פסק-דין בתיק עבל 595/07

השופט עמירם רבינוביץ

1.         השאלה שעלינו להכריע בה בערעור זה היא, האם ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער הוא "תאונת עבודה" על דרך המיקרוטראומה או "מחלת מקצוע". בית הדין האזורי בחיפה (בל 2048/04 ; השופטת עפרה ורבנר כדן יחיד) השיב על כך בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

הרקע

2.         המערער, יליד 1949, עבד כטכנאי מערכות מצבעה כ - 8.5 שעות בממוצע ביום החל מחודש ספטמבר 1980 ועד לחודש פברואר 2002.

3.         במהלך עבודתו נחשף המערער לרעשים בשיעורים משתנים החל מ - 80 דציבל ועד ל - 92 דציבל. אין חולק, כי עיקר עבודתו של המערער התבצעה במצבעה, אזור בו עוצמת הרעש היא 84.6 דציבל בעת הפעלת המכונות.

4.         במסגרת עבודתו השתמש המערער לסירוגין באוזניות.

5.         המערער הגיש תביעה למשיב (להלן : המוסד) להכיר בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה". תביעתו נדחתה בנימוק ש" לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לירידה בשמיעתך". עוד צויין במכתב הדחייה כי : " הנזק הקל שאובחן אינו מתאים לנזק על רקע חשיפה לרעש תעסוקתי".

ההליך בבית הדין האזורי

6.         על דחיית תביעתו על ידי המוסד הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי. במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה לעבודתו של המערער. לאור האמור, מינה בית הדין האזורי את ד"ר יעקב פלוטקין כמומחה (להלן : המומחה הראשון או ד"ר פלוטקין). המומחה הראשון נשאל את השאלות הבאות :

"א.      האם סובל התובע [המערער - ע.ר.] מירידה בשמיעה ובאיזו מידה ?

ב.         האם הליקוי בשמיעתו של התובע נגרם או הוחמר כתוצאה מחשיפתו לרעש במהלך שנות עבודתו?

ג.         באם כן, האם נגרם לתובע נזק לאוזן הפנימית? האם נגרמה לתובע ירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור?

ד.         האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ'מחלת מקצוע' לפי פריט 7 בחלק ב' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954?

ה.        האם חשיפתו של התובע לרעש כמתואר לעיל גרמה לו לפגיעות זעירות, חוזרות ודומות שניתן להבחין בהן ולייחס אותן לזמן מסויים? האם הפגיעה גרמה לנזק?

ו.          אם התשובה לשאלה קודמת חיובית - האם היו הפגיעות הנ"ל בעלות אופי בלתי הפיך ( irreversible ), כך שבהצטרף אליהן פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

ז.         אם לא, האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואתי רגיל?" 

7.         המומחה הראשון השיב על השאלות שנשאל בזו הלשון :

א.        תשובתי ניתנת על סמך בדיקת ההדים הקוכלאריים מ 11.9.03 ובדיקת הפוטניצאלים המעוררים השמיעתיים מ 28.4.04 : לתובע שמיעה תקינה בתחום התדרים KHZ 5-1 ולכל היותר ליקוי שמיעה קל בתדרים שמעל KHZ 5.

ב.         לאור תשובתי א לעיל ורצף תשע בדיקות השמיעה החל מ 19.5.85, ניתן לקבוע בודאות מוחלטת כי לא התפתח אצל התובע אותו ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו"צ האופייני לחבלות רעש תעסוקתי מזיק, על פני תקופה של 22 שנים.

ג.         לא נגרם נזק לאוזניו הפנימיות של התובע. לא נגרמה לתובע ירידה בכושר השמיעה בתדרי הדיבור.

ד.         לא נתקיימו בתובע התנאים להכיר בלקוי  השמיעה שבאוזניו כ'מחלת מקצוע' לפי פריט 7 בחלק ב' של התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954.