פסק-דין בתיק עבל 579/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט ד"ר יצחק לובוצקי; בל 2355/06) בו התקבלה בחלקה תביעתו של המערער להכיר במחלה בברכיו, בצווארו ובגבו כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה בכל הנוגע למחלה בגב ובצוואר ויחד עם זאת קיבל את התביעה בכל הנוגע למחלה בברכיו של המערער וקבע כי היא תוכר כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק).

2.         להלן עיקר העובדות וההליך בבית הדין האזורי ובבית דין זה

א.  הצדדים הגישו לבית הדין האזורי רשימה מוסכמת בדבר עובדות המקרה. על פי רשימה זאת, המערער, יליד 1939, עבד כעצמאי בעבודות זגגות ותריסים משנת 1958 עד לשנת 1997, לאורך 8-10 שעות עבודה ביום. עיקר עבודתו של המערער התמקדה בסבלות - הקמה ונשיאה של מסגרות לחלונות וזכוכיות העשויים מחומרים שונים ובמשקלים מצטברים של מאות ק"ג מדי יום. עבודתו של המערער חייבה אותו להתכופף עשרות פעמים ביום בממוצע, לכרוע ולעמוד. המערער מתלונן על כאבים בגב, בצוואר ובברכיים, וטוען כי הם נובעים מעבודתו.

ב.   בית הדין האזורי מינה את ד"ר אסא לב-אל כמומחה-יועץ רפואי על מנת שיחווה את דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין עבודת המערער לבין מצב גבו, צווארו וברכיו לפי תורת המיקרוטראומה. בחוות דעתו מיום 24.10.05 קבע ד"ר לב-אל כי קיים קשר סיבתי ברור בין נסיבות עבודתו של המערער לבין כאב הברכיים. עם זאת, לא נמצא קשר כזה בכל הנוגע לכאב הצוואר וכאב הגב התחתון. ד"ר לב-אל קבע כי הסיבות למחושיו של המערער בגב ובצוואר היו: "שינויים ניווניים של הדיסקות הבין חולייתיות בעמוד השדרה הצווארי, היצרות תעלת השדרה עם מחלה ניוונית של המפרקים הבין חולייתיים האחוריים (מפרקים פסטריים) שבין החוליה הרביעית לחמישית".

ג.   בא כוח המערער הפנה שאלות הבהרה לד"ר לב-אל. בתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע ד"ר לב-אל לעניין כאבי הצוואר כי: "ניתן לקבוע בוודאות כי אין קשר בין כאבי הצוואר לעבודתו וזאת מן הטעם שלא תואר בספרות הרפואית העוסקת באפידמיולוגיה של כאב צוואר קשר בין עבודת סבלות לכאב צוואר".

      באשר לכאבי הגב, הסביר ד"ר לב-אל: "אמנם תיאור נסיבות העבודה של התובע מתאים בהחלט לנסיבות הנחשבות כמהוות גורם סיכון להתפתחות מחלה ניוונית של הדיסקות (המתבטאות בכאב גב תחתון). דא עקא שממצאי הטומוגרפיה המחשבית מאפריל 1997 אינם מעידים על נוכחות של מחלה זאת".

ד.   בית הדין האזורי, בפסק דינו, אימץ את האמור בחוות הדעת וקבע כי המחלה בברכיו של המערער תוכר כתאונת עבודה, ואילו המחלה בגב ובצוואר לא תוכר כתאונת עבודה.

      מכאן הערעור שבפנינו.

ה.  בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפניי ביום 22.11.06 הסכימו הצדדים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי אחר לעניין הפגיעה בגב בלבד על בסיס התשתית העובדתית המוסכמת. בהלטה מיום 7.12.06 מונה פרופ' חיים צינמן כמומחה רפואי (להלן גם המומחה), והתבקש לחוות דעתו לעניין הקשר הסיבתי בין הפגימה בגבו של המערער לבין עבודתו.

ו.   בחוות דעתו, קבע המומחה כך: "אין קשר סיבתי (בעילת המיקרוטראומה) בין נסיבות עבודת המערער לבין המחלה במועד שבאה. מחלת הדיסק הבין חולייתי וכאבי הגב אינה מוכרת בישראל כמחלת מקצוע. אין מדובר בפגיעות זעירות חוזרות ונשנות. מתברר שמחלת הדיסק הבין חולייתי אינה שכיחה יותר באנשי 'הצווארון הכחול' יותר מאשר באנשי 'הצווארון הלבן' ואולי ההיפך הוא הנכון. סיבות רבות גורמות למחלת הדיסק והניוון הבין חולייתי ואינן קשורות ל'עבודה מאומצת'".

      כן קבע המומחה כי מצבו הרפואי של המערער הוא בגדר תהליך תחלואתי מתמשך וכי "השפעת נסיבות עבודת המערער על הופעת המחלה בעת שהופיעה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

ז.   ביום 13.5.07 הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

"א. האם עבודת המערער בסבלות החמירה או החישה את התפרצות מחלת הגב התחתון אצל המערער?

ב.   מדוע סייג המומחה הרפואי את דבריו בציינו כי 'אין קשר סיבתי (בעילת המיקרוטראומה) בין נסיבות עבודת המערער לבין המחלה במועד שבאה'?

ג.   האם כיוון המומחה הרפואי לכך, שאם המחלה היתה מתפרצת במועד אחר כן היה מוצא קשר סיבתי כאמור. במידה שכן, לאיזה מועד אחר כיוון המומחה?"

ח.  המומחה השיב לשאלות ההבהרה הנ"ל כך:

"א. עבודת המערער בסבלות לא החמירה או החישה את התפרצות מחלת הגב התחתון אצל המערער. מדובר במצב קונסטיטוציונלי.

ב.   התשובה באה בעקבות שאלה שהיתה מנוסחת באותה הצורה ולא היתה לי כל כוונת הסתייגות.

ג.   לא, אין כל מועד להתפרצות המחלה אלא מדובר במחלה ניוונית שמתקדמת עם הגיל ללא קשר לפעילות פיזית".