פסק-דין בתיק עמה 710/05

1.         הערעור הוא על החלטת פקיד השומה לדחות את בקשת המערער לתיקון ולפתיחת השומות שנקבעו לשנים 1998, 2000, 2001 ו- 2002 (להלן: שנות המס שבערעור ).

הרקע והנסיבות והגדרת המחלוקת :

2.         המערער עובד לפרנסתו כנהג מונית (לטענתו החל לעבוד בעבודה זו ביולי 2000). המערער הגיע עם פקיד השומה לידי שומה בהסכם, וחתם על ההסכם ביום 1/2/04, וזאת לאחר שהגיש השגה, כקבוע בסעיף 152(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה ). ההשגה על השומות בשלב א', נתקבלה במשרדי המשיב ביום 27/8/03. 

3.         בנוגע לאופן התנהלותו של ההליך השומתי, קודם להשגת ההסכם, יפורטו הנסיבות הבאות:

            - במהלך הדיונים בהשגה הוזמן המערער לדיון בשלב ב' אצל המפקחת הגב' פדידה אטואל. לאותו דיון נדרש המערער להביא את כל מערכת ספרי החשבונות לשנות המס שבערעור, אסמכתאות להצהרת ההון שהגיש נכון ליום 31/12/00 ואת הדו"ח השנתי לשנת המס 2002.

            -  יום לפני הדיון המציא המערער למשיב חלק ממערכת הספרים הנ"ל לשנות המס 2000 ו- 2001. בנוגע לשנת המס 1998 ו- 1999 טען המערער כי ספריו נשרפו. המערער לא הציג כול אישור בנוגע לדיווח על אירוע של שריפה. בפועל לא הוצגו ספרים לשנת המס 1998. הדיון בהשגה עם המערער נערך על ידי המפקחת אטואל ביום 15/1/04 (בסיכומי המשיב ובתצהיר גב' אטואל בסעיף 5, נפלה טעות בשנה). נערכה תרשומת של ישיבת הדיון (נספח ב' לתצהיר מטעם המערער - ע/3). המערער חתם על תרשומת זו המשתרעת על 6 עמודים (על כול עמוד בנפרד וכן בסוף התרשומת).

            - בתום הישיבה הבהירה המפקחת למערער כי נמצאו ליקויים בספריו וכי הליקויים שנמצאו מהווים תשתית מספקת לפסילתם. ניתנה הצעה לסיום המחלוקת בפשרה, וזאת בהתחשב במצבו הרפואי של המערער (לעניין פירוט הליקויים ראה הודעת נימוקי השומה, בפרק " הרקע העובדתי" ובפרק " ניתוח דוחות כספיים").

המערער רשם לעצמו את פרטי ההסכם המוצעים, וביקש להתייעץ עם צד ג'. במועד הדיון לא נחתם כל הסכם.

ביום 1/2/04 הגיעה המערער אל המפקחת אטואל - מבלי שתואם מועד מראש וביקש לחתום על הסכם השומה, על פי התנאים שהוצעו על ידה לצרכי פשרה, במסגרת הדיון בהשגה.

באותו מועד ועל פי ההסכמה האמורה נחתם הסכם הפשרה.

4.         בהמשך, ב- 2/5/04 על פי רישומי המשיב, או ביום 28/4/04 (ראה עמ' 7 ש' 2-4), כשלושה חודשים לאחר מועד החתימה על ההסכם, פנה המערער אל פקיד השומה, בבקשה לבטל את הסכם השומה, וכן עתר לפתוח את השומות, לפי סעיף 147 לפקודה, ולהורות במסגרתו על ביטול הסכם השומה.

המערער דחה את שתי הבקשות הנ"ל, והותיר את השומה בהסכם על כנה. לעניין פתיחת השומות לפי סעיף 147 לפקודה נבדק הנושא על ידי הגב' ענת ברקוביץ, המוסמכת לפעול בתחום. לאחר דיון נוסף בנושא ביום 26/12/04 נדחתה הבקשה.

יחד עם זאת, בהתחשב במצבו הבריאותי של המערער, הופנה האחרון למחלקת הגבייה, כדי לבדוק אפשרות לביטול קנסות וריביות או להקטנת שיעורם.

5.         למרות האמור לעיל, ועל אף שמדובר בשומה בהסכם, הגיש המערער ערעור לבית משפט זה, בו חזר ועתר לביטול השומה בהסכם ולחלופין להורות למשיב על פתיחת שומה לפי סעיף 147 לפקודה.

6.         על פי סעיף 153(א) לפקודה נתונה זכות הערעור למי שרואה עצמו מקופח מהחלטה של פקיד השומה לפי סעיף 152(ב), שעניינו בהוצאת שומה על ידי המשיב - ולא בשומה בהסכם, לפיכך, קודם שתעמוד למערער זכות הערעור, עליו לנקוט בהליך של ביטול השומה בהסכם.

7.         המשיב העלה טענה של העדר סמכות והגיש בקשה למחיקת הערעור על הסף בבש"א 2662/05. לעמדת המשיב הסמכות לבטל את ההסכם נתונה לבית משפט השלום, לאור הסכום הנמוך אליו הגיעו הצדדים בשומה בהסכם.

            במקביל הגיש המערער בקשה לעיכוב הליכי גביה בבש"א 1595/05, וביקש לקבל את הבקשה עד לסיום הדיון בערעור. המשיב התנגד לבקשה, מאחר שלעמדתו לא קמה למערער זכות ערעור, וממילא לא מתקיימים התנאים לעיכוב הליכי גביה לגבי המס שבמחלוקת.  

            בהחלטה שניתנה ביום 21/12/05 (עמ' 3 לפרוטוקול) נדחתה בקשת המערער להורות על עיכוב הליכים, ואילו הבקשה למחיקת הערעור על הסף נקבעה לדיון, בין היתר מתוך מגמה לנסות ולברר אפשרות של סיום המחלוקת הנוגעת לעצם השומה שהוצאה, במסגרת הסדר פשרה (ראה גם החלטה מיום 19/01/05 בעמ' 7-8). בהעדר הסדר, וכדי למנוע פיצול דיון במחלוקות שהתעוררו, מוקד הערעור בשלב זה, בטענת המערער לביטולו של ההסכם (ראה ההחלטה הנ"ל, סעיף 5 של ההחלטה).

8.         בנסיבות אלו ולאור הפירוט האמור אין המשיב עומד עוד על העדר סמכות עניינית תוך מיקוד המחלוקת בשאלת זכות ביטול הסכם השומה.