פסק-דין בתיק עמה 552/04

1.         המערער אלי מורביה ואחיו דני הינם בעלי המניות והמנהלים בחברת פרחי דיאן בע"מ [להלן: "החברה"], וזאת מאז הקמתה בשנת 1989.

            בשנת 1997 הקימו השניים חברה נוספת - דיאן נכסים 1997 בע"מ - [להלן: "דיאן נכסים"].

            עד לחודש דצמבר 2000 עבדו המערער ואחיו בניהול החברה וקיבלו ממנה את משכורתם.

            בדצמבר 2000 החליטו להעביר את ניהול החברה לדיאן נכסים.

            במסגרת זו "פוטרו" מהחברה, המערער קיבל בגין פיטורין אלה פיצויי פיטורין בסכום של 104,975 ש"ח ובמשך שמונה חודשים המשיך לטענתו [יחד עם אחיו דני] לנהל את החברה באמצעות דיאן נכסים.

            בתום אותם שמונה חודשים, באוגוסט 2001, חזר לעבוד כמנהל החברה והחל מחדש לקבל ממנה את משכורתו.

            בדוח השנתי שהגיש למשיב לשנת המס 2001, הצהיר על הסכום הנ"ל של 104,975 כפיצויי פיטורין שקיבל מהחברה ובתור שכאלה פטורים הם ממס.

            המשיב בשומה שהוציא למערער לא הכיר בסכום הנ"ל כתשלום עבור פיצויי פיטורין, שכן לטענתו אין המדובר כלל ועיקר בפיטורין אמיתיים שהפיצויים בגינם פטורים ממס לפי סעיף 9 (7) (א) לפקודת מס הכנסה.

המשיב מוסיף וטוען בנימוקי השומה כי במהלך התקופה מינואר 2001 ועד אוגוסט 2001 המשיך המערער בניהול החברה בפועל, בתום אותה תקופה חזר לעבוד כמנהל החברה, וכי אין המדובר אלא בפעולה מלאכותית שנועדה להסוות תשלום שכרו של המערער מהחברה משך אותם שמונת החודשים בדרך שתביא לפטור מלאכותי ולא אמיתי מחובת המס החלה על אותם התשלומים.

            כנגד שומה זו של המשיב, הגיש המערער ערעור זה שבפני.

2.         בסעיף 8 להודעת נימוקי הערעור מאשר המערער את העובדות דלהלן הנטענות בהודעת נימוקי השומה של המשיב - כעובדות נכונות:

            א.         כי המשיך לנהל את החברה בתקופת שמונת החודשים - ינואר עד אוגוסט 2001.

ב.                  כי במהלך אותה התקופה לא נכנס מנהל אחר בחברה בנעליו.

ג.                    כי חזר לעבוד בחברה "באופן רשמי" בתום אותה התקופה.

ד.                  כי גם במהלך אותה התקופה "לא התנתק מהחברה בה עבד".

טענתו הינה כי על אף מסכת עובדות זו, הרי משעה שבמהלך שמונת החודשים הנ"ל ניהל את החברה לא "באופן רשמי" אלא במסגרת שירותי הניהול שניתנו לחברה ע"י דיאן נכסים, הרי שפיטוריו מהחברה בדצמבר 2000 היו "פיטורי אמת" ובדין זכאי היה לפיצויי הפיטורין ולפטור ממס בגינם.

לטענתו, מהלך זה של "העברת הניהול" למסגרת דיאן נכסים נעשה "משיקולים כלכליים טהורים וללא כל שיקולי חסכון במס הכנסה".

אותם "שיקולים כלכליים טהורים", עפ"י הנטען בנימוקי הערעור, היו בהחלטתו לצקת תוכן מסחרי בדיאן נכסים על מנת לעשותה חברת אחזקות וניהול ובמסגרת זו להעביר אליה את ניהול החברה.

לדבריו, דיאן נכסים "התכוונה להיכנס לתחומי פעולות נוספים כגון ייבוא מכונות אוטומאטיות ומכירת פרחים, כניסה לגידולים חקלאיים אחרים כגון ענבים וכו'" [סעיף 6 לנימוקי הערעור].