פסק-דין בתיק עבל 70/06

השופטת ורדה וירט - ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אפרת לקסר ונציגי הציבור מר אברהם בקשי וגב' דליה קלישבסקי; בל 462/98), אשר דחה את התביעה להכיר בליקוי בברכו הימנית של המערער כפגיעה בעבודה, על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995.

רקע והשתלשלות ההליך בבית הדין האזורי

2.         הצדדים הסכימו בבית הדין האזורי על העובדות כדלקמן:

א.        ביום 2.2.96 אירע למערער אירוע תאונתי בעבודה.

ב.         התאונה אירעה  כאשר ביצע עבודה על גג קניון בצורת פרמידה בהרכבת לוחות זכוכית.

ג.         תוך כדי הליכה על הגג עם הזכוכית, רגל שמאל של המערער נפלה לתעלה נמוכה יותר ורגל ימין התקפלה וקיבלה מכה מפינת הבטון של התעלה בברך הרגל.

3.         בית הדין האזורי מינה את ד"ר יצחקי כמומחה רפואי, אשר בחוות דעתו העריך  תחילה כי יש קשר סיבתי בין מצבו של המערער לבין האירוע התאונתי.

            ד"ר יצחקי נשאל שאלות הבהרה בנדון ובמהלכן חזר בו מחוות דעתו והעריך, שתתכן בהחלט האפשרות שאין לליקוי בברך  קשר לתאונה הנדונה. והוסיף ש" בהחלט יכול להיות שגורמים אחרים גרמו למחלה".

            לאור הסתירה באשר לשאלת הקשר הסיבתי קבע בית הדין האזורי, לבקשת הצדדים, כי חוות הדעת של ד"ר יצחקי לא תיחשב כראיה בתיק.

            כמו כן, מינה בית הדין האזורי את ד"ר צינמן, במקום ד"ר יצחקי לצורך מתן חוות דעת.

4.         ד"ר צינמן בחוות דעתו שלל את הקשר הסיבתי בין מחלתו של המערער בברך לבין האירוע התאונתי שאירע לו בעבודה ביום 2.2.96.

            בא כוח המערער ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ובית הדין התיר לו שלוש פעמים לפנות אל המומחה בשאלות אלו.

            בפעם הראשונה המומחה השיב, כי אין תיעוד בתיקו הרפואי של המערער לבעיות רפואיות שקדמו ליום האירוע. המומחה ציין כי הנזק נגרם כתוצאה מנזק ניווני כרוני לסחוס, אשר נגרם מלחץ על הפיקה עקב עמידה לא אנטומית של הפיקה או מסיבה אדיופטית אשר בה נגרם הכאב באופן ספונטני ללא סיפור של חבלה.

            למען הסר ספק, התיר בית הדין  למערער לשאול שאלת הבהרה נוספת, האם האירוע שאירע למערער ביום 2.2.06 גרם לעמדה לא אנטומית של הפיקה שגרמה למחלת המערער. ד"ר צינמן השיב על כך בשלילה.

5.         בין לבין ניתנה חוות דעת של  ד"ר הלפרין, אשר מונה כמומחה מטעם בית משפט השלום בראשון לציון בתביעת הנזיקין שהגיש המערער כנגד המעביד בגין אותה תאונה. בחוות דעתו של ד"ר הלפרין נקבע, שנותרה למערער נכות זמנית ו/או צמיתה כתוצאה מהתאונה של 2%.

ד"ר צינמן הופנה לחוות דעתו של ד"ר הלפרין, גם לאחר שעיין בה דחה את הטענה בדבר קשר סיבתי, וזו היתה לשונו:

                        "לאחר שעיינתי בחוות דעתו של ד"ר הלפרין מיום 2.9.05 לא מצאתי נתונים חדשים שלא עמדו לרשותי שיכולים לקשור בין התאונה הנדונה ביום 2.2.96 לבין הנכות בשיעור של 2% כפי שקבע ד"ר הלפרין."

6.         המערער ביקש למנות מומחה נוסף במקום ד"ר צינמן, ובקשתו זו נדחתה.