פסק-דין בתיק עסק 33/06

1.                  בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת הראשית עליה פוגל ונציגי הציבור גב' ברץ ומר וגנר), אשר מחק את הבקשה בסכסוך קיבוצי שהגישה המבקשת.

2.                  ההליך מושא ערעור זה הוגש בבית הדין האזורי ביום 23.11.2002, ונדון תחילה בפני מותב בראשות השופטת הראשית וירט ליבנה (כתוארה דאז). לאחר מינוייה של השופטת וירט ליבנה לבית הדין הארצי, הועבר התיק למותב בראשות השופטת פוגל.

3.                  העובדות הדרושות להכרעה בערעור הן אלה:

א.     במועד הגשת הבקשה, עובדי הדפוס של המשיבים היו מאוגדים בשלושה ועדים- ועד עובדי המסדרה, ועד עובדי הרוטציה וועד עובדי האקספדיציה.

ב.      בבקשה בסכסוך קיבוצי, אשר הוגשה מטעם המבקשת ושלושת הועדים, נטען כי "המשיבה הפרה סדרה של הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים ונוהגים המתקיימים בעיתון שנים רבות ושהפכו לחלק בלתי נפרד מתנאי העבודה של העובדים המאורגנים" בארבעה נושאים - תלושי מזון; עבודה בימי שבתון; סופי שבוע; חנייה לעובדי הדפוס.

ג.       בדיון שהתקיים ביום 19.6.2003 הודיע ב"כ המשיבות כי הושג הסדר בעניין החנייה ועבודה בימי שבתון, וב"כ המבקשת הודיע על הסכמתו שאין מקום לבקש צו אופרטיבי בנושאים הנ"ל.

ד.      ביום 9.9.2004 הגישו המשיבים בקשה למחיקת ההליך ו/או לדחייתו ולחלופין בקשה להורות למבקשת לתקן את בקשתה, מנימוקים אלה: הושגו הבנות עם הועדים בעניין סופי שבוע; בנושא תלושי המזון הושגו הסדרים עם שני סקטורים (המסדרה והאקספדיציה); ההסכם הקיבוצי שביסוד הבקשה בוטל;  עוד לפני ביטול ההסכם הקיבוצי חל שינוי מהותי באתרי הדפוס וסדרי העבודה; הוגשו תביעות אישיות מטעם חלק מעובדי הרוטציה לפיצוי על "עבודה בתקן חסר". בדיון שהתקיים ביום 22.2.1904 נדחתה הבקשה, ובסופו של הדיון נקבע כי הצדדים יגישו סיכומי טענות בכתב.

4.                  בפסק הדין מושא הערעור, בו נמחקה הבקשה מושא הליך זה,  קבע בית הדין האזורי כמפורט להלן:

א.     קיימות בתיק הודעות מטעם הצדדים כי כל הנושאים שבמחלוקת, למעט תלושי המזון, הוסדרו, והצדדים הגיעו לגביהם לידי הבנה.

ב.      באשר לתלושי המזון קבע בית הדין כי :

                                                              i.      הוכח שההסכם הקיבוצי ביסוד הבקשה, מיום 13.8.98 בוטל ביום 30.11.2003, ולכן אין לדון עוד בשאלה האם יש לעובדים "זכויות" מכוחו. ההוראות שמכוחן הוגש הסכסוך הן הוראות אובליגטוריות, וכאשר בוטלו אין מקום לדרוש את "אכיפתן".

                                                           ii.      הוכח כי הטענות מתייחסות לחלק מעובדי הדפוס (עובדי הרוטציה). מדברי מר מאירי, עולה כי גם סכסוך זה בא על פתרונו ולכל עובד מעובדי הרוטציה ניתנה האפשרות להמיר את התלושים לפדיון כספי.

5.                  ב"כ המערערת הגיש לבית הדין האזורי בקשה לביטול פסק הדין, בנימוק שהחלטת המחיקה ניתנה עקב שגגה, מחמת שבית הדין סבר כי גם בנושא תלושי השכר וסופי שבוע הושגה הסכמה בין הצדדים, בעוד המחלוקות בנושאים אלה עומדות בעינן. בהחלטה מיום 19.11.2006 דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וקבע כי לנוכח העובדה כי מדובר בפסק דין שניתן לאחר הגשת סיכומי טענות הצדדים, לא ניתן להגיש בקשה לביטול פסק הדין והדרך היחידה להשיג על פסק הדין היא על ידי הגשת ערעור עליו.

6.                  בערעור בפנינו טען ב"כ המבקשת כי בית הדין האזורי נתפס לכלל טעות, כאשר סבר כי הצדדים הגיעו להסדר מוסכם בעניין סופי השבוע. בעניין תלושי המזון טען ב"כ המבקשת כי הבקשה נסמכה לא רק על ההסכם הקיבוצי שבוטל אלא גם על מקורות אחרים; כי בהליך אחר בין הצדדים (סק 1073/02, 1072) נקבע במפורש כי עניין תלושי המזון יוכרע במסגרת הסכסוך הקיבוצי מושא הערעור;  וכי כעולה מתצהירו המשלים של מר מאירי וסיכומי טענות הצדדים, לא הושגה הסכמה בעניין זה לגבי עובדי הרוטציה.

7.                  ב"כ המשיבים טען כי לנוכח השינויים שחלו מאז מועד הגשת הבקשה, לרבות ביטול ההסכם הקיבוצי וכל ההסדרים שחלו בעניין תלושי המזון, אין "סכסוך קיבוצי" התלוי ועומד בין הצדדים. בפני בית הדין האזורי תלויות ועומדות תביעות אישיות של עובדי סקטור הרוטציה, ובמסגרת התביעות האישיות יש לברר את זכויות העובדים על פי ההסכם הקיבוצי שבוטל.  

8.                   לאחר בחינת טענות הצדדים וכל החומר שבתיק, הגענו למסקנה שיש לקבל את הערעור, מנימוקים אלה:

א.     כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי בכללותו, הנימוק העיקרי למחיקת הבקשה הוא סברתו של בית הדין האזורי כי הסכסוכים בין הצדדים באו על פתרונם בהסדר מוסכם. אולם, כפי שעולה מכלל החומר שבתיק בית הדין האזורי, בשני נושאים - סופי שבוע ותלושי המזון - הצדדים לא הגיעו להסכמה ונותר בעינו הסכסוך בין הצדדים, כאשר הסכסוך בעניין תלושי המזון הצטמצם לסקטור אחד - סקטור עובדי הרוטציה.

ב.      נימוק שני שהביא בית הדין למחיקת הבקשה בסכסוך קיבוצי הוא ביטולו של ההסכם הקיבוצי שביסוד הבקשה. אולם, בית הדין לא התייחס למקורות האחרים שמכוחם טענה המבקשת לזכות העובדים לתלושי המזון - הסכם קיבוצי כללי; הסדר קיבוצי; נוהג. כפועל יוצא מכך, בית הדין גם לא הכריע בטענה אם תביעה לזכויות מכוח מקורות אלה יכולה להיות מושא בקשה בסכסוך קיבוצי.

ג.       לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי מן הראוי להחזיר את ההליך מושא ערעור זה לבית הדין האזורי, על מנת שידון ויכריע בטענות הצדדים בהליך זה, כפי שנטענו בסיכומי הטענות המפורטים מטעמם. אנו סבורים, כי מן הראוי שטענות הצדדים לגופן יידונו תחילה על ידי בית הדין האזורי, ואין מקום לדיון בהן על ידי ערכאת הערעור, בטרם הוכרעו על ידי בית הדין האזורי.