פסק-דין בתיק עע 1099/02

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה המתעוררת בערעור זה היא, האם התפטרות המשיבות מעבודתן בחברת כח האדם מרחב אבטחה, שמירה, ניקיון ושירותים בע"מ (להלן - החברה) מזכה אותן בפיצויי פיטורים מכוח ההוראות הקבועות בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים).

2.         העובדות, שאינן שנויות במחלוקת, הן אלה:

א.        המשיבות עבדו כעובדות ניקיון במתקן תע"ש באיזור רמת השרון (להלן - תע"ש) באמצעות חברות כוח אדם שונות החל ממחצית חודש ספטמבר 1994 ועד ליום 31.12.1997.

ב.         החברה נתנה שירותי ניקיון בתע"ש במשך למעלה משלוש שנים עד ליום 1.1.1998, מועד בו חדלה ליתן שירותים אלה, משום שלא זכתה במכרז למתן שירותי ניקיון בתע"ש.

ג.         החברה שלחה למשיבות מכתב בדבר הפסקת עבודתן בתע"ש, בשל אי זכייתה במכרז והודיעה להן, כי יש באפשרותה לספק להן מקום עבודה חלופי.

ד.         המשיבות סרבו להצעות העבודה החלופיות שהוצעו להן על ידי החברה והמשיכו לעבוד בתע"ש באמצעות חברת כח אדם אחרת, שזכתה במכרז למתן שירותי הניקיון בתע"ש.

3.         הפלוגתאות   עליהן   נסב   הדיון  בבית   הדין  האזורי  בתל - אביב (עב 300291/99; השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר ימיני והגב' הלר) התמקדו בשאלות הבאות:

א.        מהן הצעות העבודה החלופיות שהוצעו למשיבות במקום העבודה בתע"ש?

ב.          האם הצעות העבודה שהוצעו להן מהוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה אותן בפיצויי פיטורים ?

4.         יש לציין, כי רק בסיכומי החברה בבית הדין האזורי התעוררה לראשונה השאלה, האם חייבת החברה בתשלום פיצויי פיטורים לעובדים הממשיכים לעבוד באותו מקום עבודה תחת חברת כוח אדם אחרת. מחלוקת זו באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה בטיעוני הצדדים כפי שהושמעו בבית דין זה.

5          בית הדין האזורי לאחר שבחן את חומר הראיות וטענות הצדדים הגיע למסקנה, כי הצעות העבודה החלופיות שהוצעו למשיבות על ידי החברה  יש בהן משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה לעומת עבודתן בתע"ש, ולכן פסק להן פיצויי פיטורים. בית הדין האזורי לא התייחס לשאלה שהועלתה, כאמור, רק בסיכומי החברה בדבר חובתה בתשלום פיצויי פיטורים לעובדים הממשיכים לעבוד באותו מקום העבודה.

6.       א.         בערעור   שהגישה על   פסק   דינו  של  בית  הדין האזורי התמקדה החברה בטענה, שלא נדונה כלל בבית הדין האזורי, ולפיה על פי הפסיקה הקיימת, חילופי מעסיקים "במקום עבודה" אחד אינם מקנים זכות לפיצויי פיטורים, כאשר העובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל מעבידו החדש.

ב.         במקביל, לא זנחה החברה את טענתה, שעמדה במרכז הדיון בבית הדין האזורי, ולפיה הצעות העבודה שהוצעו למשיבות חלף עבודתן בתע"ש, אין בהן משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה אותן בפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים.

7.         המשיבות התנגדו לטיעון החדש של החברה, שלא נדון בבית הדין האזורי, מנימוקים פרוצדוראליים הלקוחים מדיני הוויתור וההשתק. עוד העלו המשיבות טיעון לגופו של עניין, לפיו ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה החלים בענף הניקיון מוציאים מתחולתם את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה הדנה בהשלכות של חילופי בעלים במפעל ללא שינוי מקום העבודה. לטענת המשיבות, על פי הסכמים וצווי הרחבה אלה " כל קבלן חייב לשלם פיצויי פיטורין עם סיום תפקידו כמעסיק לכל עובד גם אם הוא עובר ממנו לקבלן אחר וממשיך לעבוד באותו מקום עבודה".

8.         אנו סבורים, כי בחינת פסיקתו של בית הדין האזורי, לאור טענתה החדשה של החברה, מביאה למסקנה, כי גם בדיעבד נכון עשה בית הדין האזורי כשמיקד את הדיון בשאלת זכאות המשיבות לפיצויי פיטורים בעילה של התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ולא במסלול של חילופי בעלים במפעל. המסלול שהלך בו בית הדין האזורי לאור עילת התביעה המופיעה בכתב התביעה הוא המסלול הנכון.

9.         אין חידוש בטענת החברה, לפיה חילופי בעלות במפעל כשלעצמם אינם מזכים בפיצויי פיטורים עובד הממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אך אצל המעביד החדש. הדברים נקבעו עוד בדב"ע שם/67-3 יעל נוסבאום - עירית גבעתיים פד"ע יב,  194, 198-199 (להלן- הלכת נוסבאום) ; בדב"ע מא/127-3 נפתלי ווהל - אבשלום אנצלביץ פד"ע יג, 248, 251-252 (להלן - הלכת אנצלביץ) ובפסיקה של בית דין זה לאחריה.

10.       אין גם מחלוקת, שבנסיבות בהן העובד ממשיך לעבוד במקום העבודה למרות חילופי מעבידים, נוצר חוזה חדש בין העובד למעביד החדש.

11.       מאידך, על פי הלכת אנצלביץ: " אין כל מניעה לכך שעם חילופי הבעלים או עובר לחילופי בעלים יביאו הצדדים ליחסי העבודה האינדיבידואלים את היחסים לידי סיום בין בדרך פיטורים ובין בדרך התפטרות" (שם בסעיף 9). לאחרונה אושרה הלכה זו גם בבג"צ 8111/96, 922/97 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח' פ"ד נח(6), 481 (להלן - הלכת התעשיה האוירית), בו נפסק כי ככל התפטרות של עובד עקב חילופי מעבידים מזכה אותו בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

12.       במקרה הנוכחי, הוצעו למשיבות עבודות חלופיות לעבודתן בתע"ש. הצעות אלה לא היו מקובלות עליהן, משום שלפי ראות עיניהן הן היו פחות טובות מעבודתן בתע"ש. עקב כך, ניתקו המשיבות את הקשר החוזי בינן לבין החברה בנסיבות המזכות אותן, לטענתן, בפיצויי פיטורים. טענת המשיבות איננה, כי חילופי המעבידים כשלעצמם מעניקים להן זכות לתשלום פיצויי פיטורים, כפי שמנסה להציג החברה את הדברים, אלא שהתפטרותן בנסיבות הקיימות מהוות הרעה מוחשית בתנאי עבודתן המזכה אותן בפיצויי פיטורים. זוהי עילת התביעה של המשיבות ואין בלתה. בה היה צריך לדון בית הדין האזורי, ואכן כך עשה.

מסקנת הדברים היא, שאין לנו צורך כלל לדון בטענת החברה להחלת ההלכות בנושא חילופי בעלים במפעל על המקרה דנא. לא זו הייתה עילת התביעה של המשיבות, ולא בה אנו צריכים לדון.

נותר עלינו לשוב ולדון בטענה הנוספת של החברה, לפיה בנסיבות הקיימות לא הייתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתן של המשיבות.

13.       א.        אנו סבורים, שלא יכולה להיות מחלוקת,  שהצעת  העבודה  החלופית