חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק עמש 314/99

: | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
314-99
30.3.2005
בפני :
ועדת ערר מס שבח מקרקעין 1963-התשכ"ג - יהושוע בן-שלמה (שופט בדימוס) - יו"ר

- נגד -
:
1. שמי אשקלון
2. אליהו פורטנוי

 :
מנהל מס שבח ת"א
פסק-דין

רקע עובדתי:

1.  ביום 23.2.98 רכש העורר מס' 1 50 מניות רגילות בחברת אגמים מ.א בע"מ (להלן - "החברה") מאת הגב' דולי ליפץ. מניות אלה מהוות 50% מהון המניות של החברה שהינ ה איגוד מקרקעין.

ביום 4.3.98 רכשו המקרקעים 1 21 - 25 מניות נוספות של החברה מחברת מולטינק בע"מ, 24 מניות רגילות לעורר מס' 1 ומניה אחת לעורר מס' 2.

בשתי העסקאות האלה רכשו העוררים 75% ממניות החברה.

2.                  נכסי המקרקעין של החברה הינם מגרש ושתי דירות מגורים המצויים ברחוב מירון 12, תל אביב (גוש 6944 חלקה 156) וכן זכויות לבניה נוספת.

3.                  בהתאם להחלטת הועדה הוגשה לתיק הערר רשימת פלוגתאות ומוסכמות (להלן - "הרשימה") וכן הוגשה בקשה לקביעת מועדים לסיכומי הצדדים. מהרשימה והבקשה עולה כי לצורך ייעול הדיון מוותרים בזאת העוררים על טענתם העובדתית ומוכנים לקבל בענין זה בלבד את עמדת המשיב לפיה יש לראות בזכויות האחרות בנכס יחידה כלכלית נפרדת ולא  חלק מדירות המגורים, וכי הייחוס הינו בהתאם לסעיף 2.3 לרשימה בו נקבע כי השווי פוצל בין נכסי האיגוד כדלקמן:

(א)  דירת מגורים א' - 535,750 ש"ח

(ב)   דירת מגורים ב' - 535,750 ש"ח

(ג)    זכויות אחרות - 275,790 ש"ח

השאלה השנויה במחלוקת:

מן הבקשה המוזכרת לעיל עולה כי הויכוח היחיד בין הצדדים הינו משפטי  ונסוב סביב השאלה:

מהו  מס הרכשיה החל על פעולה זו? האם מס רכישה מדורג (לדירות מגורים) או מס רכישה מלא (5% - 4.5%) בהתאמה.

השאלה הנ"ל נחלקת לשניים:

(א)  בהתייחס למצב המשפטי עד התיקון לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה - 1974 עד לתיקונן ביום 28.2.98 (להלן- "תקנות מס רכישה").

(ב)   בהתייחס למצב המשפטי לאחר התיקון האמור.

סיכום טיעוני העוררים:

1.      בעת רכישת המניות ע"י העוררים היה הנכס מיועד למגורים וכן משמש למגורים. לפיכך, סבורים העוררים כי מס הרכישה הן לפי תקנות מס רכישה שלפני התיקון האמור (ביום 28.2.98) והן לאחר התיקון צריך להיות מדורג לפי דירת מגורים.

2.  במצב שלפני התיקון האמור היתה חובת מס רכישה על פעולה באיגוד מכח סעיף 9(ב)(1) לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג 1963 (להלן - "החוק").

3.  במועד שלפני התיקון  האמור לא הכילה תקנה 2 לתקנות מס רכישה כל הוראה בדבר מס הרכהישה לגבי פעולה באיגוד, אך למרות זאת סבורים העוררים כי אין לטעון שלא  יחול מס רכישה וזאת מכיוון שמטרת החוק היתה ליצור שקיפות בין הנכסים לבעליהם (בעלי המניות) ולדלג על האישיות המשפטית הנפרדת, קרי - החברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>