פסק-דין בתיק עבל 570/05

השופט יגאל פליטמן

1.      המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט אילן איטח; בל 7355/04), בו התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ונדחה ערעורו על אופן הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן - תקנה 15),  על ידי הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.10.04 (להלן - הוועדה).

2.      טרם נבוא לידי הכרעה בהליך, נביא בקצרה את החלטת הוועדה ופסק הדין קמא, כדלקמן. לעניין נכותו הרפואית של המערער קבעה הוועדה, כי  " מדובר בשינויים ניווניים מתקדמים עם הגבלת תנועה ניכרת כתוצאה מחבלות חוזרות של הקרסול בקפיצות ונחיתות חוזרות מתוכן 3 אירועים לקראת שנת 2000. נכותו 20% לפי סעיף 35 (1) ג'. מכיוון שמדובר בכדורסלן מקצועי (נבחרת ישראל) והחבלות במסגרת מקצועו אין לדעת הוועדה מקום להוריד ע"ח מצב קודם והנכות לצמיתות כאמור 20% מכיוון שלא מסוגל לתפקד במקצועו".  אשר להפעלת תקנה 15, אימצה הוועדה את המלצת וועדת הרשות, לפיה " יש להגדיל הנכות בשליש מכיוון שמדובר במקצוע שאינו לכל החיים ולנפגע לא נותרו שנים רבות בתחום".

3.      המוסד ערער לבית הדין קמא על שהוועדה לא מצאה להפחית אחוזי נכות בשל מצב קודם, המערער דכאן  השיג בפני בית הדין על כי תקנה 15 לא הופעלה במלואה. בית הדין קמא מצא לקבל את ערעור המוסד באופן שעניינו של המערער הושב לוועדה על מנת שתנמק את מסקנתה, בדבר העדר הצורך בניכוי מצב קודם. טענת המערער, כי יש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתשקול האם יש מקום ליישום תקנה 15, נדחתה על ידי בית הדין קמא.

4.      כנגד פסיקת בית הדין, על שני ראשיה, הגיש המערער כאמור בקשת רשות ערעור. בהחלטה מיום 20.09.05 נדחתה טענת המערער כנגד השבת עניינו לוועדה על מנת שתנמק את מסקנתה באשר להעדר הצורך בניכוי מצב קודם. זאת לאור העובדה, כי בחינת סעיפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) אל מול החלטת הוועדה, מעלה כי החלטתה  בעניין זה אינה בהירה. בסעיפים 120 - 121 לחוק, נקבעו הוראות באשר להתחשבות בנכות קודמת, כדלקמן: " בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות... על אף הוראות סעיף 120, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי סימן ה', אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של הנכה". ובתקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), נקבע כי " הנסיבות שלפיהן תובא בחשבון נכות מעבודה קודמת לצורך הגדלת דרגת נכות מעבודה של נכה עבודה לפי סעיף 121 לחוק (להלן - דרגת הנכות המצטברת) הן אלה:

(1) כתוצאה מהאופי המצטבר של הנכויות צמצם נכה מעבודה בדרך קבע את הכנסתו מעבודה או ממשלח יד ב - 50%....

(2) צירוף דרגות הנכות מעבודה עשוי לזכות את הנכה באחת מאלה:

      (א) קיצבה במקום מענק;

      (ב) דרגת נכות כאמור בתקנה 16".

5.      כפי שציין בית הדין קמא מהחלטת הוועדה לא ברי כאמור, אם הוועדה לא מצאה להוריד אחוזי נכות בגין מצב קודם, כיוון שמצב קודם לא הוכח באופן שניתן להניח שהיו נקבעים בגינו אחוזי נכות, או שהוועדה לא מצאה להפחית אחוזי נכות בגין מצב קודם, כיוון שסברה, שמדובר ב" חבלות במסגרת מקצועו". ככל שהוועדה אכן סבורה כי לא הובאו מסמכים ואין במבקש ממצאים המעידים על נכות משוערת קודמת, הרי שאכן אין מקום להפחתת אחוזי נכות בשל מצב קודם. אם הוועדה סבורה כי המבקש סבל מ"מצב קודם" אך יש לפעול לצירוף דרגות נכות, הרי שאין בידה לעשות כן ב"מסלול מקוצר". במקרה כזה, על המבקש  לפנות בנדון לפקיד תביעות בתביעה להכרה בפגיעות קודמות כבתאונות בעבודה. ככל שאלו יוכרו כתאונות או כפגיעה מיקרוטראומטית, יהא רשאי המבקש לפנות לפקיד התביעות  בבקשה להתחשבות בנכות קודמת, ופקיד התביעות יבחן את העניין על פי הקבוע בחוק ובתקנות. משכך פסק הדין קמא בסוגיה זו ראוי להתאשר מטעמיו.

6.      אשר להפעלת תקנה 15, הודיע המוסד על הסכמתו להשיב את עניינו של המערער לוועדה אשר תבחן שוב את אופן הפעלת תקנה 15, תוך שתנחה עצמה ליתן מירב המשקל לשאלת מקצועו של המערער ללא קשר לכך שבעתיד אפשר שיהא עליו להחליף מקצוע ממילא. זאת באשר החלפת מקצוע כשלעצמה הינה סיבה נוספת להגדלת אחוזי הנכות מכח תקנה 15, ואינה סיבה להפחתתה.  המערער הודיע אף הוא על הסכמתו להשבת עניינו כאמור.

7.      אנו נותנים תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים. הוועדה אליה יושב עניינו של המערער תפעל על פי הנחיית פסק דין זה, כמפורט בסעיפים 5 ו -6 לעיל. כיוון שרק חלק מטענות המערער התקבלו, לא מצאנו לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן היום,  ט"ו בחשוון התשס"ה (17 בנובמבר 2005), בהעדר הצדדים.

___________________  ______________  _____________________

סטיב אדלר, נשיא                יגאל פליטמן, שופט    ורדה וירט - ליבנה, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: