פסק-דין בתיק עמה 546/02

א.         מסגרת הערעור

בשני ערעורים מאוחדים (החלטה מיום 24.06.04) אלה משיג המערער על החלטות המשיב, פקיד השומה באשקלון, דלהלן:

_{בעמ"ה 546/02 מופנה הערעור כנגד החלטת המשיב לקבוע את הכנסותיו של המערער לשנים 1997,1998 ו- 1999 בסכומים של 404,734 ש"ח, 377,418 ש"ח ו- 354,059 ש"ח [ בהתאמה]. כן, פסל המשיב את ספרי המערער לשנות המס שבערעור והוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה לשנת המס 2000 [להלן: "ערעור השומה והפסילה"].}

_{המערער חלק הן על עצם גובה ההכנסות הנטען, הן על סיווג ההכנסות כהכנסות שנצמחו מעסק (אשר המס המגיע מהן מסתכם בסך של 738,236 ש"ח) והן על החישוב המוצע ע"י המשיב.}

_{לטענת פקיד השומה, המערער ניהל ספריו בניגוד לתוספת ה' שבהוראות מס הכנסה (ניהול פנקסים ע"י בעלי מקצועות חופשיים)(מס' 2), התשל"ג- 1973) [להלן: "ההוראות"]. בביקורת שנערכה למערער נתגלו ליקויים היורדים לשורש תקינותם וכשרותם של הספרים ובכללם- אי רישום פקדונות בספר תקבולים, אי ניהול ספר לקוחות, אי רישום תקבול בשנות המס 97 ו- 98, העדר פירוט על גבי החשבוניות של מוסר התקבול והתקבול עצמו, אי רישום בספרי החשבונות האחרים בנוסף לרישום בחשבונית, אי דיווח על ריביות שנצמחו למערער מהפקדת כספים (שנתקבלו מלקוחותיו במסגרת עסקו) בפקדונות לזמן קצוב ובחשבונות עו"ש ודרישת המערער להכיר לו בהוצאות שכ"ד וזאת על אף שלא נשא בהוצאה זו בפועל.}

_{כן טען המשיב, כי המערער לא הצליח להסביר הגידול ביתרה שבחשבון הפקדונות או לשייך היתרה למי מלקוחותיו ולמצער ההסבר היחידי שיכול היה לספק הוא ביחס לתנועת הכספים בלבד.}

_{עוד נטען, כי בתקופה שבין 31.12.96 ל- 31.12.98 נותרו בתיק המערער הפרשי הון בלתי מוסברים בסך של 588,410 ש"ח. בגין הפרשים אלו ערך המשיב ההתאמות דלהלן:}

_{א.              המשיב דחה את רישומה החלקי של דירת מגורים באשקלון ע"ש אם המערער, נוכח העדר  יכולת כלכלית מצידה.} 

_{ב.              המערער לא הצהיר בהצהרת ההון על היתרה בחשבון הפקדונות/בחשבון הנאמנות השייך לאם ועל קיומה של יתרה בקרן השתלמות.}

_{ג.               המערער לא הצהיר על מכירת רכב מסוג קרייזלר ושיפוי מחברת הביטוח בגין השבתת הרכב.}

_{ד.               המערער לא הציג מסמכים המוכיחים התחייבות כספית שלו כלפי בן משפחתו.}   

_{המשיב הוסיף על הכנסותיו המוצהרות של המערער את הפרשי ההון. וביתר פירוט, בשנת 97 דיווח המערער על הכנסה מוצהרת בסך של 110,529 ש"ח, והמשיב הוסיף סך של 294,205 כהפרש הון בלתי מוסבר. בשנת 98 הצהיר המערער על הכנסה מעסק בסך של  83,213 ש"ח. המשיב הוסיף על הכנסה זו הפרשי הון בלתי מוסברים בהיקף של 294,205 ש"ח ואילו בשנת המס 99 הכנסתו המוצהרת של המערער הסתכמה ב- 52,798 ש"ח והמשיב הוסיף את היתרה שבחשבון הפקדונות בסך של 301,361 ש"ח .}

_{הכנסתו המוצהרת של המערער סווגה כהכנסה שנבעה מפנקסים בלתי קבילים בכל השנים. ואילו תוספת ההכנסה בגין הפרשי הון סווגה כהכנסה שלגביה חייב היה המערער לנהל פנקסים ולא ניהלם.}

_{כנגד כל אלה טען המערער, כי נימוקי השומה הינם לאקוניים, ללא עיגון עובדתי וחסרים את הפירוט האלמנטארי - סכומים, תאריכים, פרטי המשלם ומטרת התשלום- ולכן נפגעה זכותו להדוף הטענות שהועלו כנגדו. עוד שלל המערער את נימוקי המשיב לפסילת ספריו וטען, כי לא היו דברים מעולם והוסיף, שהמשיב דחה כל הסבר שניתן על ידו מתוך מגמתיות להטיל דופי במעשיו ולחייבו במס, גם אם חישובו שגוי. עוד הדגיש המערער, כי סכומי הריבית שנזקפו בחשבון שיכים ללקוחותיו ולהם בלבד ולו אין בהם כל זכות וודאי שלא לפדותם כשכ"ט.}

ביחס להפרשי ההון הנטענים, העלה המערער מספר טענות:

דירה באשקלון- המערער ואימו רכשו במשותף דירה בעיר אשקלון. לטענתו, חלקה של האם בתשלום תמורת הדירה היה גדול מחלקו. בעוד האם, שילמה סך של 319,320 ש"ח הוא שילם סך של 54,680 ש"ח. חלוקת התמורה באופן האמור לעיל לא קיבלה ביטוי בכתב בהסכם המכר בשל קירבתם המשפחתית (אם ובן). לביסוס טיעונו זה, הציג המערער שיקים שנמשכו מחשבון האם, תדפיסי ח-ן העו"ש וצילומי ההפקדות והטעים, כי עד למכירת הדירה לא היה מיופה כח בחשבונות האם. עוד נטען בהקשר זה, כי הכספים שיועדו לרכישת הדירה הופקדו בחשבונות האם (בתוכניות חיסכון). באשר ליכולתה הכלכלית של האם, טען המערער כי המשיב התעלם מתשלומים שהאם קיבלה מהמל"ל (קצבת שארים) וממשכורתה.

_{רכב - בהצהרת ההון ליום 31.12.98 דיווח המערער (בהתאם להערכתו האישית), כי שווי הרכב שבבעלותו, (פונטיאק פיירבירד), מסתכמת בסך של 150,000ש"ח. מברורים שנערכו עם פקיד השומה הבין המערער, כי שגה באופן רישום מכירת הרכב, במובן זה, שהיה עליו לרשום רק את הסכום ששילם בפועל (תשלום מכס בסך 78,390 ש"ח). תוצאת הדברים היא, כי יש להפחית מהצהרת ההון את הפער בין השווי המוצהר (150,000 ש"ח) לבין התשלום בפועל (78,390 ש"ח), קרי 71,610 ש"ח.}

כספי הפיצויים בגין תאונת האם- האם קיבלה פיצוי בסכום כולל של 57,368 ש"ח עקב מעורבותה בתאונת דרכים. ב- 24.4.90 הופרש סך של 52,000 ש"ח לרכישת פק"מ וב- 30.4.91 נפדה הפק"מ ונרכשה תחתיו תכנית חסכון בשווי של 50,000 ש"ח. עד למועד רכישת הדירה סכום זה הכפיל עצמו והגיע ל- 107,291ש"ח כשווי שבירה או לסכום של 111,677ש"ח כשווי מרבי. החסכון נפדה ע"י המערער ב- 8/98 בשווי של 96,822 ש"ח- סכום זה, כך לטענת המערער, מהווה הסבר נוסף להפרשי ההון המיוחסים לו. עוד הוסיף המערער וטען, כי אין לו כל חובה חוקית לכלול בהצהרת הונו את כספי התאונה שכן אלו שייכים לאימו. הוא הדין לגבי החזר כספי בשווי 8,141 ש"ח (מהמכס) ופיצויים ע"ס 54,066 ש"ח שקיבל עבור אחיו, יונתן בן חיים, מבוטח רכב הפונטיאק.

_{עפ"י חישוביו של המערער סך כל הכנסותיו (הסברים, הכנסות, רווח הון, חסכון הנובע מפחת וקצבת ילדים) עולים כדי 632,736ש"ח. לאמור, מקורות המערער עולים על הפרשי הון ושימושים בסכום של 106,047ש"ח ומכאן שאין הפרשי הון להסבר (ראה סעיפים 18-26 להודעת הערעור).}

_{ראיות הצדים הובאו בתצהירים. המערער הגיש תצהיר עדותו הראשית ב- 29.10.03. כן הוגש תצהירה של המפקחת, אסתר אוחנה [להלן: "המפקחת"], מי שהוציאה למערער שומה לפי מיטב השפיטה ופסלה את ספריו ותצהירו של ליאוניד חיטוב [להלן: "ליאוניד"] מי שדן בהשגה על אותה שומה.}  

בעמה 528/04 קבע המשיב את הכנסתו החייבת של המערער לשנת 2000 בסך 444,571 ש"ח, נוכח קיומה של יתרה בלתי מוסברת בחשבון הפקדונות שברשותו [להלן: "ערעור הפקדונות"]. סכום זה מורכב מהכנסה מוצהרת מעסק בסך של 91,010 ש"ח ו- יתרה בח-ן הפקדונות בסך של 353,561 ש"ח.