פסק-דין בתיק עבל 572/07
|
עב"ל בית דין ארצי לעבודה |
572-07
30.3.2008 |
|
בפני : 1. הנשיא סטיב אדלר 2. יגאל פליטמן 3. ורדה וירט-ליבנה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דוד אסור עו"ד איתמר כהן |
: המוסד לביטוח לאומי עו"ד דוד דיין |
| פסק-דין | |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (סגנית הנשיאה דיתה פרוז'ינין; בל 11344/04) בו התקבלה חלקית תביעתו של המערער בגין אירוע בעבודה מיום 27.11.02 (להלן גם האירוע בעבודה), כך שנקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקויים בגבו, אך עם זאת נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער דמי פגיעה עבור תקופת אי הכושר לאחר קרות האירוע בעבודה.
2. הרקע העובדתי:
א. המערער עבד באיטום גגות. ביום 27.11.02, תוך משיכת יריעת זפת חש המערער בגבו ונאלץ להפסיק את עבודתו.
ב. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה. תביעתו נדחתה בהודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 2.12.03, מהנימוק כי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין תלונות המערער, ולא הוכח שנגרם אירוע תאונתי למערער תוך כדי עבודתו.
מכאן תביעתו של המערער לבית הדין האזורי.
ההליכים בבית הדין האזורי:
3. בבית הדין האזורי התקיים הליך של דיון מוקדם בפני השופטת אורנית אגסי ובמהלכו בא כוח המוסד לביטוח לאומי הודיע כי המוסד לביטוח לאומי מוכן להכיר באירוע בעבודה כאירוע תאונתי. שתי פלוגתאות הוגדרו על ידי בית הדין האזורי והן:
"1. האם יש קשר סיבתי בין האירוע המתואר לבין הנזק הרפואי שנגרם לתובע בגבו, אם נגרם, ומהו מצבו הרפואי של התובע.
2. מהי תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע בגין הפגיעה בהתחשב במסמכים הרפואיים שבתיק".
בסופו של הדיון ניתנה החלטה לפיה התיק יועבר לשופט למתן החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי.
בית הדין האזורי מינה את ד"ר יעקב פעילן למומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן גם המומחה), לשם מתן חוות דעת בעניין הליקויים בגבו של המערער . המומחה מנה בחוות דעתו ליקויים בגבו של המערער שאובחנו בו עובר לאירוע בעבודה. כן קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקויים מהם סובל המערער בגבו, וזאת משלושה טעמים: ראשית, האירוע בעבודה לא מוזכר ברישומים הרפואיים הסמוכים אליו; שנית, מדובר במצב כרוני המתועד ברישומים רבים אחרים בתיקו הרפואי של המערער; ושלישית, ביום 12.1.03 אושפז המערער עקב החמרה במצבו, שאירעה 3 ימים קודם לכן, וגם שם לא נזכר האירוע בעבודה.
עם זאת, קבע המומחה כך:
" למען הסר ספק, לדעתי יש לאשר את תקופת אי הכושר שניתנה ביום 27.11.2002 - החל מיום 1.12.2002 ועד ליום 14.12.2002".
במענה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו מטעם ב"כ המערער, חזר המומחה על האמור בחוות דעתו לפיה " למען הספק", יש לאשר את תקופת אי הכושר, והוסיף כי: " זאת כתבתי כיוון שייתכן כי האירוע הנטען ביום 27.11.02 גרם להתקף כאבים כלשהו".
כן הוסיף המומחה כי אין כל קשר סיבתי בין האשפוז והחמרת בלט הדיסק L3-4 לבין האירוע בעבודה.
4. בית הדין האזורי בפסק דינו אימץ את מסקנותיו של המומחה, וקבע כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הליקויים בגבו של המערער. עם זאת, בהתאם לחוות דעתו של המומחה, קבע בית הדין האזורי כי המוסד לביטוח לאומי ישלם למערער דמי פגיעה עבור תקופת אי הכושר מיום 1.12.02 עד ליום 14.12.02.
מכאן הערעור שבפנינו.
5. במהלך ישיבת קדם הערעור שנערכה בפניי, הסכימו הצדדים לסכם את טענותיהם בעל פה שיהוו סיכומים בתיק אשר יועבר למותב למתן פסק דין.
6. טענות הצדדים בערעור:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|