פסק-דין בתיק עמה 808/06

1.         הערעור הוא על שומה לשנת המס 2000 שנערכה על ידי פקיד שומה עכו, לפי מיטב השפיטה, על פי הסמכות הנתונה לו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א-1991 (להלן: הפקודה ).

2.         המערער הגיש דוח על הכנסה לשנת המס 2000 וביקש לקזז הפסד מעסק, שלטענתו ממשיך להתנהל על-ידו, ממשכורתו כראש מועצה.

המשיב קבע למערער שומה בצו, לאחר שדחה את זכאותו לקזז ההפסד מהעסק ממשכורתו כראש מועצה, וזאת מאחר שעם היבחרו לראשות מועצה, העביר את העסק לבנו, ולכן קבע כי אין הוא זכאי לקזז הפסד מעסק של אדם אחר.

הרקע :

3.         המערער יליד שנת 1951, תושב הכפר נחף, מכהן כראש המועצה המקומית משנת 1999 ואף מקבל משכורת מן המועצה.

            עד להיבחרו כראש המועצה המקומית ניהל המערער עסק של עבודות בנייה.

משנת המס 1994 ניהל המערער עסק של קבלנות בניין ותשתיות. אין חולק כי המערער היה בעל העסק ללא שותפים והתיק אצל המשיב התנהל על שמו של המערער בלבד.

4.         המערער הגיש דו"ח לשנת המס 2000 בו הצהיר על הפסד שוטף מעסק בסך של 754,807 ש"ח, הפסד מועבר משנים קודמות בסך של 440,581 ש"ח ומשכורת בסך של 392,117 ש"ח. המערער קיזז את ההפסד מהעסק ממשכורתו כראש מועצה, וכתוצאה מכך, לא נותרה לו הכנסה חייבת, וממילא לא שילם מס בשנה זו.

            אין חולק, כי מאחר שהמערער חתם על הסכם שומה לשנת המס 1999, לא נותר הפסד מועבר מהעסק לשנת המס 2000. המחלוקת נוגעת איפוא לשאלה, אם המערער יכול לדרוש קיזוז הפסד שוטף מהעסק, לפי סעיף 28(א) לפקודה.

            המשיב לא התיר למערער  קיזוז כאמור, והעמיד את מלוא שכרו כראש מועצה, כהכנסה חייבת, וזאת למרות שהמערער לא דיווח לרשויות המס על מכירת העסק או על העברתו לאחר. המשיב למד מכלל הראיות הנסיבתיות, כי רישומו של המערער כבעל העסק נותר באופן פורמאלי בלבד.

טענות בעלי הדין

5.         המשיב טען, שעם היבחרו של המערער לתפקיד ראש מועצה, העביר את העסק לבנו מוחמד מטר, ת"ז 034872572.

            בחקירה שנערכה על ידי מע"מ, במסגרת תיק חקירה 250200227, מסר המערער בהודאה מיום 17/3/02, כי מאז שנבחר לראשות ראש המועצה "נחף", כמעט ואינו נמצא בעסק ומי שמנהל ומפעיל את העסק הוא בנו מוחמד מטר, יחד עם המהנדס עלי בשיר. במקביל, באותו תיק חקירה, מצא המשיב עדות של הבן מוחמד מטר המעיד אף הוא שמאז שאביו מכהן כראש מועצה, הפסיק אביו להיות מעורב בעסק.

יתר על כן, המשיב הסתמך על חוק הרשויות המקומיות, סעיף 15(ב), הקובע כי ראש ראשות " לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט בהתנדבות בלא תמורה". הצהרות המערער ובנו בתיק חקירת מע"מ תואמת אפוא להוראות החוק הנ"ל.

            לפיכך קבע המשיב את שומת המערער בצו לשנת המס 2000 והעמיד את ההכנסה החייבת ממשכורת בסך של 392,117 ש"ח, וזאת לאחר שביטל את קיזוז ההפסד מעסק כנגד הכנסה ממשכורת.

6.         המערער טוען, כי עובר לבחירתו לתפקיד כראש מועצה ומאז 1994 עבד כקבלן עצמאי לעבודות פיתוח, לאחר שקודם לכן עבד כמנהל בחברה העוסקת בעבודות פיתוח. בניו חסרי כל ניסיון בניהול עסקים. בנו מוחמד מטר שעבד אצלו, יליד שנת 1977, כך שבשנת 1999 היה בן 20 בלבד ואין להעלות על הדעת כי אדם בגיל זה יוכל לנהל עסק גדול.

            לטענתו, עם בחירתו ולאור האחריות החדשה שנטל על עצמו העביר את הניהול השוטף בביצוע עבודות הפיתוח למהנדס שעבד אצלו, מר עלי בשיר, וכן לבנו מוחמד, כאשר עבודתם העיקרית הייתה טיפול שוטף בפרויקטים בהם החל הוא בביצועם. יחד עם זאת, ובמקביל, המשיך הוא לשאת במלוא האחריות בעסק. כל הפעילות העסקית נוהלה על-ידו, בפיקוחו המלא ותחת שליטתו. ולכן, כל הזכויות והחובות הנובעות מן העסק הן שלו בלבד.

            משנקלע העסק לקשיים כלכליים, הוא עצמו נאלץ לשלם את החובות אשר הגיעו למיליוני שקלים. הכספים שולמו מחסכונות שחסך, לרבות קרן השתלמות.

            הבן והמהנדס היו במעמד של שכירים, קיבלו ממנו משכורת, אך לא נשאו בהפסדים.