פסק-דין בתיק עבל 90/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציגת הציבור גב' חנה קפלינוב; 5177/02) שדחה את תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בגבו כתאונה בעבודה על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן - החוק).

2.         הרקע העובדתי נקבע בפסק הדין על-פי תצהירו של המערער והוא מפורט בהרחבה בפסק דינו של בית הדין האזורי.

"3.       התובע פירט את אופי תפקידו במסגרת תצהירו כדלהלן:

התובע ציין כי הוא הועסק כדוור ברשות הדואר במשרה מלאה החל מחודש 9/79 ואילך וכי שעות עבודתו היו מ-8:00 - 17:00 לעתים קרובות אף יותר ובמשך 6 ימים בשבוע. התובע הוסיף וציין כי הוא נדרש לחלק דברי דואר שונים לחנויות, בתי דירות, בתים פרטיים ורבי קומות וכן, לחלק דברי דואר רשום, דברי דפוס או חבילות במשקל חצי ק"ג לדבר דואר. התובע תיאר את אופי עבודתו ואת סוג הפעולות אותם ביצע כך:

            לגירסתו, מידי בוקר הוא נהג להגיע לסניף הדואר על מנת לרכז את דברי הדואר השייכים לאזור החלוקה שלו. לאחר מכן מיין את דברי הדואר על פי אזור החלוקה על פי סוג הדואר (דבר דפוס או חבילות) ולפי סוג הנמענים (בתי דירות או חנויות). לאחר שסיים למיין, העמיס את דברי הדואר על רכב או קטנוע שהיה ברשותו ויצא לאזור החלוקה.

            התובע ציין כי במשך תקופת עבודתו הוא ביצע את עבודתו באזורי החלוקה ב-4 אופנים שונים: תחילה באופן רגלי לאחר מכן, באמצעות שימוש בעגלות, בשלב מאוחר יותר נעזר בתלת אופן ולאחר מכן - החל משנת 1996 ואילך - בקטנוע.

            ביחס לחלוקה הרגלית ציין התובע כי הוא נדרש לנוע רגלית למרחקים של מאות מטרים כשתיק הצד המכיל דברי דואר מונח על כתפו וכן כי כאשר הגיע לבנין היה מניח את התיק שעל כתפו על הקרקע מתכופף וכן כי כאשר הגיע לבנין היה מניח את התיק על הקרקע מתכופף על מנת להרים את דבר הדואר כדי לשימו בתיבה ולאחר מכן, על מנת להרים את התיק שוב וחוזר חלילה.

            לאחר סיום חלוקת דברי הדואר שבתיק הוא חזר על הפעולות, שב לרכב לקח את דבר הדואר שהניח שם קודם לכן ויצא לסיבוב חלוקה נוסף.

            אשר לתקופה שבמהלך שנות ה-80, עת החל התובע לחלק דברי דואר באמצעות עגלות, הרי שהתובע העמיס את דברי הדואר על העגלה והוליך אותה כשהוא אוחז בידית העגלה. לגירסתו בכל פעם שנדרש לעלות על מדרכה או לעלות במדרגות היה עליו להרים את העגלה יחד עם הדואר וזאת, כ-80 פעם ביום.

            אשר לתקופה במהלכה חולקו דברי הדואר באמצעות תלת אופן (החל מתחילת שנות ה-90) ציין התובע - כי נדרש לדווש את תלת האופן העמוס לעתים בעליות ובזויות קשות, וכאשר הגיע לבית דירות, נהג לקחת את דברי הדואר המיועדים לאותו בנין, לחלקם ולאחר מכן לשוב לתלת האופן ולהמשיך בחלוקה.

            אשר לתקופה במהלכה עשה התובע שימוש בקטנוע (החל משנת 96 ואילך), הרי שהתובע ביצע את חלוקת הדואר בתקופה זו כשהוא רכוב על קטנוע אליו מחובר ארגז כאשר בכל פעם שהגיע אל הנמען הוא נדרש למשוך את הקטנוע שמשקלו כ-100 ק"ג לערך, לעלות את המגבה האחורי, לדחוף את הקטנוע קדימה כדי להוריד את המגבה לתחילת הנסיעה וזאת, במשך עשרות פעמים ביום.

            כן ציין התובע כי במהלך תקופת עבודתו היו מספר נמענים אשר לצורך הגעה אליהם הוא נדרש לטפס עשרות מדרגות כשהוא נושא את התיק המכיל דברי דואר.

4.         התובע פירט אף את אופי עבודתו במסגרת הודעתו לחוקר הנתבע     מ/1 שם ציין כך:

'אני מבצע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הגב לתיק שמונח על הרצפה וכן, הרמת התיק כל יום על הכתף. כמו כן, במשך 4 השנים האחרונות עבדתי עם קטנוע עם ארגז מברזל מאחור והחומר בתוך הארגז.

כל עצירה מרים את הקטנוע על הרגליים האחוריות לחניה ומחלק את הדואר שוב עובר לקטנוע מוריד את הרגליים האחוריות וחוזר חלילה".

3.         בסופו של הפירוט ובחינת אופי עבודתו של המערער מסכם בית הדין האזורי ואומר כך:

"6.       נראה כי דברים אלה של בית הדין הארצי לעבודה ובמיוחד, הדברים כפי שצויינו בעניין קריידלר כוחם יפה אף לענייננו, שכן, מהראיות עולה כי עבודתו של התובע כללה אמנם פעולות חוזרות של חלוקת דברי דואר, על כל הכרוך בכך, אלא - שפעולה זו היתה מורכבת מתנועות מגוונות ובכלל זאת: מיון דברי דואר, הליכה או נסיעה על גבי קטנוע, עמידה, התכופפות, הרמת משא, משיכה, טיפוס במדרגות, הוצאת דברי דואר מהתיק, הכנסת דברי דואר לתיק הכנסת דברי דואר לתיבות הדואר או מסירתם ישירות לנמען. משכך, אפילו אם חלק מהתנועות הללו היה כרוך במאמץ פיזי הרי שבנסיבות העניין ובשים לב לגוון בתנועות הרי שאיננו סבורות כי מדובר במצב המצביע על קיומן של פגיעות זעירות שמקורן בתנועות דומות חוזרות ונשנות כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה".

4.         בישיבת קדם הערעור הסכימו באי כוח הצדדים כי יסכמו את טענותיהם בעל פה וסיכום טענותיהם יהווה חלק מן הסיכומים בכתב שיועברו למותב לכתיבת פסק הדין. בא כוח המערער ביקש אף להוסיף להשלים טענותיו גם בכתב.

5.         א.        בא  כוח   המערער  טען  כי   התנאי  להכרה  בפגיעה  כפגיעה  בעבודה    הוא כי הוכחו פעולות חוזרות ונשנות במהלך העבודה ולכן יש לבודד