו עיקול כמבוקש בבקשה" (להלן: הסכמת הצדדים). בית הדין נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

4.      המועצה לא פעלה כמתחייב מהסכמת הצדדים, ומשלא המציאה תגובתה לבקשת העיקול הוציא בית הדין האזורי צו עיקול זמני על כספי המועצה, בגובה סכום החוב.

משלא הוגש כתב הגנה, ומשהתמידה המועצה בשתיקתה, ניתן לבקשת הקרן פסק דינו של בית הדין על יסוד המבוקש בתביעתה. בהתאם, חויבה המועצה לשלם לקרן את סכום החוב, בצירוף "... ריבית חשב כללי, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל". בנוסף חויבה המועצה בהמצאת הרשימות לקרן, ובתשלום סכום האגרה ושכר טרחת עורך דין לקרן.

הערעור

5.      ערעורה של הקרן סב על הימנעותו של בית הדין האזורי מלפסוק פיצוי הלנה על סכום החוב. זאת, למרות החיובים הנובעים מן הדין והמצדיקים חיוב בפיצוי הלנה; בהעדר בקשה להפחתת פיצוי הלנה; בהעדר טעם מספיק להפחתה; ובחריגה מפסיקתו של בית דין זה ב פרשת עראבה, הזהה בנסיבותיה לאלה מושא התובענה (עע 73/03 קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ - עראבה מועצה מקומית, ניתן ביום 3.12.2003). בטיעון לפנינו הטעימה הקרן, כי הליכי הגבייה של סכום החוב עלו בתוהו, ואף הפרשות שוטפות אין המועצה מעבירה לקרן, ובגין כך הגישה הקרן נגדה תביעות נוספות.

6.      לאור השאלות המתעוררת בערעור, הוזמן היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בהליך. עמדתו כפי שהוצגה לפנינו הייתה, כי בית הדין היה מוסמך להפחית את פיצוי ההלנה אף בהעדר כתב הגנה. עיקר טעמיו לכך היו אלה: "בית הדין בתוך עמו יושב" ובתקופה בה נדונה התביעה "שרר משבר חמור בשלטון המקומי שהיה בגדר ידיעת דיינים", שביטוי לה נמצא בהחלטותיו של בית דין זה בסכסוכים קיבוציים שנדונו לפניו, ובפסיקתו בתביעות עובדי הרשויות לתשלום שכר ולפיצוי הלנת שכר; באי הגשת כתבי הגנה על ידי הרשויות המקומיות יש כדי להעיד "על עומק השבר בו הן שרויות"; על בית הדין היה להתחשב "במצבן האמיתי של הרשויות המשיבות כפי שהיה ידוע לו מידיעת דיינים" ולא לפסוק פיצוי הלנה בתביעת הקרן "לפי כללים פורמאליים גרידא של נטל הבאת הראיות"; בהסתמך על פסיקתו של בית דין זה ב פרשת לוד (עע 1242/04 עיריית לוד - אבלין דהן, ניתן ביום 28.7.2005). הוסיף היועץ וטען: בהתחשב בנסיבות המקרה, מצבה הכלכלי של הרשות המקומית הוא בגדר נסיבה "שלמעביד לא הייתה שליטה עליה", כמשמעותה בסעיף 18 לחוק הגנת השכר; יש להבחין בין פיצוי בגין הלנת שכר לבין פיצוי בגין הלנת הפרשות לקרן השתלמות, הפועלת בשוק ההון ואין נזקה דומה לנזקו של העובד ששכרו הולן; הסדרת נושא התשלום לקופות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל נדונה במסגרת צוות מיוחד שהוקם לשם כך; חיוב המועצה בתשלום פיצוי הלנה על החוב לקרן יפגע קשות בהבראת הרשות; המדינה העבירה לרשויות המקומיות סכומי כסף ניכרים ביותר, על כן מחובתה של הרשות "לפתור את הבעיה".

7.      נאמנה לשיטתה לא טרחה המועצה להגיש סיכומים בכתב לבית דין זה, ולראשונה הציגה גרסתה בהליך במעמד הדיון בעל פה בערעור. לטענותיהם של בא-כוח המועצה והחשב המלווה, בתקופה שבין 1.7.2003 עד 18.5.2004, בגינה מתבקש פיצוי הלנה, "לא הייתה מועצה למעשה", מחמת הליכי איחוד עם מועצות שכנות. העובדים עבדו "באופן וולונטרי" מבלי לקבל שכר, והאורגנים של המועצה לא פעלו. בחודש ספטמבר 2004, לאחר פירוק האיחוד ובחירתו של ראש מועצה, החלה המועצה לתפקד מחדש. בתוך כך נכנסה המועצה לתכנית הבראה מקיפה, ובמסגרת זו שולם שכר העובדים עבור 11 חודשי עבודה. עם זאת, לא העבירה המועצה לקרן את הסכומים שנוכו מהשכר ששולם; מאז חודש מאי 2005 נקלעה המועצה פעם נוספת לקשיים, בעטיים לא שולם שכר העובדים מזה שלושה חודשים וחצי; במסגרת שדרוג תכנית ההבראה צפויים להתקבל במועצה כספי סיוע מהמדינה, "מעכשיו עד דצמבר 2006"; במעמד הדיון התחייבו בשם המועצה, מזכיר המועצה והחשב המלווה, כי מיד עם קבלת כספי הסיוע מהמדינה וללא שהות נוספת, תבוא המועצה בדברים עם הקופה לכלל הסדר בדבר תשלום חוב העבר והעברה שוטפת של ההפרשות עבור העובדים. כמו כן התחייבה המועצה להמציא מיד לקופה את הרשימות, כנדרש.

דיון והכרעה