פסק-דין בתיק עמה 512/06

           ערעור על החלטת המשיב לפסול את ספרי המערער לשלוש השנים 2003-2001, ועל שומות שהוציא למערער לארבע השנים 2003-2000.

הרקע העובדתי

1.        בשנים הרלבנטיות עסק המערער בתחום הבניה והיה רשום כעוסק מורשה במע"מ. בתום חקירה וביקורת שקיימו רשויות מע"מ בעניינו של המערער, החליט מנהל מע"מ לפסול את ספריו לשנים 2003-1999 ולהוציא לו שומת תשומות לתקופה זו. בשומת התשומות לא הכיר מנהל מע"מ בתשומות שקיזז המערער ממס העסקאות שלו בגין כ-130 חשבוניות מס שהוצאו לו לטענתו ע"י ארבעה קבלני משנה שלו.

           נקבע בשומה, כי כל אותן החשבוניות פיקטיביות, כי ארבעת "קבלני המשנה" מוציאי אותן החשבוניות לא סיפקו שרות כלשהו למערער, כי המערער לא שילם את סכומי החשבוניות למי מאותם הקבלנים הרשומים בהם, ועוד ועוד (להלן: קבלני המשנהוחשבוניות קבלני המשנה).

           המערער ערער לבית משפט זה על החלטת מנהל מע"מ (ע"ש 1562/04). לאחר שמיעת הראיות (רובן ככולן הוגשו בהסכמה) וטיעוני הצדדים - ניתן ביום 10.9.06 פסק דינו של בית המשפט (כב' השופט א' ואגו) הדוחה את הערעור על כל חלקיו ומרכיביו.

           בניתוח מפורט של העובדות והראיות נקבע בפסק הדין, בין השאר, כי "חשבוניות קבלני המשנה" כולן היו אמנם פיקטיביות, וכי איש מארבעת "קבלני המשנה" מוציאי החשבוניות לא סיפק שירות כלשהו למערער. עוד נקבע, כי הדברים היו בידיעתו המלאה של המערער וכי אין יסוד לטענתו כי "הולך שולל" ע"י מי ממוציאי החשבוניות.

           המערער ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון (ע"א 8945/06), הערעור טרם נדון והוא תלוי ועומד.

2.        ממצאי הביקורת והחקירה הועברו למשיב - פקיד השומה בבאר שבע - ובעקבות כך החל גם הוא בביקורת המערער ביחס לשנות המס 2003-2000. בדוחותיו למס הכנסה - כל אותן השנים - דיווח המערער על מלוא סכומי "חשבוניות קבלני המשנה" כהוצאות שהוציא בייצור הכנסתו. משנדרש להתייצב בפני מפקחי המשיב, להציג את ספריו ולהבהיר את התמיהות שנתעוררו, סירבו המשיב ומנהל החשבונות שלו להתייצב ונמנעו מהצגת הספרים. לטענתם, המדובר בנושא התלוי ועומד (אותה שעה) בהליכי הערעור שהגיש על שומות התשומות. עוד נטען ע"י המערער, כי ספרי ותיעוד החשבונות נגנבו ממנו, ועל כן אין ביכולתו להציג ספרים או תיעוד כנדרש.

           המערער לא הופיע איפוא כלל בפני המשיב, לא מסר לידו מסמכים או נתונים מהנהלת החשבונות שלו, וכמובן שלא מסר גירסה או נתונים אחרים כלשהם לגבי הוצאות נטענות לקבלני משנה כל אותן השנים.

           נוכח כל זאת, נוכח הממצאים הרבים שנתבררו בחקירות מע"מ ובהעדר טענה או תיעוד כלשהם מצד המערער לעניין הוצאות נטענות שהוציא לצורך ייצור הכנסתו אותן השנים, החליט המשיב לפסול את ספריו (לשנים 2003-2001) ולהוציא השומות, נשוא ערעור זה. בשומות אלה ביטל המשיב את מלוא סכום ההוצאות שניכה המערער מהכנסותיו בגין "חשבוניות קבלני המשנה" (הפיקטיביות).

           השגותיו של המערער על החלטות הפסילה ועל השומות נדחו, ומכאן ערעור זה שבפני.

3.        ואלה עיקרי טענותיו של המערער:

           א.      בהחלטות לפסילת הספרים ולהוצאת השומות הסתמך המשיב על חקירה שלא נתבצעה על ידו אלא על ידי מנהל מע"מ. לאור זאת, המדובר בהחלטה ובשומות הפסולות מעיקרן, שכן בעל הסמכות (המשיב) החליט עליהם מבלי שממצאיו נתמכו בבדיקות שנערכו על ידו או בממצאים שנקבעו על ידו.

           ב.      המערער אמנם לא הציג בפני המשיב את ספרי הנהלת החשבונות ומסמכי התיעוד הנלווים להם. ברם, הדבר נגרם לטענתו כתוצאה מכך שאלה כולם נגנבו ממכוניתו. על כן, במצב זה של העדר ספרים, אין מקום ל"פסילתם" על התוצאות המתבקשות מכך.

           ג.      מכל מקום, גם אם היה מקום שלא להכיר בהוצאות נשוא חשבוניות קבלני המשנה, לא היה רשאי המשיב להוציא את השומות שהוצאו על ידו ובהן פסילה מוחלטת של הוצאות המערער בייצור הכנסתו. הכנסת המערער הינה מעבודות קבלנות, מטבע הדברים לא תיתכנה הכנסות שכאלה בלא ההוצאות הנדרשות לכך.

           לאור זאת - כך הטענה - חייב היה המשיב להוציא שומה לפי מיטב שפיטתו, ולקבוע בהתאם לה מה היה שיעור ההוצאות, על פי מיטב השפיטה, שהמערער הוציא בכל אחת משנות המס לקבלני המשנה. והראיה, בשומת שנת 2000 הכיר המשיב לעניין זה בסכום של 500,000 ש"ח כסכום הוצאות על פי מיטב השפיטה. לא יתכן כי בשלוש שנות השומה הנוספות תיקבע מחד גיסא מלוא ההכנסה אך לא תוכר, מאידך גיסא, כל הוצאה שהיא.

4.        טענה נוספת למערער הינה, כי פסק דינו של כב' השופט ואגו (בע"ש    1562/04) איננו מהווה השתק פלוגתא, או מעשה בית דין, לעניין המחלוקות נשוא ערעור זה. ראשית, פסק הדין איננו חלוט, שכן הערעור עליו בבית המשפט העליון טרם נשמע. שנית, הצדדים לאותו ההליך אינם הצדדים שבהליך זה. שם הרשות הינה מנהל מע"מ, וכאן פקיד השומה. שלישית, קיים הבדל בתכלית ובמאטריות של הבירורים הנדרשים לעניין שומת תשומות וספרי הנהלת חשבונות לצורך מע"מ לבין אלה הנדרשים לעניין שומות לפי פקודת מס הכנסה.

5.        לטענת ב"כ המשיב, אין מקום ויסוד לאף אחת מטענות המערער. בפני המשיב עמד מלוא חומר החקירה שנאסף וגובש במע"מ על כל הראיות המנהליות והראיות הנוספות שבו. בחומר זה היה די והותר לחייב ההחלטה בדבר פסילת הספרים והוצאת השומות.

           המערער, לא זו בלבד שלא העלה בפני המשיב השגות כלשהן על מלוא החומר והממצאים הנ"ל, אלא שסירב כמפורט לעיל להתייצב בפניו או ליתן הסבר כלשהו, אם ישירות ואם ע"י נציגו.