פסק-דין בתיק עמה 1110/03

תמצית העובדות וטענות הצדדים

בפניי ערעור מס לשנת המס 1998.

ערעור המס נסוב סביב תקבול שקיבלה המערערת בסך של 1,016,700 ש"ח מאת חברת גרז' בן יהודה בע"מ (להלן: " גרז' בן יהודה"), אשר פורקה בינתיים.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי המערער היתה בעלת 25% מגרז' בן יהודה.

ביום 14.6.1998 התקשרה גרז' בן יהודה בהסכם למכירת מגרש אשר היה בבעלותה ( מש/1). מהוראות ההסכם עולה, כי חברת גרז' בן יהודה היתה צריכה לקבל סך של 620,000$ נטו ובנטל תשלומי המיסים וההיטלים נשאה החברה הרוכשת .

לאור הסכם זה, הוסכם בין המערערת ובין בעלי המניות האחרים בגרז' בין יהודה על חלוקת התמורה בגין הרכישה ( נספח א' לתצהירה של גב' אסנת אזולאי מטעם המשיב).

בין הצדדים הוסכם על חלוקת התמורה של 620,000$ כך שהמערערת תקבל 250,000$ אשר היוו 1,016,700 ש"ח.

על פי דיווחי גרז' בן יהודה מיום 31.8.2000 המתייחסים לשנת המס שהסתיימה ביום 31.12.1998 ( מע/1), החליטה גרז' בן יהודה על חלוקת דיבידנד בסך כולל של 1,902,501 ש"ח.

לאור העובדה, כי המערערת קיבלה סך של 1,016,700 ש"ח במה שכונה דיבידנד מגרז' בן יהודה, בדק המשיב את חלקה היחסי של המערערת בגרז' בן יהודה ומצא כי מחד היא מחזיקה ב- 25% ממניות גרז' בן יהודה ומאידך היא קיבלה מעל 50% מהדיבידנד שחולק.

המשיב פנה לגרז' בן יהודה בבקשה לקבל הסברים בעניין זה. לאחר דין ודברים עם המשיב, תיקנה גרז' בן יהודה את דוחותיה כך שבדו"חות המתוקנים מיום 15.12.2002 נרשם, כי סך הדיבידנד שחולק הוא 1,181,068 ש"ח סכום אשר המערערת קיבלה 25% ממנו כדיבידנד בגין חלקה בגרז' בן יהודה. כמו כן, נרשם, כי המערערת קיבלה סך של 721,433 ש"ח כשיפוי בגין השקעותיה בנכס.

המשיב טוען, כי הואיל ושאר בעלי המניות קיבלו על פי דיווחי החברה, סך של 885,801 ש"ח והואיל ושאר בעלי המניות מחזיקים ב- 75% מהון המניות של גרז' חישב הוא את הסכום של 885,801 כ-75% מסך הדיבידנד שחולק והגיע למסקנה, כי המערערת קיבלה סך של 295,267 ש"ח כדיבידנד. הסכום הנותר מתוך הסכום הכולל שקיבלה המערערת, בסך של 721,433 ש"ח יוחס כשיפוי בגין השקעות ובניה בנכס שביצעה עבור גרז' בן יהודה והוסף על ידי המשיב להכנסה החייבת של המערערת.

המערערת טוענת, כי ניתן אישור מטעם גרז' בן יהודה לפיו כל הסכום שקיבלה הינו דיבידנד וגרז' בן יהודה שינתה את הדיווח מטעמה בגין 'לחץ' של המשיב.

בנוסף טוענת המערערת, כי סך הדיבידנד שחולק עומד על סכום של 2,520,810 ש"ח אשר הינו מלוא התמורה בגין מכירת המגרש (620,000$). כמו כן, טוענת המערערת, כי גרז' בן יהודה נשאה בסכום המס אשר היה על בעלי המניות האחרים לשלם, דבר המהווה למעשה דיבידנד נוסף אשר קיבלו בעלי המניות האחרים. המערערת טוענת שכחברה אין לה חבות במס בגין קבלת דיבידנד ולכן היא לא קיבלה תשלום נוסף מגרז' בן יהודה.

דיון

המחלוקת בערעור זה הינה מהו גובה הדיבידנד אותו קיבלה המערערת מגרז' בן יהודה. על מנת למצוא מהו גובה הדיבידנד אותו קיבלה המערערת מגרז' בן יהודה יש לקבוע מהו הסכום הכולל אותו חילקה גרז' בן יהודה כדיבידנד.

בתחילה נרשם מלוא הסכום אשר קיבלה המערערת בסך של 1,016,700 ש"ח, כדיבידנד מאת גרז' בן יהודה. המשיב אשר בדק את הספרים והרישומים טען, כי אין זה סביר שהמערערת תקבל סכום זה מתוך סך של 1,902,501 ש"ח אשר נרשמו כדיבידנד שחולק, שעה שהיא מחזיקה ב- 25% מהמניות בגרז' בן יהודה.

לאחר דין ודברים עם המשיב, תיקנה גרז' בן יהודה את דיווחיה כך שהתשלום אשר שולם לשאר בעלי המניות חושב בערך של 75%. מכאן חולץ הסכום אשר קיבלה המערערת כדיבידנד בסך של 295,297 ש"ח. ההפרש בין הסכום שהתקבל ובין סכום זה בסך של 721,433 יוחס למערערת כסכום שהתקבל כשיפוי.

אינני מקבל חישוב זה של המשיב.

המשיב סומך ידיו על הסכם אשר נערך בין בעלי המניות ( נספח א' לתצהירה של גב' אסנת אזולאי) לפיו המערערת קיבלה חלק מהסכום כשיפוי עבור השקעה בנכס של גרז' בן יהודה. אולם, ההסכם גם מצביע על כך שנכנס לחברה סך של 2,520,810 ש"ח (620,000$), אשר הוחלט לחלקו במלואו בין בעלי המניות.

במצב דברים זה, יש מקום לבדוק את סך הסכומים אשר חולקו לבעלי המניות בגרז' בן יהודה, בין אם נרשמו כדיבידנד ובין אם לאו ולאור הממצאים למצוא מהו הסכום הראוי אשר יש לייחס לחברה כסכום אשר קיבלה כשיפוי עבור השקעה בנכס, אם ישנו כזה.

מר יעקב סוקולובר, רו"ח של גרז' בן יהודה העיד, כי בעלי המניות האחרים בגרז' בן יהודה משכו כספים מגרז' בן יהודה לאורך השנים, משיכות אשר נרשמו על שמם בכרטסת גרז' בן יהודה לצורך התחשבנות פנימית ( פרוטוקול עמ' 25 ש' 9- עמ' 26 ש' 14). עוד העיד רו"ח סוקולובר, כי המערערת לא משכה כספים מגרז' בן יהודה ( פרוטוקול עמ' 27 ש' 13-17).