פסק-דין בתיק עבל 526/05

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת מיכל פריימן ונציג הציבור גב' רטיג ומר צדוק; בל 512/03), בו דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער, מר ורניק, לדמי פגיעה, תוך שקבע,  כי לא השתכנע שארעה למר ורניק תאונה בעבודה ביום 26.12.00.

2.      בתצהיר שהגיש מר ורניק במסגרת ההליך בבית הדין קמא, צויין כי ביום 26.12.00 בשעה 19:00 או בסמוך לה, מעד בעת ביצוע עבודתו ותוך סיבוב הרגל חש בדקירה וכאב בברך שמאל. בית הדין קמא דחה כאמור את התביעה, תוך שהתייחס, בין השאר, לסתירות בגרסאות מר ורניק שבתצהירו ובהודעתו לחוקר המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) ולעובדה כי רק ביום 21.11.01 נחתמה בחברת החשמל, מעסיקתו של מר ורניק, הודעה על תאונה בעבודה. כן הפנה בית הדין קמא למסמכים הרפואיים, בם נזכר התאריך הנטען על ידי מר ורניק, כמועד התאונה הנטענת, רק בחלוף חודשים רבים. 

3.      כנגד פסיקתו של בית הדין האזורי מכוון הערעור שלפנינו. לוז טענות מר ורניק בערעור באלה: הוא דיווח לאורטופד המטפל על התאונה בעבודה כבר בביקור הראשון או השני אצלו, אך זה הנחהו, כי המדובר בפגיעה קלה ולפיכך אין צורך לתעד את העובדה כי מדובר בפגיעה בעבודה ברישומים הרפואיים; הודעת הממונה עליו בעבודה תומכת בגרסתו שלו למהלך הדברים, משהממונה מר כהן מסר לחוקר המוסד כי במהלך המשמרת ניגש אליו מר ורניק ודיווח שקיבל מכה; ככל שנמצאו סתירות בתאורים השונים שמסר בנוגע לתאונה ולהתנהלותו לאחריה, הרי שמדובר בסתירות מינוריות, אשר אין בן כדי לפגוע בתמונה הכוללת והאמינה בה הוא  דבק.

בא כח המוסד סמך טיעוניו על פסק הדין קמא והוסיף כי המדובר בערעור על קביעות עובדתיות, בן לא תתערב ערכאת הערעור בנקל. עוד הוסיף, כי מהרישום הרפואי הראשון מיום 27.12.00, עולה לא רק תאריך שונה לפגיעה, יום ה - 22.12.00, כי אם גם מנגנון פגיעה שונה מהמתואר על ידי מר ורניק בתצהירו.

4.      לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה, כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו ובמסקנותיו, ולא נמצא טעם משפטי להתערבותנו בו. משכך הוא, נחה דעתנו כי פסק הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו, על פי תקנה 108 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ודין הערעור להידחות.

המדובר בערעור על קביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא, אשר שמע את עדות מר ורניק ועיין בכלל המסמכים הרפואיים וההודעות לחוקר המוסד הצריכות לעניין. מר ורניק לא השכיל לשכנענו, כי ראוי שנסטה בעניינו מן הכלל, לפיו  אין ערכאת הערעור מתערבת בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית.

זאת ועוד זאת. עומדות לרועץ למר ורניק העובדות הבאות: ברישום הרפואי מיום 27.12.00 לא נזכרת פגיעה בעבודה ומר ורניק לא ביקש להעיד את ד"ר קופפרברג, באשר לטענתו הוא אשר הסביר למר ורניק כי בנסיבות העניין, אין צורך ברישום כאמור;  במסמך החתום על ידי הגב' טלי דואר והמצוי בתיקו הרפואי של מר ורניק, מצויין " לא היה תהליך טראומטי";  התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה ניתנו רטרואקטיבית  רק בשנת 2002, אף כי תקופת אי הכושר שנטען שנגרמה מן התאונה בעבודה חלה בשנת 2001; ההודעה למחלקת כח אדם בחברת החשמל על התאונה ניתנה רק ביום 22.11.01;  התביעה למוסד לביטוח לאומי הוגשה רק במרץ 2002.

5.      למעלה מן הצריך נוסיף, כי מעיון בתיקו הרפואי של מר ורניק, עולה כי בעבר הוא סובב את ברכו הימנית בירידה במדרגות בעבודה. באותו המקרה ניתנו לו התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה מיד עם הפגיעה ובעת ששהה בתקופת          באי - כושר בגינה ולא רטרואקטיבית. מכאן שחזקה היא, כי מר ורניק היה מודע לנהלי הדיווח והרישום הרפואי הנוגעים לפגיעה בעבודה. משכך, בין השאר, מתקשים אנו אף לקבל את טענתו בבית הדין קמא, כי "כארבעה חודשים לאחר שובו לעבודה מן הניתוח התברר לתובע באקראי כי ישא בהפסדים כספיים כתוצאה מאי הכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונת העבודה שארעה לו ביום 26.12.00. משכך, עשה את הנדרש כדי להגיש ביום 17.03.02 למוסד לביטוח לאומי 'הודעה על פגיעה בעבודה'".

6.      סוף דבר - לאור כלל האמור, נדחה בזאת הערעור.

 אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח אלול  התשס"ו (21 בספטמבר 2006), בהעדר הצדדים.

_______________ ___________________  ____________________

סטיב אדלר, נשיא        עמירם רבינוביץ, שופט         נילי ארד, שופטת

__________________________  ________________________ 

מר שלום חבשוש, נציג עובדים                 מר הלל דודאי, נציג מעבידים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: