פסק-דין בתיק עמה 572/04

1.         למערער חנות גדולה לממכר פירות וירקות באזור מסחרי ב' באשדוד [להלן: "החנות"].

המשיב לא קיבל את נתוני דוחותיו של המערער לארבע שנות המס 1999-2002 והוציא לו בגינן שומות אשר כנגדן הגיש המערער ערעורו זה שבפני.

ראיות הצדדים וסיכומיהם נשמעו ביום 17.5.05 וניתנה לצדדים שהות קצרה [עד ליום 3.6.05] לבחון אפשרות של הסדר.

מתוך תקלה מינהלית לא הועלה התיק לכתיבת פסק הדין אלא ביום 30.10.05, ומכאן העיכוב המצער במתן פסק דין זה.

2.         בנימוקי השומה מנמק המשיב את אי קבלת דוחות המערער, הן בשל ליקויים רבים ומשמעותיים שנתגלו בביקורות שנערכו בעסקו ובבדיקת ספריו, והן בשל כך שאחוז הרווח המוצהר בדוחות המערער הינו בלתי סביר בהשוואה לאחוזי הרווח המקובלים בענף זה של מימכר קמעונאי של ירקות ופירות.

המערער, בנימוקי הערעור בעדותו ובסיכומיו, אינו חולק כלל על הליקויים הרבים שנחשפו בביקורות שערכו אנשי המשיב בחנותו ובספריו.

טענתו היחידה הינה כי אחוז הרווח שקבע המשיב בשומה [35%] גבוה מדי לעסק מסוג חנותו שלו, שכן אחוז רווח זה יאות ונאה לרשתות השיווק הגדולות אשר מסיבות שונות אחוזי הפחת של סחורותיהן נמוכים מאחוזי הפחת בעסק כמו שלו, ועל כן היה על המשיב - לטענתו - שלא לשנות מדוחותיו ומאחוז הרווח הנטען ע"י המערער שהינו 25%.

3.         נבחן בראשונה את הליקויים המשמעותיים, שאינם שנויים במחלוקת, שנתגלו בהתנהלותו הרישומית והחשבונאית של המערער.

בביקורת שנערכה בחנותו לא נמצאו מסמכי קנייה ביחס למוצרים רבים שעמדו למכירה במדפי החנות.

במהלך אותה הביקורת, ולאורך שעות רבות, היתה הקופה הרושמת שבעסק פתוחה וקניות הלקוחות בוצעו במזומן מבלי שנרשמו.

מבדיקת דיווחיו של המערער עולה כי פעמים רבות במהלך תקופת השומות, פעל המערער באופן בו לא ערך רישום פרטני כלשהו של המכירות הרבות שהתבצעו בחנותו, אלא הגיש "חשבוניות מרוכזות" ובהן נתון מספרי אחד בדבר כלל המכירות שבוצעו אותו היום - זאת כאמור מבלי שרשם בקופה את המכירות לפרטיהן.

עוד התגלה בביקורת כי משך שנות השומה לא הוציא המערער חשבוניות ידניות כנגד מכירות שבוצעו באשראי וגם לא  הדפיס פרטי אותן המכירות בקופה הרושמת או בקופת המכירות באשראי.

זאת ועוד. משך שנות השומה היה המערער מוכר יומיים בשבוע את תוצרתו בשווקים פתוחים [באשדוד ובדימונה].

ביחס לכל המכירות שביצע כל אותן השנים בשני השווקים הנ"ל, לא  ערך רישום פרטני כלשהו של המכירות, אלא הסתפק בעריכת "חשבונית מרוכזת" בסופו של כל יום.

            וגם זאת. את הסחורה שמכר רכש המערער משני סוגי מקורות.

            האחד - סיטונאי בשם "ינאי" אשר הרכישות ממנו תועדו.

השני - רכישה ישירה מחקלאים. עפ"י עדותו של המערער, את כל הרכישות הישירות מהחקלאים הוא ביצע "בלי חשבונית וקבלות אלא בתשלום מזומן וללא אשראי" [פרוט' עמ' 5].

גם בביקורות חוזרות ונישנות שנערכו בחנותו חזרו אותם הליקויים, וכשנשאל עליהם המערער השיב כי "אין הוא יודע להפעיל הקופה הרושמת כשהמכירות באשראי", וכי גם המכירות במזומן לא נרשמו בקופה הרושמת במהלך יום הביקורת "מאחר והמכונה מקולקלת" [סעיף 10 לתצהיר אלעזרא מטעם המשיב].

            יצויין כי המערער גם לא רשם את המכירות בחשבוניות ידניות או בספר פדיון יומי.