פסק-דין בתיק עבל 595/05

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית השופט הראשי, איטה קציר; בל 4365/00) בו נדונה תביעתו של המשיב והמערער שכנגד (להלן גם מר באסם) נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן גם המל"ל) לקבלת הפרשי קצבת נכות מעבודה ופיצויי הלנה עבור איחור בתשלום הקצבאות. בית הדין האזורי, בהתבסס על חוות דעת רואה חשבון מומחה מטעמו, קיבל את תביעתו של מר באסם כך שקבע כי על המל"ל לשלם לו את הסכומים הבאים: סך של 119,866 ש"ח בגין הפרשי קצבאות, סך של 123,118 ש"ח בגין פיצויי הלנה על איחור בתשלום הקצבאות, וסך של 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

על הסכום של 119,866 ש"ח בגין הפרשי קצבאות אין מחלוקת בין הצדדים. ערעורו של המל"ל מתמקד בסכום שנפסק ברכיב של פיצויי ההלנה. ערעורו של מר באסם עוסק בפסיקת בית הדין האזורי שלא לחייב את המל"ל בתשלום הוצאות עבור חוות דעת שהגיש מטעמו לבית הדין, וכן הוא טוען כי על המל"ל לשלם לו סכומים שנוכו מקצבתו בפועל.

            להלן עיקר העובדות, ההליך בבית-הדין האזורי ופסק דינו

2.         מר באסם נפגע בתאונה מיום 18.1.87 שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. לאורך השנים נקבעו לו אחוזי נכות שונים על ידי ועדות רפואיות, עד שלבסוף, בהחלטת ועדה רפואית מיום 17.11.96, הוכרה לו נכות צמיתה בשיעור של 100% החל מיום 1.7.87. המל"ל שילם למר באסם קצבת נכות מעבודה לרבות פיצוי על איחור בתשלום.

            ביום 10.12.00 הגיש מר באסם תביעה נגד המל"ל לבית הדין האזורי, בטענה כי מבדיקה שערך עולה שהסכומים ששולמו לו על ידי המל"ל נופלים מהסכומים המגיעים לו על פי דין. תביעתו התבססה על חוות דעת מטעם רואה חשבון מר חיים כהן, לפיה מגיעים למר באסם הפרשי קצבאות ופיצויי הלנה בסך של 369,704 ש"ח נכון ליום 31.12.99. המל"ל, מנגד, טען ששולמו למר באסם כל הסכומים המגיעים לו על פי דין.

3.         לשם הכרעה בסוגיה, מינה בית הדין האזורי מטעמו את רואה החשבון מר גדעון ברקסמאיר (להלן גם המומחה), על מנת שיגיש חוות דעת באשר לזכאותו של מר באסם לסכומים הנטענים.

            על מנת לפשט את המחלוקת בין הצדדים, נבהיר כי עמדת המל"ל היא התשלום המגיע למר באסם הוא שיעור הגמלה המעודכנת, בעוד שמר באסם טוען כי יש להצמיד את הגמלה, ששולמה באיחור, למדד המחירים לצרכן. המומחה שמונה על ידי בית הדין האזורי, כפי שנראה להלן, חישב את פיצויי ההלנה בהצמדה למדד המחירים לצרכן, והוא דבק בעמדתו זו גם לאחר שהופנתה אליו שאלת הבהרה על ידי בית דין זה במהלך הדיון בערעורים.

חוות דעתו של המומחה מיום 13.4.04 שהוגשה לבית הדין האזורי חולקה לשני פרקים: הפרק הראשון דן ב חישוב הפרשי הקצבאות שלא שולמו והפרק השני עסק ב" חישוב הפרשי פיצויי הלנה לאיחור בתשלום קצבאות ו/או הפרשי הקצבאות".

            בפרק הראשון לחוו"ד, קבע המומחה לא שולמו למר באסם מלוא הקצבאות המגיעות לו עבור התקופה שבין חודש ינואר 1987 לחודש נובמבר 1999, והסכום המגיע לו על בסיס מדד המחירים לצרכן 2/04 הינו 119,866 ש"ח. סכום זה אושר על ידי בית הדין האזורי ואין הוא נתון במחלוקת בין הצדדים. יצוין כי המל"ל הציג למומחה שאלת הבהרה אליה צירף טבלה ובה שיעורי הנכויות שנקבעו למר באסם בוועדות השונות, והמומחה השיב כי "תוצאת חוות הדעת לא תשתנה מהותית מאחר ולתובע נקבעו בסופו של דבר 100% נכות מיום התאונה. השינוי היחידי שיכול להיות - הגדלת הפיצוי לתובע...".

            בפרק השני לחוו"ד, הגיע המומחה למסקנה כי על המל"ל לשלם למר באסם סך של 123,118 בגין פיצויי הלנה על האיחור בתשלום קצבאותיו, והחישוב בוצע על בסיס מדד המחירים לצרכן 2/04. בשל חשיבות העניין, אצטט להלן מחוות דעתו:

"1. לתובע שולמו 4 פעמים פיצויי הלנה בשל איחור בתשלום קצבאות ו/או הפרשי קצבאות בתקופה מאי 1990 - דצמבר 1996...

      ...

4.   על התובע (צ.ל הנתבע - ו.ו.ל) היה לשלם בכל מועד בו נקבעה דרגת נכות חדשה את פיצויי ההלנה כשהם מחושבים מתאריך הגשת הבקשה לקביעת הנכות מעבודה - ראה תקנה 4(ב) לתקנות הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום)(גימלאות המוסד לביטוח לאומי), התשמ"ד-1984.

5.   תשלום קצבאות או הפרשי קצבאות מעודכנות לתאריך התשלום לפי "מדד קצבה לנכים" אינו מהווה פיצוי על האיחור בתשלום הקצבה או הפרשי הקצבה. ע"פ חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד- 1984 חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961, אינו חל. על כן הפיצוי היחיד בשל האיחור הוא תשלום הקצבה או הפרשי קצבה בערכה המעודכן בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן . ראה סע' 18(ב) ל"הצעת החוק".

6.   בעמודים 6-4 לטבלה המצורפת חושבו פיצויי ההלנה המגיעים לתובע עד למועד בו נקבעה דרגת נכות חדשה לתובע. במרס 1993 כאשר הופחתה דרגת הנכות חושבו פיצויי ההלנה שליליים (לטובת הנתבע).

7.   אופן החישוב: כל תשלום או הפרשי תשלום הוצמד למדד המחירים לצרכן הידוע בחודש התשלום לעומת מדד המחירים לצרכן הידוע בחודש שבו צריך היה התשלום להתבצע...

8.   בעמוד 3 של הטבלאות רוכזו ההלנות בטבלה כדלקמן: בטור הראשון נרשם הסכום ששולם ע"י הנתבע כפיצויי הלנה. בטור השני נרשם הסכום שצריך היה להשתלם לנתבע כפיצויי הלנה. בטור השלישי נרשם ההפרש בין השניים הנ"ל. בטור הרביעי שוערך ההפרש עפ"י מדד המחירים לצרכן מהתאריך בו צריך היה להשתלם עד ל 11/99. בטבלה נכלל הסכום ששולם ב-9/01 שהוא ממודד ל-11/99.

9.   סכום הפרשי פיצויי ההלנה שלא שולמו כפי שחושבו לעיל הינו 116,193 ש"ח על בסיס מדד 11/99.

10. הסכום הנ"ל ממודד לפי מדד המחירים לצרכן מ-11/99 לתאריך חוות הדעת (מדד 2/04) הינו 123,118 ש"ח".