פסק-דין בתיק עמה 1100/01

עניינו של ערעור זה הוא שומה לפי מיטב שפיטה שהוציא המשיב למערערת לשנים 1994-1995. המערערת תוקפת את אופן עריכת השומה.

המערערת היא חברה אשר בשנות המס שבערעור עסקה ביבוא ושיווק בדים  וילונות וייצור וילונות. המערערת הפסיקה את פעילותה לאחר השנים בשומה כשהפעילות הועברה על ידי מנהלה ובעליה, מר בנימין ליפמן לחברת "סי .בי. ליפמן בע"מ".

המשיב פסל את ספרי המערערת לשנים שבערעור בשל ליקויים מהותיים ובהתאם לסעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 (להלן - הפקודה). המערערת הגישה ערר על החלטה זו אך זה נדחה על ידי הוועדה לקבילות פנקסים ביום 17.9.2000.

המשיב הוסיף למחזורי המערערת סכומים של 1,846,560 ש"ח ו- 2,439,432 ש"ח לשנים 1994 ו 1995 בהתאמה. שומת המשיב נומקה בכך כי הכנסות המערערת הינן בלתי סבירות וזאת בהתייחס לאחוזי הרווח הגולמי העולים מדו"חות המערערת, 11.91% ו 14.05% לשנת 1994 ולשנת 1995 בהתאמה.  סכומי התוספת למחזור חושבו על בסיס שיעור רווח גולמי של 35% אשר התבסס על תדריך כלכלי לענף שהוכן על ידי המחלקה הכלכלית של רשות המסים.

עיקרי טענות המערערת

1.      למערערת לא ניתן, על ידי המשיב, זמן מספיק להיערך ולהכין את החומר אשר יגבה את טענותיה קודם הוצאת הצו.

2.      המשיב לא ערך בדיקה של הרווח הגולמי העולה מתוך ספרי המערערת ולא ערך בדיקות מעמיקות בספריה אשר היו יכולות להניב תוצאה שונה מזו שהגיע אליה.

3.      העסקים אליהם השווה המשיב את המערערת אינם דומים לה בהיקפם ומהותם בעוד עסקים דומים לא נבחנו על ידי המשיב לצורך ההשוואה.

4.      התדריך הכלכלי מבוסס על שיחות עם בעלי עסקים בענף ללא שנעשה ניתוח מעמיק של העסקים הדומים שהמידע לגביהם שימש חומר הגלם לבניית התדריך. עיקרו השוק הקמעונאי שאינו הולם את תיאורה של המערערת.

5.      השימוש בתדריך נעשה באופן שרירותי מבלי להתאימו לנתוני המערערת. המשיב התעלם מהשפעת שינויים בשיעורי המכס על טקסטיל מיובא בתקופה הרלבנטית לשנות המס שבערעור. לשיעור המכס השפעה ישירה על שיעור הרווח. להצפת השוק בסחורה זולה מיובאת יש השלכה ישירה על הרווחיות.

עיקרי עמדת המשיב

1.      הן בשלב השומתי והן לאחריו עד למועד הדיון ובמהלכו, לא הציגה המערערת נתונים מטעמה המגבים את עמדתה או הסותרים את עמדת המשיב.

2.      בהעדר נתונים, בספרים פסולים בשל ליקויים מהותיים, לא נותר למשיב אלא לשער את שיעור הרווח הגולמי בדרך של היקש מתוך התדריך הענפי.

3.      לא ניתן היה לחלץ מידע בקשר עם הרווח הגולמי מתוך חשבוניות המערערת .

4.      דרך בניית השומה הינה סבירה ותואמת את נתוני הענף.

5.      התדריך הכלכלי ראוי כי יוקש ממנו לגבי המערערת, עומד הוא בביקורת כלכלית שכלל לא הוצגה על ידי המערערת ונערך כשורה.

6.      יישום התדריך לגבי המערערת נעשה כראוי ולא באופן שרירותי מה גם שבבדיקה של עסקים דומים נמצא רווח גולמי מקורב לזה שקבע המשיב בעסקה של המערערת.

דיון

אין חולק כי ספרי המערערת הוחזרו לידיה בהמשך להחלטת הועדה לקבילות פנקסים על מנת לאפשר לה לשחזר את תנועת המלאי. בשל כך נמנעה מהמשיב, בשלב עובר לקביעת הצווים היכולת לנסות ולדלות מידע מתוך אילו. אולם לאור עמדת המשיב כי נכון הוא להמשיך ולקבל מידע מאת המערערת בכל שלב , גם לאחר הוצאת הצווים, וכאשר מידע כזה לא נמסר, הרי שהעובדה כי הספרים היו בידי המערערת והיא לא דלתה מתוכם נתונים וראיות הסותרים את עמדת המשיב, עובדה זו פועלת לחובתה.  במהלך שלב ב' בהליך השומתי, קרי שלב הטיפול בהשגה, לא הגישה המערערת נתונים המגבים את עמדתה. בשל המועדים הקבועים בפקודה, המשיב נאלץ להוציא צווים בהעדר נתונים מאת המערערת ועל סמך מיטב השפיטה. המשיב הבהיר כי הוא נכון לקבל נתונים מאת המערערת גם לאחר הוצאת הצווים (ראה תרשומת מש/4) תוך שישקול בחיוב מתן הסכמתו להארכת מועד להגשת הודעת הערעור. ממש/4 עולה כי מייצגה של המערערת טען כי ידרשו אך שלשה חודשים להתמודד "עם הטענות לחוסר במלאי ולאחוז הרווח". פרטיכל דיון זה הוא מיום 15.2.2001. לא הוצגו בפני המשיב מאותו מועד נתונים כאמור.  המערערת אישרה בפני הועדה לקבילות פנקסים כי שחזור תנועות המלאי הוא משימה הדורשת עבודה של חודשים ( ראה החלטת הועדה שצורפה להודעה המפרשת את נימוקי השומה בעמ' 6). שחזור ומעקב אחרי סחורה ספציפית שנרכשה ולימים נמכרה יכול היה להיעשות רק באופן חלקי , כך משום שבחלק מן החשבוניות אין תיאור הסחורה הנרכשת למשל לפי סוגי בדים אלא נרשם מחיר כולל (ראה לדוגמא מקבץ חשבוניות - מש/1). במלים אחרות לא ניתן היה לדעת מה מחיר הרכישה של מוצר שנמכר ועל כן לא ניתן לחלץ את הרווח הגולמי הקונקרטי (ראה גם עמ' 11 לפרטיכל הדיון עדות המפקח, עורך השומה). במצב דברים זה כבר נקבע כי התדריך הינו אמצעי חלופי לבניית השומה: