פסק-דין בתיק עבל 782/06

השופטת רונית רוזנפלד

1.         תביעתה של המערערת להכרה בנזק ממנו היא סובלת בגבה כתאונה בעבודה נדחתה על ידי בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל פריימן ונציגי הציבור כהן דניאל ווינטראוב משה; בל 3396/05). בית הדין האזורי קבע, כי המערערת לא הוכיחה טענתה כי ביום 8.9.04 ארע לה אירוע תאונתי, שתוך כדי עבודתה, בעת שהתכופפה, הרגישה "קליק" בגבה. משלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי במהלך עבודתה של המערערת, דחה בית הדין את תביעתה להכרה בפגיעה בגבה כתאונה בעבודה. על כך הערעור שלפנינו.

2.         העובדות הרלבנטיות כפי שהן עולות מפסק דינו של בית הדין האזורי ומכלל החומר שבתיק הן כדלקמן:

א.        המערערת, סייעת לגננת בגן ילדים, הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 8.9.04 בה נפגעה בגבה. תביעתה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מן הטעם שלא הוכח כי ארע למערערת אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתה. על פי החלטת המוסד לביטוח לאומי, המערערת טופלה בגין כאבי גב מהם סבלה ימים אחדים לפני האירוע הנטען.

ב.         לתיק בית הדין האזורי הוגשו רישומים מן התיק הרפואי של המערערת. בין השאר הוגש מסמך  נושא תאריך 5.9.04. במועד זה התלוננה המערערת על "כאבים בעכוז ימין עם הקרנה לרגל ימין". הביקור נרשם כביקור רגיל. ביום 9.9.04 (למחרת האירוע הנטען ) נרשם: " ביקור חוזר מתאריך 5.9.04 כאבים בעכוז עם הקרנה לרגל ימין..." (ההדגשה שלי ר.ר). בביקורים נוספים במועדים: 12.9.04, 14.9.04, 19.9.04, לא נרשם דבר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה או אירוע תאונתי כלשהו, שבעקבותיו החלה המערערת לחוש בכאבים. גם בכרטיס הרפואי האורטופדי אין רישום אודות אירוע תאונתי בכלל, ותאונת עבודה בפרט.

ג.         לראשונה ביום 4.11.04, לאחר ביקור אצל רופא תעסוקה נרשם בתיק הרפואי של המערערת כי ביום 8.9.04 ארעה לה תאונה בעבודה, וזאת כאשר תוך כדי עבודת ניקיון בגן הרימה משקל כבד.

ד.        לאירוע התאונתי הנטען לא היו עדים.

ה.        מעיון בתיק הרפואי עולה, כי קיים רישום אודות כאבים בעכוז ימין, עם הקרנה לרגל ימין, עוד מיום 7.9.03.

3.         פסק הדין של בית הדין האזורי

בית הדין האזורי עמד על כך, כי המערערת מסרה גרסאות סותרות אודות האירוע התאונתי שבמהלכו חשה "קליק בגבה". בית הדין הפנה לעניין זה לגרסאות של המערערת  בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי, ובהודעת המערערת לחוקר המוסד. כמו כן התייחס בית הדין האזורי לכך, שהרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסת המערערת בדבר קיומו של אירוע תאונתי, מה עוד שהביקור מיום 9.9.04 נרשם כביקור המשך לביקור מיום 5.9.04, שקדם לתאונה, ובו היו למערערת תלונות זהות לאלו שהיו לה לאחר האירוע הנטען. בית הדין ציין, כי אף שנה קודם לכן ישנו רישום בדבר תלונה דומה.

עוד ציין בית הדין האזורי, כי טענת המערערת כי סיפרה לגננת שהרגישה "קליק" בגבה לא נתמכה בעדות הגננת. מכל הטעמים האמורים דחה בית הדין האזורי את תביעתה של המערערת.

4.         במסגרת דיון שקוים ב"קדם ערעור", הודיע ב"כ המערערת על הסכמתו לכך שנימוקי הערעור יחד עם הטיעונים שהשמיע בעל פה, יחשבו כסיכומים בכתב. ב"כ המשיב הודיעה  על הסכמתה כי טיעוניה בעל פה כפי שנרשמו בדיון, יחשבו כסיכומים בכתב. ב"כ הצדדים הסכימו כי פסק הדין ינתן על ידי המותב, בהסתמך על סיכומיהם.

5.         עיקרי טענות המערערת

א.        אין למצוא סתירה בהתייחסות המערערת לנסיבות האירוע התאונתי. משכך, לא היה מקום לדחות את תביעתה בהסתמך על סתירות כביכול בגרסתה.

ב.         העובדה שהמערערת טופלה בגבה קודם לתאונה הינה עניין רפואי שיכול למצוא ביטוי בקביעת שיעור נכותה של המערערת, אך אין בו כדי לשלול קיומו של אירוע תאונתי. בלט דיסק גורם לכאבים לאורך העצב עליו הוא לוחץ, ודווקא סביר יותר להניח שהנפגע יחוש בכאבים שלא בגבו אלא ברגלו. זו הייתה תשובתה של המערערת בבית הדין בהתייחסה לכאבים שחשה ביום 5.9.04.

ג.         בית הדין טעה בכך שלא ייחס משקל לעדות הגננת שראתה את המערערת כשהיא כפופה.

ד.          אין סתירות בגרסת המערערת גם בקשר לנסיבות שלאחר קרות    

          האירוע .

ה.        על ערכאת הערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה              

          הדיונית משיקולים של הגיון, בשים לב להגיונה הפנימי של עדות