פסק-דין בתיק עבל 725/07

: | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה חיפה
725-07
2.3.2008
בפני :
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה


- נגד -
:
מחמיד מוחמד
עו"ד האשם סעאידה
:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לאה רוזנברג
פסק-דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל פריימן; בל 717/05) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בליקוי שמיעה וטנטון מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק).

            תמצית עובדות המקרה והשתלשלות ההליכים בתיק:

2.         המערער, יליד שנת 1964, עבד במשך כ-18 שנים כמכונאי במוסך, תוך חשיפה לרעש מזיק. תביעתו למוסד לביטוח לאומי להכרה בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה נדחתה מחמת היעדר קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.

3.         בית הדין האזורי מינה את ד"ר ברקו כמומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן גם המומחה) לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין נסיבות עבודתו של המערער לבין ליקוי השמיעה והטנטון, הן כמחלת מקצוע והן בדרך של מיקרוטראומה.


4.         בחוות דעתו מיום 13.3.06 קבע המומחה כך:

" עפ"י הנתונים האודיומטריים ליקוי השמיעה, ממנו סובל, לפחות ברובו הגדול, אינו קשור לחשיפתו לרעש אלא לתחלואה מהטעמים הבאים:

1. ליקוי השמיעה הוא קשה מהמצופה מליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש בלבד.

2. ישנה אסימטריה שמיעתית LT>RT הבולטת בכל הבדיקות.

3. קיים קומפוננט הולכתי בכל הבדיקות, באוזן שמאל.

4. ליקוי השמיעה הוא בעל אופי פרוגרסיבי-מהיר, חלה התדרדרות בשמיעה גם כשאינו נחשף יותר לרעש.

אולם עפ"י בדיקות השמיעה קיימת סבירות שחלק מליקוי השמיעה, שמחוסר מעקב שמיעתי, קשה לקבוע את חלק, נובע מחשיפה לרעש. אולם, כאמור, ההתדרדרות המהירה בשמיעה, האסימטריה, קיומו של קומפוננט הולכתי והמשך ההתדרדרות בשמיעה גם כשלא נחשף יותר לרעש מצביעים על כך שעיקר ליקוי השמיעה נובע מתחלואה וחלקו הקטן יותר מחשיפה לרעש".

            לסיכום, מסר המומחה כי חלק קטן של ליקוי השמיעה התפתח לפי הלכת המיקרוטראומה ורוב ליקוי השמיעה נובע מתחלואה.

            בקשת המערער להפניית שאלות הבהרה למומחה נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 21.5.06. כן נדחתה בקשת המערער למנות מומחה רפואי אחר.

5.         ביום 4.10.06 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי הדוחה את תביעתו של המערער, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה. המערער הגיש ערעור לבית הדין הארצי (עבל 739/06), ובמהלך הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. על פי הסכמת הצדדים התיק יחזור לבית הדין האזורי אשר יפנה למומחה שאלות הבהרה בקשר לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין החשיפה לרעש מזיק לבין אפשרות פגיעה חלקית כתוצאה מהחשיפה. כן הוסכם שהמומחה יתבקש לשקול אפשרות של בדיקות נוספות בנוסף לבדיקות הקיימות.

6.         בהתאם להסכמה שהושגה בבית הדין הארצי, הפנה בית הדין האזורי למומחה ביום 22.3.07 שאלות הבהרה בזו הלשון:

"1. מהו אחוז נכות השמיעה הכוללת (הן בגין ליקוי שמיעה מרעש מזיק והן מליקוי שמיעה שמתחלואה)?

2.   מהו חלק הנכות הנובע מרעש מזיק?

3.   מהו חלק הנכות הנובע מתחלואה?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>