פסק-דין בתיק עע 1213/04

סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין

הערעור הוגש על ידי החברה הכלכלית לפיתוח צפת (להלן - החברה הכלכלית), אשר העסיקה  את המשיב (להלן - העובד).

בקליפת האגוז נפרט כי העובד עבד בחברה הכלכלית לפי חוזה לתקופה קצובה שהוארך מעת לעת. תחילת עבודתו ביום 2.7.2000 וסיומה ביום 3.10.2003.

העובד עבד כמנהל מחלקה בחברה הכלכלית. ביום 3.9.2003 קרא לו מנכ"ל  החברה הכלכלית  והודיע לו על סיום עבודתו ב- 3.10.2003, היינו  בהודעה מוקדמת של חודש ימים, בהתאם להסכם ההעסקה שהיה בין הצדדים.

העובד עתר לביטול פיטוריו בטענה כי פיטוריו נעשו מנימוקים פוליטיים. החברה הכלכלית טענה כי העובד פוטר על רקע מצבה הכלכלי  והשינויים הארגוניים שנעשו בה. עוד טענה  החברה הכלכלית כי לעובד נעשה שימוע על ידי מנכ"ל החברה.

בית הדין האזורי (בש"א 2622/03, השופט הראשי חיים סומך, ונציגי הציבור  מר אליעזר רוניס ומר דן מיבר, בהחלטה מיום 22.10.2003)  דחה את הטענה כי מדובר בנימוקים פוליטיים בציינו:

באשר לטענה כי פיטורי המבקש נבעו מסיבות פוליטיות דין הטענה להידחות בשלב זה הואיל ולא הוכחה אף לכאורה ולנוכח גרסת מנכ"ל המשיבה ותוכנית ההבראה שהוצגה בפנינו.

עוד קבע בית הדין האזורי בהחלטתו כי יש לקיים שימוע נוסף ואמיתי לעובד. אשר על כן התלה בית הדין האזורי את הליך הפיטורים עד לקיום שימוע כדין בעניינו של העובד. שימוע זה נעשה ביום 2.11.2003.

בפני בית הדין האזורי התקבלה הסכמה לפיה יפסוק בית הדין לפשרה וזאת בפסק דין מנומק לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], ה'תשמ"ד - 1984, שאומץ על ידי סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, ה'תשכ"ט - 1969.

בהסכמה הוגש  כתב תביעה מתוקן והוסכם כי בפסק הדין ייפסק פיצוי כספי בלבד בגין הפסקת הסכם העבודה האישי. הוסכם על הצדדים כי לא יוגש כתב הגנה וזאת על מנת לחסוך בהוצאות. לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן הגישו הצדדים בהסכמה את סיכומיהם.

בכתב התביעה המתוקן תבע העובד סכום של  146,799 ש"ח  הכוללים הלנת שכר לחודשים שבין הפיטורים לשימוע, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, תשלום דמי הבראה, פיצויי פיטורים ופיצוי על הפרת חוזה עבודה.

בסיכומיה טענה החברה הכלכלית לקיזוז סכומים מכל סכום שייפסק.

בית הדין האזורי בנצרת (השופט הראשי חיים סומך,  ונציגי הציבור מר רפאל פרל ומר דן מיבר, תיק עב 2648/03)  פסק כי על החברה הכלכלית לשלם פיצוי כספי בסך של 18,000 ש"ח לעובד. בקביעתו זו נתן בית הדין האזורי את דעתו לפגם בהליך השימוע הראשון והצורך בשימוע נוסף. דבר זה השליך על השכר המגיע לדעת בית הדין לעובד בגין תקופת הביניים עד לשימוע השני. בית הדין האזורי לקח בחשבון את הסכומים שקיבל העובד עבור גמול הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים.  עוד ציין בית הדין האזורי כי:

לעניין הפרת חוזה - הסכם העבודה מאפשר התרתו במתן הודעה מוקמת של 30 יום וכך נעשה, וזה בפן החוזי.

השימוע החוזר שנעשה לתובע, נעשה בפן הציבורי וחובתה של הנתבעת לנהוג לפיו, אך בשעה שפן  זה קויים אין מקום לפיצוי נוסף.

באשר לטענת הקיזוז קבע בית הדין האזורי כי דין טענה זו להידחות באשר לעניין זה לא היתה התייחסות בכתב ההגנה.

בא כוחה של החברה הכלכלית ביקש להשתחרר מייצוג בערעור. בבקשתו זו ציין כי החברה הכלכלית אינה מתפקדת כיום ואת  תפקודיה קיבלה על עצמה  עיריית צפת. כיום מייצגת את החברה עו"ד עינב מלכא.

לענייננו פסק הדין ניתן אמנם לפשרה אך הוסכם כי הפשרה תהא רק באשר לפיצוי כספי על הפרת חוזה עבודה. מפסק הדין עולה כי לא ניתן כל פיצוי על הפרת חוזה העבודה.  ייתכן שהפיצוי הוא בגין שכר של חודשיים. דבר זה לא נהיר לנו מלשונו של פסק הדין.

אשר לטענת הקיזוז פסק בית הדין האזורי כי זו לא  הועלתה בהזדמנות הראשונה, היינו בכתב ההגנה. קביעה זו אין לקבל. כזכור, היתה הסכמה דיונית בין הצדדים כי יוגש כתב תביעה מתוקן שעניינו סעד של פיצוי כספי בגין הפרת הסכם העבודה האישי וכן יוגשו