פסק-דין בתיק עע 1289/04

השופט שמואל צור

1.         השאלה העומדת לדיון בפנינו היא מהן זכויותיו של המשיב לפנסיה מ"נתיב", היא הקרן המשיבה (להלן - נתיב), וליתר דיוק - מהו גובה הקיצבה לה זכאי המערער לפי תקנות נתיב.

2.         המערער עבד בחברת "רמים" תקופה של כ-19 שנה (מיום 13.12.80 -    1.2.99). בתקופה זו בוטחו זכויותיו של המערער לפנסיה בנתיב.

3.         עם הגיע המערער לגיל פרישה הוא הגיש לנתיב תביעה לתשלום פנסיית זיקנה. במסגרת תביעה זו הצהיר המערער כי, קודם לעבודתו ב"רמים", עבד  במקומות עבודה אחרים בהם היה מבוטח בקרן הפנסיה "מבטחים".

4.         בדיקה שערכה נתיב העלתה כי המערער היה מבוטח ב"מבטחים" בפנסיית יסוד בתקופה 10/59 - 9/73 ובפנסיה מקיפה בתקופה 8/74 - 6/76. עוד

התברר כי המערער משך את כל הכספים שהצטברו לזכותו ב"מבטחים" בקשר לתקופות האמורות.

5.         על יסוד נתונים אלה - שנודעו לנתיב רק לאחר שהגיש המערער את תביעתו לפנסיה - הודיעה נתיב למערער כי שיעור הפנסיה לו הוא זכאי עומד על 38.17%.

6.         על יסוד הודעה זו של נתיב, פנה המערער לועדה לערעורים לענייני קרנות פנסיה בהסתדרות (להלן - הועדה לערעורים). המערער הסתמך על דו"חות שנתיים שקיבל מנתיב במרוצת השנים, בהם צויין כי שיעור הפנסיה לו הוא זכאי עומד על 58.17%. נתיב טענה בפני ועדת הערעורים כי המערער היה מבוטח ב"מבטחים" קודם לחברותו בנתיב ובמקרה שכזה חל הסדר רציפות הזכויות שבין נתיב לקרנות פנסיה אחרות ובהן "מבטחים". לטענת נתיב תקנות הרציפות קובעות כי, לעניין קביעת גובה שיעור הפנסיה השנתי, יש להביא בחשבון את כל תקופות החברות בשתי הקרנות ולא רק את תקופת החברות בנתיב, בין אם זכאי המערער לפנסיה ממבטחים ובין אם משך ממנה את כספי הפנסיה בעבר. עוד טענה נתיב כי צירוף תקופות חברותיו של המערער בנתיב וב"מבטחים" כאחד, מביא לתקופת שרות המזכה, לפי הסדר רציפות הזכויות, לקיצבה  של 2% לשנה, לעומת קיצבה שנתית גבוהה מכך לה זכאי היה המערער לו היה מבוטח בנתיב בלבד.

הועדה לערעורים קיבלה את טענות המערער וקבעה כי יש לפרש את תקנות נתיב באופן שאינו פוגע בזכויות הקניין ולכן שיעור הפנסיה לו הוא זכאי עומד על 58.17% ולא 38.17% כגירסת נתיב.

7.         על החלטת הועדה לערעורים הגישה נתיב תביעה לבית הדין האזורי בנצרת, אשר קיבל את התביעה. בית הדין האזורי (השופט הראשי חיים סומך ונציגי ציבור מר רפאל פרל ומר שמעון כהן; תיק עב' 2094/00) פסק כי זכויותיו של חבר בקרן פנסיה נקבעות בתקנות הקרן. בית הדין האזורי בדק את תקנות נתיב ואת הסדר הרציפות וקבע כי אמנם יש לחשב את גובה הקיצבה

השנתית של המערער על פי כלל תקופות שרותו, הן התקופות בהן היה מבוטח בנתיב והן אלה שהיה מבוטח ב"מבטחים". בית הדין האזורי דחה את טענת המערער כי יש להתחשב בדו"חות שנשלחו לו, לפיהם הוא זכאי לקיצבה של 58.17%. בית הדין האזורי קבע כי זכויות המערער הן אלה הקבועות בתקנות נתיב,  כפי שהיו במועד פרישתו לפנסיה.

8.         על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש הערעור שבפנינו. לטענת המערער, פירושה של המשיבה לתקנות נתיב מפלה לרעה את המערער לעומת מבוטחים אחרים שהרי - לפי הטענה - אדם המבוטח בנתיב בלבד
היה - בנתונים הזהים לאלה של המערער - זכאי לפנסיה בשיעור 58.17% בעוד המערער, בשל חברותו ב"מבטחים" בעבר, זכאי לפנסיה של 38.17% בלבד. עוד טוען המערער כי יש לפרש את תקנות נתיב ברוח חוקי היסוד, לאור עקרון השוויון ולאור חובת נתיב להעדיף את זכויות המבוטח. עוד טען המערער כי בית הדין האזורי התערב בהחלטת הועדה לערעורים אף שלא היה בהחלטה כל סטיה המצדיקה התערבותו.

            נתיב תומכת בפסיקת בית הדין האזורי וטוענת כי זכויותיו של המערער נגזרות מהוראות ברורות ומפורשות הקבועות בתקנונה. נתיב מציינת כי עובדת היות המערער מבוטח ב"מבטחים" קודם לחברותו בנתיב, נודעה
לה - לראשונה - רק עם פרישתו לפנסיה ומכאן המידע השגוי שנמסר למערער במסגרת הדיווחים השנתיים שנשלחו לו.

9.         לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי דין הערעור להידחות.

            המערער הוא חבר בנתיב ובתור שכזה זכויותיו לפנסיה נקבעות בהתאם לתקנון הפנסיה של נתיב. התקנון הוא המקור לזכויות העמיתים בנתיב

והשאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא מהן זכויותיו של המערער על פי הוראות התקנון, על פי לשונן ופרשנותן.

10.       בסעיף 24 לתקנון נתיב מופיע לוח של מיכסת אחוזים לתקופות עבודה שונות מ-10 שנים ועד 32 שנים. לפי לוח  זה, תקופת עבודה של 10 שנים מזכה בפנסיה בשיעור של 40% (תחשיב של 4% לשנה) ואילו תקופת עבודה של 32 שנים מזכה בפנסיה בשיעור של 70% (תחשיב של 2% לשנה). לפי אותו לוח, תקופת עבודה של 19 שנה מזכה בפנסיה בשיעור של 58% (תחשיב של כ-3% לשנה).  יצויין כי, לפי סעיף 25 לתקנון, לוח זה השתנה באופן הדרגתי כך שהחל מיום 1.10.85 שיעור פנסיית הזיקנה הוא 2% לשנה בלבד. ככל הנראה הוראה זו אינה חלה על המערער.