פסק-דין בתיק עע 1171/04

בית הדין הארצי לעבודה

סיוון אלימלך                                                    המערערת בעע 000445/03

עוזי בר אל                                                         המערער בעע 001171/04

שירות התעסוקה                                                                     המשיב

בפני: סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופטת נילי ארד, השופט שמואל צור

נציגת ציבור גברת אורלי ביטי; נציג ציבור מר יצחק קאול

בשם המערערת סיוון אלימלך: עו"ד איתן ליברמן

בשם המערער עוזי בר אל: עו"ד אבישי בניש

בשם המשיב: עו"ד עמנואל וייל

פ ס ק   ד י ן

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

שאלה משפטית משותפת מתעוררת בשני ערעורים אלו. אביא את העובדות ואת החלטת בית הדין האזורי בשני המקרים ולאחר מכן אתייחס לשאלה הנורמטיבית.

עניינה של סיוון אלימלך

סיוון אלימלך (להלן - סיוון), כבת עשרים, הופנתה על ידי שירות התעסוקה לעבודה במשרד עורכי דין. המעסיק אליו נשלחה סיוון ראיין אותה ותוך כדי הראיון הוא שאלה מה תוכניותיה לעתיד. סיוון ענתה כי היא מתכוונת ללמוד בעוד כעשרה חודשים. מששמע זאת המעסיק הוא לא קבלה לעבודה. שירות התעסוקה, המשיב, רשם לסיוון סירוב. השופט שמואל טננבוים, שופט בית הדין האזורי (בתיק עב 003317/03), קבע כי אכן יש בדבריה של סיוון משום סירוב. השופט שמואל טננבוים איבחן מקרה זה מהנפסק בעניין רבדנוב (עע 001119/02 רבדנוב - שירות התעסוקה - טרם פורסם). באותו עניין בקשה הגברת רבדנוב להישלח לעבודה זמנית לתקופה של חודשיים באשר היא אחות מוסמכת ואמורה היתה להתחיל לעבוד בבית חולים כאחות מוסמכת, היינו, במקצועה. הגברת רבדנוב עלתה ארצה בשנת 1995 ולמדה את מקצועה בארץ. היא עבדה קודם לכן במספר בתי חולים, ובעת הפנייה לשירות התעסוקה היא היתה מובטלת למשך חודשיים, כאמור, עד לקבלת תעודת הסמכה ותחילת העבודה כאחות מוסמכת. לדבריה היא הסבירה זאת לפקידת ההשמה של שירות התעסוקה. בית הדין האזורי איבחן את המקרה שבפנינו בעניין סיוון מעניינה של הגברת רבדמוב. את האבחנה ראה בית הדין בכך שלא מדובר במי שיש לה מקצוע או אף במי שנרשמה ללימודים במוסד להשכלה גבוהה, אלא באמירה בעלמא וללא שבאותה עת היתה למערערת תוכנית קונקרטית וממשית ללימודים. בנסיבות אלו  - כך בית הדין האזורי - יש לראות את המערערת כמי שלא היתה זמינה לעבודה. שונים היו פני הדברים אילו היתה למערערת תוכנית מגובשת וקונקרטית ללימודים ובמקרה כזה, ניתן היה ליישם את ההלכה שנקבעה בעניין רבדנוב הנ"ל בדבר הזכות לעבודה זמנית.

עניינו של עזי בר אל

עניינו של עזי בר אל (להלן - עזי) נדון אף הוא בבית הדין האזורי בתל אביב בפני השופטת דינה אפרתי (בתיק עב 000469/03). אף בעניין זה היתה למבקש העבודה, עזי, מגבלה. נרשמו לו שני סירובים. ועדת הערר קבלה את הערר בעניין סירוב אחד והותירה את השני על מכונו. אותה הפנייה היתה אל קבלן חשמל. עזי אמר שלא קיבל הפנייה ביד אלא פקיד ההשמה אמר לו, למיטב זכרונו, תוך כדי שיחה, שיש לו הצעה לעבודה בהראל, מערכות חשמל ותקשורת. עזי העיד ששוחח עם הקבלן בטלפון, אמר לו שהוא לומד פעמים בשבוע משעה 17 ³⁰ עד לשעה 21 ⁰⁰ . עזי למד לימודי מחשב. הקבלן השיב שהוא דורש עבודה בשעות נוספות כולל עד שעות הלילה ועל כן אינו מעוניין בעזי הלומד לימודי ערב פעמיים בשבוע. מתברר שעזי למד שלוש פעמים בשבוע בערב ועל כן לא יכול היה לעבוד בשעות נוספות באותם ימים. העבודה אצל אותו קבלן החלה בשעה 7 ³⁰ עד 8 ⁰⁰ . בית הדין ראה באי נכונותו של עזי לעבוד בשעות נוספות משום סירוב. חיזוק לעמדתו ראה בית הדין בכך שעזי אף לא ציין מה משך הלימודים. מוסכם על הצדדים שעזי אמר לפקיד ההשמה שהוא מעוניין במשרה מלאה.             

החובות המוטלות על פקיד ההשמה

סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בפרק ז' לחוק הדן בביטוח אבטלה, מגדיר מובטל:

(א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור.