פסק-דין בתיק עע 1467/04

בית הדין הארצי לעבודה

יהודה גלרדין                                                                            המערער

נ.ב. מרום בע"מ                                                                        המשיבה

בפני סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט-לבנה

        נציג הציבור מר אליהו בן גרא, נציג הציבור מר דורון טמיר

בשם המערער: עו"ד דווד חיימוביץ

בשם המשיבה: לא הוגשו סיכומים

פ  ס  ק    ד  י  ן

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

מושא הערעור הוא פסק דינו של בית -+הדין האזורי לעבודה בתל אביב  (עב' 94333/02, השופטת חנה בן יוסף ונציג ציבור מר גיורא ברקת) אשר דחה את תביעת המערער לפיצויי פיטורים בגין התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.  עם זאת קיבל בית הדין האזורי את טענת המערער באשר לרכיב ההודעה המוקדמת לפיה יש להחזיר לו סך של 1139 ש"ח שנוכו ביתר. המערער ביקש לקבוע כי הוא התפטר משום הרעה מוחשית באשר לא הופרשו כספים לקופת גמל בצורה מסודרת. זאת דחה בית הדין האזורי.

המערער הועסק  מיום 21.9.97 עד ליום 31.3.2003  על ידי חברת ג.ב. ממירים בע"מ. החל מיום 1.4.2001 החליפה המשיבה את החברה הקודמת כמעסיקתו. המערער  המשיך לעבוד עד  ליום 231.3.200. ממועד זה החל לעבוד אצל חברת פתן בע"מ  ולאחר כחודש וחצי חזר לעבוד אצל המשיבה מיום 15.5.2002 עד להתפטרותו  ביום 25.6.2002. לגרסת המערער הוא התנה את חזרתו לעבודה בשירות המשיבה בכך שהמשיבה  תשלים את העברת ההפרשות לקופת גמל "גדיש". עוד ציין המערער בבית הדין האזורי כי לאחר  התפטרותו, ביום 31.7.2002 העבירה המשיבה לקופת הגמל את רוב הכספים החסרים.

בבית הדין האזורי טען המערער  כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין בסך 21,064 ש"ח על בסיס שכרו  שעמד על סך 4450 ש"ח ולהחזר סך של  3364 ש"ח שנוכו משכרו בגין הודעה מוקדמת.

המשיבה טענה בבית הדין האזורי כי במשך כל התקופה בה עבד המערער בחברת פתן בע"מ נשארה המשיבה מעבידתו של המערער והוא ביצע  עבודות עבורה במסגרת נסיונות שיתוף עסקיים בינה  לחברת פתן שלא צלחו. המעבר לחברת פתן היה בהסכמתו המלאה  של המערער אשר היה מודע לתוכנית האיחוד בין החברות. עוד טענה המשיבה כי המערער מעולם לא פוטר. תימוכין לטענתה זו מוצאת המשיבה בעובדה לפיה המערער לא ביקש  פיצויי פיטורים בגין התקופה בה עבד עד ליום 31.3.2002.

עוד טענה המשיבה כי סיכמה עם המערער ביום 1.4.1999 כי תפתח עבורו קופת גמל והיא זו שתשא בכל התשלומים, הן חלקו של העובד והן חלקו של המעביד. עם זאת ציינה המשיבה כי אכן התגלתה תקלה בהעברת כספי הגמל וכי המערער קיבל הודעה מהמשיבה עוד במרץ 2002 כי ישנה בעיה טכנית בבנק הפועלים שם מתנהלת קופת הגמל ולכן ההפרשות לא מבוצעות באופן סדיר. הובטח למערער כי מלוא ההפרשות בועברנה.  המשיבה טענה כי התקלה שהתגלתה בהעברת ההפרשות נבעה מביצוע העברה לקופת גמל באמצעות הוראת קבע ועד אשר הוסדרה הבעיה לא בוצעו ההפרשות. עם זאת, הבהירה המשיבה כי המערער קיבל הסברים בעניין הבעיה בהפרשות לקופת גמל ולא  הלין על העיכוב  בהעברת ההפרשות עד לאחר התפטרותו. המשיבה ביססה את טענתה זו על העובדה לפיה המערער פנה אל המשיבה בעניין הפרשות לקופת הגמל רק באוגוסט 2002, לאחר שהתפטר מעבודתו אצל המשיבה. משכך הבעיות בהסדרת ההפרשות לקופת הגמל לא היוו עילה להתפטרותו.

בית הדין האזורי קבע כי  המערער לא היה זכאי בנסיבות התפטרותו לפיצויי פיטורין. עוד קבע בית הדין האזורי כי היה על המערער ליתן הודעה מוקדמת מעבר לשבועיים הודעה מוקדמת שנתן למשיבה.

טענתו העיקרית של המערער בפנינו הינה כי יש לפסוק לזכותו פיצויי פיטורין משהתפטר בעילה המזכה בפיצויי פיטורין בגין אי תשלום ההפרשות לקופת גמל במועד. עוד טען המערער כי יש לפסוק לזכותו פיצויי הלנת שכר בגין אי הסדרים בהפרשות בקופת גמל, להחזיר לו ניכוי ביתר בגין רכיב ההודעה המוקדמת ולפסוק לזכותו הוצאות.

האם זכאי המערער לפיצויי פיטורין בעילה שחלו עיכובים בהעברת ההפרשות לקופת גמל