פסק-דין בתיק עבל 564/06

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב - יפו (השופטת אהובה עציון; בל 91912/99) בו נדחתה תביעת המערערת להכיר במחלת ריאות בה לקתה כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה עפ"י הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2.         להלן העובדות העולות מפסק הדין בבית-הדין האזורי

א.  המערערת עבדה כמפקחת בניה בוועדה המקומית לתכנון ובניה במחוז מרכז. עפ"י טענת המערערת, במסגרת עבודתה היא נהגה לבקר באתרי בניה רבים ושונים מאז חודש 12/83 עד ליום 16/6/98. המערערת נחשפה באתרי הבניה הרבים לחומרי בניה כגון מלט, חול בניין, חצץ, אבק, סיד, אסבסט וכיו"ב חומרים שלטענתה גרמו למחלת הריאות הפלאורלית שנתגלתה אצלה בשנת 1995. תביעתה למוסד להכיר במחלה כמחלת מקצוע או פגיעה בעבודה נדחתה ביום 20/6/99. מכאן תביעתה לבית הדין האזורי.

ב.   הצדדים הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי על ידי בית הדין. בית הדין האזורי מינה בתחילה את פרופ' צבי מרום אולם מינויו בוטל לאחר שנודע לבית הדין כי פרופ' מרום אינו עובד עוד בבית החולים "מאיר". במקומו מונה פרופ' עמיחי רובין אך גם מינויו בוטל מאחר שבעבר ייעץ למערערת בעניינה הרפואי. לבסוף הוסכם למנות במקומו את ד"ר משה ליג'י כמומחה (להלן המומחה) בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתה של המערערת לבין מחלת הריאות שהמערערת לקתה בה.

ג.   בית הדין האזורי הפנה למומחה את השאלות הבאות:

"1. מה היא המחלה או הפגימה שאובחנה אצל התובעת (לעניין הריאות משנת 1995) ואילך ?

2.   האם מחלת התובעת היא בגדר 'מחלת מקצוע' על פי רשימת מחלות מקצוע הקבועה בחוק הביטוח הלאומי?

3.   האם ישנו קשר סיבתי בין מחלת התובעת לתנאי עבודתה כמתואר בעובדות שפורטו בסעיף 2 דלעיל?

4.   אם מחלת התובעת איננה 'מחלת מקצוע', האם יש לראות בה תוצאה של נזקים זעירים לא-מוחשיים ומצטברים (מיקרוטראומה)?

5.   אם התשובה לשאלה ד' חיובית האם השפעת המיקרוטראומות (אם היו כאלה) על מצבה התחלואתי של התובעת (לעניין הריאות) היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כגון מצב בריאותה הקונסטיטוציונלי ?"

ד.   המומחה השיב לשאלות אלה ביום 11.11.04 בחוות דעתו כדלקמן:

      " המחלה ממנה סובלת הנ"ל (לעניין הריאות משנת 1995)  היא פליאוריטיס (דלקת של קרום הריאות) עם הופעת תפליטים פלאורליים חוזרים (דהיינו הופעת נוזלים בקרום הריאות)... אפשרות וגורמים אחרים לתהליכים חולניים נוספים האחראים לדלקת שכזו בקרום הריאות בנ"ל הועלו בתדירות משתנה. האפשרות של מחלת קרום הריאות אשר נגרמה ע"י חשיפה לאסבסט לא עלתה, אלא בחוות הדעת המשפטית שניתנה ע"י פרופ' ריבק יוסף. לאפשרות אבחנות זו סבירות נמוכה מהסיבה שמידת החשיפה של הנ"ל לאסבסט הוגדרה ע"י גורמי התעסוקה כבלתי מספקת בכדי לגרום לסיכון, וגם כיוון שקיימות אפשרויות אבחנתיות נוספות שכלל לא נשללו ע"י ממצאי הבדיקות השונות, והסבירות שמדובר בהן הינה גבוהה לעומת הסבירות למחלה שנגרמה ע"י אסבסט (שכאמור זו איננה חשיפה משמעותית, ובמקרה של הנ"ל שהרי לא מדובר בעבודת פועל החשוף לאסבסט באופן מתמשך).

      הסבירות שמדובר בזיהום הנגרם ע"י שחפת כגורם לדלקת של קרום הריאות, הינה גדולה לעומת יתר הגורמים עפ"י ממצאי החומר הרפואי. לנ"ל צרור סימנים מובהקים של חשיפה לשחפת:

1.   תסנין באונה העליונה של הריאה, וכן בחלק העליון של אונה תחתונה.

2.   תבחין נוגדנים (מנטו) חיובי לשחפת.

3.   בלוטת לימפה גדולה ומסוידת במיצר שהוא תופעה ידועה של זיהום שחפתי ראשוני.

4.   ממצא של 'גרנולומה' (שהוא מבנה תאי אופייני) בבדיקה מיקרוסקופית של דגימת ריקמה עוד בטרם מתן טיפול ע"י טלק (חומר זה עלול כשלעצמו לגרום להופעת 'גרנולומה').

5.   כל הנתונים הרלוונטיים להרכב נוזלי קרום הריאות שנוקזו מתאימים לשחפת.

6.   מוצאה של הנ"ל - רומניה, שהיא ארץ שבה מחלת השחפת נפוצה מאוד.