פסק-דין בתיק עע 1226/04

השופט רמי כהן

פתח דבר

1.         שתי המערערות שבפנינו עבדו באותו מקום עבודה משנת 1996 - הראשונה מחודש יוני 1996; והשנייה מדצמבר 1996 - עד חודש יוני 1997. בחודש יוני 1997, החלו שתי המערערות לעבוד במפעלה של המשיבה, העוסקת בעבודות כריכה ואריזה.

2.         ביום 16.04.00 שלח בא כוח המערערות מכתב למשיבה (להלן - המכתב), בו טען שהן פוטרו על ידי מעבידן הקודם, ולא שולמו להן: שכר עבודה לחודש יוני 1997, ופיצויי פיטורים, משכך נדרשת המשיבה לשלם חוב זה וכן לשלם עבור זכויות נוספות שלטענתן הן זכאיות להן.

            בסיום המכתב הודיע בא כוח המערערות שימתין, 14 ימים, לתגובת המשיבה לנדרש ולאחר מכן תשקולנה הן את המשך עבודתן במשיבה.

3.         מכאן החלה התדרדרות ביחסי העבודה, שבסיומה הסתיימה עבודתן של המערערות במשיבה. הצדדים חלוקים בשאלה מי הביא את יחסי העבודה לסיומם.

4.         המערערות הגישו תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר ונציג הציבור מר ציון חסן; עב 2323/00), בה תבעו פיצויי פיטורים וזכויות נוספות שתפורטנה להלן. המשיבה טענה שיש לדחות את תביעת המערערות ועוד טענה שאם ימצא שהיא חבה להן דבר, יש לקזז את סכום החיוב שיפסק למערערות אל מול תשלומי יתר שהיא שילמה להן.

5.         בית הדין האזורי ניתח בהרחבה את השתלשלות האירועים מאז המכתב, קבע את ממצאיו העובדתיים ופסק אחת לאחת בכל אחת מתביעות המערערות.  בסיום דיונו  התייחס בית הדין  לטענת הקיזוז של המשיבה.

הערעורים

6.         המערערות הגישו ערעורן כנגד קביעת בית הדין האזורי שהן לא פוטרו מעבודתן על ידי המשיבה; וכנגד קביעתו בעניין פדיון חופשה - עת זקף את ימי חול המועד פסח וסוכות, בהן אין חולק שהמערערות לא עבדו וקיבלו שכר, על חשבון ימי חופשתן, למרות שבתלושי המשכרות שלהן, לא הוגדרו ימים אלה כימי חופשה.

7.         המשיבה, שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין בפני בית הדין האזורי ובפנינו, מערערת על קביעות בית הדין האזורי, אשר חייבה לשלם למערערות עבור  ימי חגים למרות העדויות שהיו בפניו; שחייב את המשיבה לשלם למערערת  1 עבור חופשה בחודש ספטמבר 1999 למרות שהייתה זו חופשה ללא תשלום. עוד מלינה המשיבה על כך שבית הדין האזורי לא הדריך אותה לגבי אופן הגשת פירוט התשלומים העודפים ששילמה למערערות, ובאין פירוט כנדרש דחה את טענת הקיזוז שהגישה.

הכרעה

8.         נעיר כאן, שאומנם הגישה המשיבה הודעת ערעור המצויה בתיק הערעור שהוגש על ידי המערערות. היה מקום לפתוח לערעור זה תיק נפרד, אולם משלא נעשה כן, נתייחס אנו לערעור המשיבה לגופו.

9.         לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים בערעורים שבפנינו הגענו לכלל מסקנה שבית הדין האזורי בפסק דינו, קבע את העובדות על יסוד הראיות שהיו בפניו והגיע למסקנותיו תוך יישום נכון של המסקנות המשפטיות הרלבנטיות. לפיכך, ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, וזאת לאור ההלכה הקובעת:

" אם נגיע לכלל מסקנה, כי המימצאים העובדתיים מעוגנים בחומר הראיות, שניתוח המשמעות סביר והגיוני ואין בקביעת העובדות או בהבנת השלכותיהן שגיאה עקרונית ובסיסית; ואם נשתכנע שהדין יושם על התשתית העובדתית כהלכה..... כי אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית. אין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו העונה, לפי הבנתנו, על כל מכלול השאלות שהתעוררו,לצד פסק הדין של הדרגה הראשונה. עלינו, כאמור, רק להיווכח, כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן והדין" (ע"א 323/89 קוהרי נגד משרד הבריאות, פ"ד מה(2) 142, 168, שאומצה כלשונה בבית דין זה. ראו: ע"ע 300312/97 יעקב נחמני ואח' - עיריית באר שבע, פד"ע לו 251, 267).

10.       נוסיף ונתייחס בקצרה לטענות המשיבה שבערעור, זאת במיוחד בשל העובדה שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין, ולכן יש להבהיר לה את ההכרעה בערעורה:

א.        אמנם בתי הדין לעבודה מסייעים לבעל דין שאינו משפטן כדי שיוכל לצלוח בעיקר את ההליכים הפרוצדורליים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי. אולם, אל לו לבית הדין להיות פרקליט של מי מן הצדדים, להדריכו אילו ראיות עליו להביא וכיצד לטעון את טענותיו. לכן, אין לקבל את טענת המשיבה שהיה על בית הדין האזורי להדריך אותה כיצד להתמודד עם טענתה לקיזוז תשלומים ביתר ששילמה כביכול למערערות או מי מיהן.

ב.         יתר הטענות בערעור המשיבה מכוונות לממצאים העובדתיים שקבע בית הדין האזורי. בעניין זה הלכה היא שאין בית הדין של ערעור מתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. לא מצאנו שיש מקום לסטות מההלכה האמורה במקרה דנן.

ג.         אגב, נציין, שמנהל המשיבה בהגינותו הודה שאלמלא היו המערערות מגישות את ערעורן, למרות מורת רוחו מפסק הדין של בית הדין האזורי, לא היה מגיש ערעור עליו.

10.       סוף דבר : הערעורים נדחים ללא צו להוצאות.

ניתן היום בהעדר הצדדים, כ"ח בכסלו תשס"ו (29 בדצמבר 2005) ויישלח לצדדים בדואר.

_____________________________      _______________         _____________                                                                               

אלישבע ברק - אוסוסקין, סגנית הנשיא         יגאל פליטמן, שופט             רמי כהן, שופט