פסק-דין בתיק עמה 528/00

מבוא

1.       פסק דין זה מתייחס לשלושה ערעורים על שומות שהוגשו על ידי המערערים ושהדיון בהם אוחד לבקשת הצדדים. בעמ"ה 528/00 הגיש המערער אלקסאסי עיאדה (להלן: "המערער") ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1994, 1996 ו- 1997.

בעמ"ה 529/00 הגישה המערערת חברת מוסך רהט בע"מ (להלן: "המערערת") ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1993, 1994, 1996 ו - 1997.

בעמ"ה 538/04 הגישה המערערת ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1998, 1999 ו- 2000.

2.       המערערת, אשר היתה פעילה משנת 1991 ועד למרץ 2000, הפעילה מוסך באזור התעשייה ברהט, בו נעשו תיקוני רכב, עבודות פחחות וצבע וכן עסקו במכירת כלי רכב. המערער, שניהל את המוסך, החזיק ב- 95% ממניות המערערת, אשתו החזיק ב- 5% ממניות המערערת.

3.       ספרי החשבונות של המערערת נפסלו לגבי שנות המס 1993, 1994, 1996, 1997, ו- 1998 בשל אי רישום תקבול בהתאם לסעיף 145 ב, וסעיף 145 ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").

4.       בחקירה שנפתחה נגד המערערים במחלקת החקירות של מע"מ הודה המערער ברכישת חשבוניות פיקטיביות לשנות המס 1994 ו - 1995. לאחר מכן, נפתחה חקירה נגד המערערים ביחידת החקירות של מס הכנסה שבעקבותיה הוגש נגדם כתב אישום בת.פ. 4370/00 של בית משפט השלום בבאר שבע. בכתב האישום יוחסו למערער עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסה מדו"ח, ואחריות מנהלים, לגבי שנות המס 1996 - 1999. לאחר שהמערער הודה בשמו ובשם המערערת בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ניתן ביום 8.9.04 גזר דין נגדו ונגד המערערת.

5.       בנימוקי הערעור שהגישו המערערים בעמ"ה 528/00 ועמ"ה 529/00 תקפו המערערים את השומות כאשר עיקר טענותיהם כי השומות שהוציא המשיב הן מופרזות ונועדו להענישם. המערערת לא הגישה נימוקי ערעור בעמ"ה 538/04 ובא כוחה הודיע ביום 9.9.04 כי יראו את נימוקי הערעור שהוגשו בעמ"ה 529/00 כאילו הוגשו גם לגבי הערעור בעמ"ה 538/04.

6.       מטעם המערערים העידו המערער ורו"ח פלדמן. מטעם המשיב העידו המפקחות סיגל חי-גבאי וצביה סעדון. לאחר שהמשיב סיים להעיד את עדיו, העידו המערערים מטעמם מספר עדי הזמה שטענו כי עבדו אצל המערערת בשנים 1996 ו- 1998 בעבודות שונות שאינן עבודות של מכונאים במוסך.

ב. טענות המערערים בסיכומיהם ואשר לא הועלו בנימוקי הערעור

7.       בסיכומיהם העלו המערערים מספר טענות אשר זכרן לא בא בנימוקי הערעור. המשיב התנגד להעלאת הטענות בשלב זה והתנגדותו מתקבלת. בין הטענות אשר הועלו לראשונה על ידי המערערים בסיכומיהם מצינו, בין היתר, טענה כי פסילת ספרי המערערת לשנים 1993 ו- 1994 נעשתה שלא כדין. המערערים לא תקפו את פסילת הספרים ולפיכך הפסילה חלוטה ואין להיזקק לטענות בעניין זה.

המערערים אף טענו כי לא ניתנה להם זכות השימוע בטרם נפתחו השומות לשנים 1993 ו- 1994, לפי סעיף 147 לפקודה. גם טענה זו לא הועלתה בנימוקי הערעור ולכן דינה להידחות.

טענה נוספת שהעלו המערערים בסיכומיהם ושלא הועלתה על ידם בנימוקי הערעור היתה כי השומות שהמפקחת חי-גבאי טיפלה בהן לא בוקרו על ידי מפקח נוסף, מעבר לעובדה כי אף טענה זו לראשונה הועלתה בסיכומים, הרי שהמפקחת חי-גבאי העידה כי לא הוגשו השגות על השומות שהוציאה. לא הובאה ראיה לסתור טענה זו - אשר כאמור לא הועלתה במסגרת נימוקי הערעור.

עוד טענו המערערים בסיכומיהם, כי הוגשה על ידם השגה לשנים 1993 - 1995 אשר לא ניתנה בה החלטה, ולפיכך יש לראותה כאילו התקבלה. גם טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים. המערערים מבססים טענתם על מכתב ת/7 מרו"ח פלמן, שטיפל בזמנו בעניינם מול שלטונות המס. המכתב ת/7 מתייחס לשנת המס 1995 שלגביה לא הוגש ערעור. זאת ועוד, קשה אם בכלל ניתן, לראות במכתב, השגה. לזאת יש להוסיף כי  המפקחת חי-גבאי טענה כי רו"ח פלמן ויתר על ההשגה.

8.       אוסיף, כי דחיית טענות בשל כך שלא הועלו בנימוקי הערעור אינו אך "עניין  פרוצדורלי" אלא שהינו עניין מהותי. גדר המחלוקת בין הצדדים בערעור מס נקבע על ידם בנימוקי השומה ונימוקי הערעור. מטבע הדברים, עניינים שלא הוגדרו באותם שני כתבי בי-דין כעניינים שהצדדים חלוקים עליהם, אין הם מביאים בשלב של שמיעת הערעור ראיות לגביהם. מאחר שבענייננו המערערים לא העלו בנימוקי הערעור שהגישו בשלושת התיקים שאליהם מתייחס פסק הדין את הטענות הנזכרות לעיל, הרי שהמשיב לא התייחס לטענות בראיותיו, ולפיכך, לא יהא זה נכון להגיע לממצאים או קביעות כלשהן בעניינים אלה.

ג. טענת המערערים כי ה"תוספת לפדיון שגויה עד מאוד היוצרת שומה מעוותת הרחוקה מהכללים שנקבעו"

9.       לטענת המערערים "תוספת הפדיון למערערת לשנים 1993 - 1997 כעולה מנימוקי השומה התבססה על מרכיב אחד בלבד והוא מרכיב כוח האדם". משאלה הם פני הדברים, טענו המערערים, היה על נציגי המשיב לבקר במוסך בטרם ערכו השומות ולא להסתפק בעריכת שומות אשר הסתמכו אך על תיעוד, הכוונה לטופס 126, והתדריך הכללי לענף המוסכים.

10.   העדות מטעם המשיב הסבירו כי בנו את השומות משלושה מרכיבים עיקריים - אחד מהם פדיון מחושב מעבודה. פדיון מחושב מעבודה חושב כפי שהוסבר על ידי המפקחת סעדון בתצהירה: "....על פי הנוסחה הבאה: מספר עובדים מועסקים בשנה X 8 שעות עבודה ביום X 300 ימי עבודה בשנה X מחיר שעת עבודה על פי התדריך".

את הנתון של מספר העובדים המועסקים נטלו המפקחות מדיווחי המערערת בתיק הניכויים - טופס 126.  העתק מהטפסים ששימשו ניירות עבודה למפקחת גבאי הוגשו כמוצג ת/4 א- ה'.