פסק-דין בתיק עבל 571/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; בל 1811/05) אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 11.4.04.

2.         בית הדין האזורי קבע את הרקע העובדתי לתביעה כדלקמן:

"2.       התובע, יליד 1948, הינו בעלים של חברת בנייה, אשר עבד בה כמנהל.

3.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, קיים התובע סיור עבודה באתר בנייה בנתיבות, השייך לחברת הבנייה בבעלותו.

4.         במהלך הסיור, התובע ירד במדרגות לא גמורות באתר הבנייה ונפל.

5.         התובע חש בכאבים בישבן ובירך רגל שמאל.

6.         התובע פנה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 30.4.04, ושם התלונן כי מזה תקופה ארוכה (שנה) הוא חש כאבים בירך שמאל, קושי בעליה וחולשה ברגל שמאל."

3.         בהסכמת הצדדים בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי. המומחה שמונה הוא ד"ר דויד אנג'ל (להלן  גם - המומחה הרפואי) אשר התבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

            "8.1.   ממה סובל התובע ברגל שמאל או בירך שמאל?

8.2.      האם קיים קשר סיבתי אם על דרך של גרימה או החמרה בין האמור בסעיף 8.1 לבין התאונה מיום 11.4.04?

8.3.      האם מדובר בתסמונות מהם סבל התובע לפני התאונה או שמא מדובר בתחלואה טבעית?"

            בחוות דעתו השיב המומחה כדלקמן:

"א.      התובע סבל משבר מאמץ בצוואר עצם הירך על רקע שינוי מולד במבנה עצם הירך ( 100° VARUS ).

ב.         אין קשר סיבתי בין אירוע הנפילה במדרגות לבין מחלתו. וארוס בצואר הפמור גורם לשבר מאמץ בגלל מבנה לא תקין של העצם. בוצע הניתוח הנכון לתיקון זווית צואר עצם הירך כדי למנוע משבר המאמץ להפוך לשבר שלם.

            עפ"י הרישום ב-30.4.04 ברור שתלונותיו קדמו לאירוע והן היו במשך השנה שקדמה לאירוע. האירוע כלל לא מוזכר ברישום זה והממצאים לא מתאימים לשבר טרי.

            מדובר במצב תחלואי טבעי שהיה מתפתח באותה מידה ומגיע לאותו טיפול עם או בלי הנפילה מיום 11.4.04.

ג.         מדובר במחלה מולדת וטבעית שקדמה לאירוע. גם התלונות קדמו לאירוע."