פסק-דין בתיק עמה 520/00

נושא ערעור זה הינם השומות שהוצאו למערער מטעם המשיב לשנות המס 1992 - 1997. מדובר בשני ערעורי מס שאוחדו לתיק אחד.

השומות בעמ"ה 520/00 לשנות המס 1992-1994 התבססו על הפרשי הון בלתי מוסברים ואילו השומות בעמ"ה 518/02 לשנות המס 1995-1997 התבססו על ממצאי מחלקת החקירות.

המערער הוא הבעלים של אולם לשמחות בשם "אולמי לחיים" באשדוד. עד שנת 1992 הפעיל המערער את האולם ובשנים 93, 94 הצהיר על הכנסה מהשכרת האולם שרק עליה הוא מתקיים

מ- 1992.

המשיב ערך חקירות מטעמו ומצא ממצאים לכאוריים אלו:

א.      שלמערער היה עסק נוסף כמלווה בריבית בשוק האפור.

ב.      שהמערער שימש כגובה חובות עבור משרד עורכי דין ברחובות ועסק בניכיון צ'קים.

ג.        כי המערער לא הצהיר על מלוא נכסיו בהצהרות ההון שהגיש. נכסים אלו כוללים:

1.       חשבון עו"ש 564428388 ביתרה של 132,580 ש"ח.

2.       מט"ח בסך כולל של 953,830 ש"ח (לפי השער שנרשם בהצהרת ההון ליום 31/12/93) לפי 427,859$ ו - 193,938 F.

3.       דירת מגורים בעלות של 38,400 ש"ח.

4.       דירת מגורים באשדוד בעלות של 194,250 ש"ח.

5.       כמו כן היו ממצאים לכאוריים נוספים לטענת המשיב, אך נקודות אלה נזנחו בהמשך המשפט ולכן לא אדרש אליהם, כמו כן ישנם דברים אשר עולים בסיכומים לראשונה וגם להם לא תהיה התייחסות בפסק דין זה.

בעקבות ממצאים אלו של מחלקת החקירות , הוזמן המערער לשימוע על פי ס' 147 (ג) לפקודה, אך המערער לא נענה לכל ההזמנות שנשלחו אליו, ובעקבות כך נפתחו השומות נשוא הערעור.

העיסוק כמלווה בריבית וגובה חובות:

המשיב טוען כי המערער הלווה בריבית קצוצה בשוק האפור ולא דיווח על הכנסותיו מאפיק זה. המערער לעומת זאת טוען כי לא היה דבר מעולם.  "מעולם לא ניהלתי עסק במתן הלוואות בריבית ולא בנכיון שיקים, או גביית שיקים רעים" (סעיף 5 לתצהיר) מעבר לאמרה זאת, טוען המערער כי "קיבלתי שקים במהלך ניהול אולם שמחות, רובם מאורחים שהוזמנו לארועים כאשר בעל הארוע שילם לבעל האולם (למערער) בשקים שקיבל כמתנות, כנהוג בענף. כמו כן, הינני בן למשפחה מרובת ילדים.. נהגתי לעזור לאחים שלי בגביית שקים שחזרו בעסקיהם... הגביה בוצעה ללא תמורה כלשהי הואיל ולי זמן פנוי מאז שהפסקתי לנהל את אולם השמחות". אותם שקים הועברו לעו"ד אברהם קדם, אשר מצידו העביר אותם לעוזי גולן שעסק בגביה.

המשיב מצידו טוען כי בעצם אמרתו, מודה המערער כי עסק בגבייה ובניכיון שקים. טענתם מתבססת על תמיהות בלתי מוסברות, הכיצד אורחים באולם השמחות המושכר על ידו חייבים לו כספים? ומדוע לקוחות של אחיו חייבים לו כספים?

המשיב בתצהיריו מצרף את פרוטוקולי החקירות שנערכו במשרדי השומה. בפרוטוקלים אלו ישנם עדויות של אליעזר כץ, דניאל דבש ואחרים כי מסרו שקים לניכיון למשיב, אשר גבה עמלה מסוימת מהשקים והעביר להם את שאר הכסף.  כמו כן צורפה חקירתו של עוזי גולן, אשר בה הוא מעיד כי עבד עבור  המערער וטיפל בתיקים בהוצאה לפועל, כן הוא מעיד כי הוא באופן אישי לווה ממנו כספים בריבית חודשית של 6%, למיטב ידיעתו היו למשיב לווים אחרים אשר היו מקבלים את ההלוואה בריבית חודשית שנעה בין 6% ל 10%.

לטענת המערער אין להתייחס לאמרות צד ג' אשר צורפו לתצהיר החוקר ואין לקבלם כראיה קבילה בהליך זה משום שלא הביאו לעדות את מוסרי אמרות אלו. לשיטתו, אין לאמרות אלו כל חשיבות ויש אף לעקור אותם מתיק בית המשפט.