פסק-דין בתיק עדמ 24/06

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דין וההחלטה בבקשה לביטול פסק דין אזורי בתל-אביב (השופט שמואל טננבוים; בש"א 4583/06 דמ 8154/05), אשר בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות מטעם המערער ביום 12.2.06 פסק כנגדו על סמך כתב התביעה ודחה את בקשת המערער מיום 14.03.06 לביטול פסק דין.

2.         המשיב הגיש כתב תביעה שהומצא למערער. לא הוגש כתב הגנה. על רקע זה ביקש המשיב כי יינתן פסק דין בהעדר הגנה וניתנה אורכה נוספת למערער להגיב לבקשה והוא נמנע מלעשות כן. ביום 12.2.06 הוזמנו הצדדים לדיון. המערער לא התייצב לדיון וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

3.         בפסק הדין חייב בית הדין האזורי את המערער לשלם למשיב כדלקמן:

            א.        שכר עבודה  לחודש יולי 2005 בסך 2,400 ש"ח.

            ב.         פדיון חופשה שנתית  בסך 3,520 ש"ח.

            ג.         דמי הבראה בסך 2,975 ש"ח.

            ד.         דמי חגים בסך 2,840 ש"ח.

            ה.        תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,500 ש"ח.

            ו.         פיצויי פיטורים בסך  6,500 ש"ח.

לסכומים דלעיל הוספו הפרשי הצמדה וריבית מים 1.8.05 ועד ליום התשלום בפועל. וכן חוייב המערער בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

לצורך קבלת פסק הדין בהעדר הגנה המשיב ויתר על פיצויי הלנה, אך שמר לעצמו את הזכות לחדש את התביעה לפיצויי הלנה במידה ותוגש בקשה לביטול פסק דין.

4.         בעקבות פסק הדין, הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין הנתמכת בתצהיר בה המערער ציין, כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה או זימון לדיון: עוד ציין המבקש כי מספר תעודת הזהות המופיע על גבי פסק הדין אינו תואם את שלו. בית הדין האזורי ביקש את תגובת המשיב בכתב ולאחר קבלת התגובה ומבלי ומבלי שזימן את הצדדים, דחה את הבקשה לביטול פסק דין בקובעו:

"בתיק בית הדין מצויה הזמנה לדיון שנמסרה ל"בן משפחה" של  המערער וזאת  ביום 8.11.05. אין בבקשה כל התייחסות לנתון זה. אני קובע כי נעשתה מסירה כדין ועל כן דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות."

5.         המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין ועל ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק דין (בר"ע 411/06). וביום  27.6.06 ניתנה רשות ערעור בהתאם לתקנה 86(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב - 1991.

6.         על יסוד תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי - דין), התשנ"ב - 1991 הצדדים העלו את טענותיהם בדרך של סיכומים בכתב.

7.         בא כוח המערער טען כי הבקשה לביטול פסק-דין נדחתה ללא קיום דיון ובכך נמנע מהמערער להשמיע טענותיו ולקבל יומו בבית הדין. לטענתו, לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה, הזמנה לדיון או ההחלטה להגיב לבקשה למתן פסק דין לא לו ולא לבני ביתו. זאת משום שמספר תעודת הזהות היה שגוי בכל כתבי בית דין ובאישור המסירה, המערער ציין שהוא מקפיד להשיב לדברי דואר כפי שהשיב למכתב ההתראה ששלח לו המשיב.

            עוד  טען כי למערער סיכויי  הגנה טובים.

8.         בא כוח  המשיב התנגד לבקשה לביטול פסק הדין וטען כי היה על המערער להעלות טענות עובדתיות לגבי זהות החותמים על אישור המסירה בהזדמנות הראשונה ולא בשלב הערעור.לטענתו, המסירה היתה כדין כי כתב התביעה נשלח לאותה כתובת אליה נשלחו מכתבי ההתראה אשר המערער מודה שקיבל, ואילו המערער מנסה כעת להיבנות  מתקלה משרדית בדבר מספר תעודת הזהות. מעבר לכך טען המשיב כי סיכויי הערעור קטנים.