פסק-דין בתיק עבל 539/05

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג-שהם ונציג הציבור מר משה עזרא; בל 1470/03) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר בליקוי בשמיעתו כפגיעה בעבודה. על פי הוראת חוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש) התשנ"ה-1995 (להלן - החוק או חוק הביטוח הלאומי).

2.         בית הדין האזורי תאר את הרקע העובדתי כך:

" 1.       עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 4.7.04, ועל פיהן - התובע עבד בין השנים 1975 - 1978 בתעשייה האווירית כמהנדס יצור והרכבה של מטוסי כפיר. בעבודתו היה חשוף התובע כ-8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע לרעש מזיק שנבע מסמרור מסמרים של חלקי מתכת באמצעות פטיש אויר על גבי שלד מטוס.

2.         בקצה ההאנגר נערכו ניסויים במנועי סילון אשר היו מפיקים רעש בצורה של שריקות קצרות ולעיתים רעש ממושך. תמיד הרעש היה פתאומי.

3.         בתחילת שנות ה-80 החל התובע לחוש בירידה בשמיעה וברעשים באוזן שמאל, אך בדיקת השמיעה הראשונה נעשתה בשנת 1994.

4.         התובע עבד ברעש מזיק על פי תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התשמ"ד - 1984."

3.         בהסכמת הצדדים בית הדין האזורי מינה את ד"ר יעקוב פלוטקין מומחה למחלות אף אוזן וגרון, כמומחה רפואי מטעמו על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודתו של המערער לבין הליקויים בשמיעה.

            המומחה הרפואי בחוות דעתו הראשונה שלל קשר סיבתי רפואי בין עבודתו של המערער לבין הליקויים בשמיעה.

4.         בעקבות חוות דעתו זו ביקש בא כוח המערער לבטל את חוות הדעת של המומחה ולמנות מומחה אחר במקומו.

בית הדין האזורי דחה את הבקשה ואיפשר הגשת שאלת הבהרה,  לפיה המומחה מופנה לעובדות המפורטות בהחלטת בית הדין האזורי ועל כך השיב:

" תוך הסתמכות על העובדה כי התובע הועסק כמהנדס קו ייצור/הרכבה של מטוסי כפיר בתעשייה האווירית בתקופה 1978 - 1975, ניתן להסיק כי בתקופה קצרה זאת של 3 שנים בלבד בקושי יכול היה להתגבש רמז ללקוי ראשוני באוזניו של התובע, שכן כידוע מהספרות הרפואית הנזק הראשוני לאוזניים מתגבש בכ-10 (לעיתים רק תוך 15) השנים הראשונות לחשיפה.

בהמשך לפסקה הראשונה של הפתיח לחוות דעתי לביה"ד מ-19.9.2004 ניתן להסיק, שלאחר 1978 לא יכול היה להתגבש יותר נזק באוזני התובע שכן חשיפתו לרעש פסקה ב-1978.

בדיקת השמיעה הראשונה הקיימת בתיק המוצגים הינה בדיקה מתאריך 1.2.04, הבדיקה בודאי לא משקפת את מצב אוזני התובע בתם חשיפתו לרעש ב-1978, 16 שנים קודם לכן. לא ניתן לצפות לאחר 3 שנות עבודה בלבד לליקוי משמעותי, אפילו לא ללקוי דמוי שקע תחושתי עצבי סביב התדר KHZ 4."

בהמשך מציין המומחה כי:

"המצב הקיים הינו תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל, הזדקנות טבעית של האוזן הפנימית..."

            בית הדין האזורי אף איפשר להפנות שאלות הבהרה נוספות אל המומחה שחזר על מסקנותיו בדבר העדר קשר סיבתי בין עדותו של המערער לבין הליקוי בשמיעה.

5.         בית הדין האזורי סמך את מסקנותיו על חוות הדעת של המומחה ודחה את התביעה.

            על כך הערעור שבפנינו.