פסק-דין בתיק עבל 497/05

השופט יגאל פליטמן

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (השופטת נטע רות ונציגת הציבור חנה קפלניקוב ; בל 7915/04), אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, אשר גרמה לו לטענתו לפגיעה בכתף שמאל. בכתב התביעה שהוגש לבית הדין קמא ציין המערער כי אירוע התאונה אירע ביום 17.6.03.

2.      להלן עיקרי העובדות כפי שעלו בבית הדין האזורי:

א.        המערער יליד 1944, עצמאי ובעל עסק למכירה, תיקון ואחזקה של מזגנים ברחובות.

ב.         בהודעתו לחוקר המוסד, מיום 10.5.04, ציין המערער כי אינו זוכר את התאריך המדויק בו התרחש האירוע.

ג.         בנוגע לאופן התרחשות התאונה הנטענת, בפני החוקר ציין המערער, כי דחף שלא ייפול מנוע של מזגן שהיה מונח על מדף בעסק שלו ובלט כלפי חוץ.

בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע עבודה, מיום 27.7.03, אשר הוצאה למעלה מחודש לאחר הפגיעה, ציין המערער כי הפגיעה בכתף ארעה לו בעת  שהרים משא כבד בזמן עבודתו.

בהודעה על פגיעה בעבודה מיום 17.2.04 ציין כי דחף מנוע ביד שמאל.

בתצהיר שהוגש מטעמו בבית הדין קמא, טען לעומת זאת, כי הוא הרים מנוע של מזגן שהיה מונח על הרצפה ודחף אותו לאצטבה בעזרת ידו השמאלית.

ד.         בהודעה לחוקר המוסד ציין המערער כי פנה לקבלת טיפול רפואי כבר למחרת האירוע. עם זאת, מהכרטסת הרפואית עולה כי המערער פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 24.6.03, היינו- 7 ימים לאחר האירוע הנטען.

ה.        בסעיף י' לטופס ההודעה על פגיעה בעבודה ציין המערער בנוגע לפרטי השכר בארבעת החודשים שקדמו להפסקת העבודה כי הוא לא עבד בשל תאונת עבודה קודמת. 

3.      טענות הצדדים בפני בית הדין האזורי והכרעתו:

המערער טען בבית הדין קמא כי יש לקבל את גרסתו, כמפורט בתצהיר, מן הטעם שהיא מתיישבת עם המסמכים הרפואיים.

בית הדין קמא קבע כי המערער לא ידע להצביע על תאריך מדויק של האירוע וזאת כפי שעלה מההודעה לחוקר המוסד ומעדותו בבית הדין האזורי, שם ציין, כי הוא "לא זוכר את התאריך, ויכול להיות שגם אז לא זכרתי , אבל חוקר הנתבע ריענן את זכרוני, יכול להיות שגם בתצהיר זכרוני רוענן".

באשר לאופן התרחשות האירוע הנטען, בית הדין מצא סתירות "הן ביחס למיקומו של המזגן, והן ביחס לפעולה שביצע בו התובע " (הרמה  ודחיפה בתצהיר, לעומת דחיפה בלבד בהודעה לחוקר המוסד. מיקום מנוע המזגן על הרצפה בתצהיר לעומת מיקומו על מדף כפי שעולה מההודעה לחוקר המוסד).

בית הדין ציין את העובדה שהמערער לא פנה לטיפול רפואי מיידי כמתחייב מהמצב שהיה בו, אלא, פנה לטיפול רפואי רק ביום 24.6.03, היינו 7 ימים לאחר האירוע. כמו-כן, ציין כי התעודה הראשונה לנפגע עבודה הוצאה רק ביום ה-27.7.03,למעלה מחודש מיום התאונה הנטענת.

כמו-כן, בית הדין הביא בין שיקוליו את העובדה שהמערער כבר הגיש בעבר תביעה למשיב בגין פגיעה בכתף ימין, שנגרמה עקב הרמת מעבה של מזגן, כך שהיה בקיא באופן הגשת התביעה והיה מודע לדרישות החוק.